לשתות קפה בפטיו, לקנות ארון בחדרי חדרים

אחת התופעות המקסימות המתפשטות לאחרונה בתל-אביב היא הפיכתן של דירות בקומת קרקע, מקסימום פרטר, ברחובות שקטים בעיר, לחנויות. הרעיון פשוט ומבריק: למה שלא להציג את הסחורה בחלל "ביתי", לחסוך מחירי שכירות גבוהה של חללים מסחריים, ולהרוויח חלל אלטרנטיבי, מעניין, גדול ולא מנוכר. כל שנדרש הוא שיפוץ קטן ושימוש נכון בחלונות לשיקוף מה שקורה בפנים. אחרי שרית שני-חי ברח' נחמני, אלמנטו ברח' אחד העם וסלון סאלומה בדב הוז, הצטרפה לאחרונה חנות צנועה ולא מתבלטת כלפי חוץ, אף היא ברחוב נחמני, בשם "אוסף פרטי".

כשנכנסים לתוך ה"דירה" בקומת הקרקע מתגלה חלל ספק-ביתי, ארבעה חדרים, חלקם מרווחים חלקם פחות, המשמשים מעין סימולציה לדירה תל-אביבית טיפוסית. בדירה זו מתגוררים רהיטי עץ יפים, יצירות אמנות ואביזרים נלווים, המשמשים למכירה או כדוגמאות לבנייה ותכנון אישיים. האחראי לחנות/גלריה היפה הזאת הוא גילי מגורי-כהן, מעצב ובונה רהיטים ותיק, שאחראי, מלבד תכנון ובנייה בתחום הבתים הפרטיים, על כמה פרויקטים מרשימים בתחום המסעדות ובתי הקפה: ביניהם קפה נואר, סבסטיאן, פסטיס ואספרסו בר.

הרהיטים עשויים עץ מלא, חלקם בגוון טבעי חלקם צבועים. מטבח, פינת ישיבה סלונית, פינת עבודה, חדר שינה ושולחן אוכל גדול ורחב, כולם משדרים אווירה חמה, נוחה ופונקציונלית, ותחושה שהם היו ויהיו כאן עוד הרבה זמן. העיצוב מתוחכם אך אינו מנקר עיניים. החומרים איכותיים והנחת העבודה של מגורי-כהן היא ריהוט לטווח ארוך. חלק מהרהיטים הם רהיטים ישנים ששופצו, כמו למשל ארון בית מרקחת ישן, שהוסב לרהיט ביתי בעזרת חידוש ותוספת משטח של שיש קררה.

מקום חדש נוסף הוא "גבריאל", ברחוב מונטיפיורי הנוסטלגי. את "גבריאל" פתחו בני הזוג רובי ישראלי (עיצוב) ודותן הלברייך (שף). השניים הם גם בעלי "בית אוריאל", מקום לאירועים פרטיים בשכונת פלורנטין. אל הזוג חבר שותף שלישי, יובל וייסיד, המופקד על ניהול המקום.

גבריאל הוא בית-קפה-מסעדה-בר-מעדנייה, אבל מאחורי כל אלה, בחלל הביתי של דירה תל-אביבית, ממוקמת חנות כלים ורהיטים, המחולקת לחדרים, כמו בבית. על העיצוב המרהיב והטוטאלי של המקום, כמו גם על הקניינות, מופקד רובי ישראלי. את הסגנון הוא מגדיר אירופי קלאסי בשילוב עם שאבי-שיק אמריקני.

כשמפשפשים בהגדרות, מתברר שמבחינתו, את הסגנון האירופי מייצג צירוף הרהיטים וגופי התאורה המיוחדים שהוא מייבא באופן אישי: ארונות עץ מצ'כיה, נברשת אוסטרית, מראות מוונציה ועוד. מראה ה-shabby chic (שיק זרוק ובלוי קמעה) הוא המצאה אמריקנית, המתבססת על סגנון פרובאנס שבדרום צרפת.

כאן הוא בא לידי ביטוי בקורות עץ ישנות או דמויות ישן (ברצפה ובתקרה) שנצבעו בגווני לבן אטום, ארונות, שולחנות, כסאות עץ ועוד רהיטים שנצבעו בלבן באופן גס, ועליהם כלים וטקסטיל בדוגמאות פרחוניות. הכלים והאביזרים הנילווים הם מזכוכית, קרמיקה (עם גלזורות לבנות ופסטליות), פורצלן וקריסטל. התוצאה היא מראה כפרי-מתוחכם, חמים וביתי, כשהלבן מוסיף את המודרניות והנקיון, וכמו מכריז: "אני מעוצב".

בתהליך השיפוץ נחשפו בדירת הקרקע, בבניין בסגנון האקלקטי מתחילת המאה הקודמת, קירות מלבני סיליקט, דלתות ותריסים מקוריים. בחשיפת ובשימור הקיים מרגיש ישראלי כי הוא נותן כבוד למקום ומחבר אותו עם המורשת של תל-אביב הישנה.

ב"גבריאל" הוא יצר מקום מסוגנן לעילא, שנראה שונה לגמרי ביום ובלילה, וקשה להחליט מתי יותר יפה. ניכר על המקום שנעשה בלהט ואהבה לדבר, והתוצאה הרמונית ומפתה. האוכל המוגש בכלים הנמכרים בחנות מוגדר כ"ים תיכוני", ואמור להשתלב עם תחושת היוקרה והפשטות השורה במקום.

בעלי המקום שכרו לאחרונה גם את הבניין הפינתי הצמוד, ובכוונתם להקים שם מלון בוטיק, בעל 11 חדרים בלבד(!) וספא. בינתיים אפשר לעבור במקום ולהתפעל, לקנות רהיטים וחפצים, לשבת בקפה או לקנות ממוצרי המעדנייה והמאפה (של רביבה מרמת השרון). 0

גבריאל, מונטיפיורי 42, ת"א; אוסף פרטי, נחמני 34, ת"א.