לא רק מחיר

שיטה הרואה בהוזלת שירותי המים והביוב כחזות הכול, מתעלמת מייחודו של התחום, המצדיק התייחסות מיוחדת לאיכות המים, ולקביעת מנגנונים של בקרת איכות ופיקוח

מ-2001 מושל בכיפה חוק תאגידי מים וביוב ("החוק"), שתכליתו המרכזית הפרדת משקי המים והביוב מהרשויות המקומיות, וניהולם באופן בלתי תלוי במסגרת תאגידי מים וביוב. כיום פועלים תאגידי מים וביוב בירושלים, בראשון לציון, בפתח-תקווה, בנתניה, במטולה ובנצרת עילית, ועוד מספר רשויות מקומיות מצויות בהליכים לקראת הקמת תאגיד כאמור.

לאחרונה פורסמו המלצות הועדה המייעצת לרשות בעניין התעריפים, בראשות פרופ' ראובן גרונאו. המלצות אלה כוללות שינויים מרחיקי לכת ביחס למצב הנוהג כיום במשק המים והביוב. להלן השינויים העיקריים ומשמעותם:

הכללת מרכיב ההון באגרה השוטפת - קביעת תעריף מאוחד למכלול השירותים המסופקים ע"י תאגיד המים והביוב (בדומה לתעריפי החשמל), תוך ביטול ההבחנה בין התשתיות השונות; ביטול היטלי הפיתוח המיועדים למימון הקמת תשתיות המים והביוב, והטמעת היטלים אלה במסגרת האגרה השוטפת.

המלצה זו צפויה להוזיל את עלויות הבנייה ב-5%-4% ביישובים בהם פועל תאגיד מים וביוב.

בשוק השכירות יועבר נטל התשלום בגין מרכיב ההון של מערכות הביוב והמים, מבעלי הנכס אל המחזיק בנכס, כתוצאה מהכללתו באגרה השוטפת. האגרה השוטפת צפויה להתייקר בעשרות אחוזים. הכבדת נטל המס הכולל הרובץ על מחזיקי נכסים, עשויה להשפיע על דמי השכירות, ולהוזיל אותם.

ביטול שיטת התעריפים המדורגת וקביעת תעריף אחיד לכל המגזרים - קביעת תעריף אגרה אחיד ביחס לכל כמות מים נצרכת, תוך ביטול התעריפים המדורגים הנהוגים כיום, וביטול ההבחנה בין סוגי צרכנים שונים לצורך קביעת התעריף. בכלל זה ביטול התעריפים המיוחדים לחקלאות ולבתי מלון.

המלצה זו עלולה לעורר התנגדות מצד מוקדי הכוח המזוהים עם מגזרים העלולים להיפגע מיישום המסקנות. לא רק מהלובי החקלאי החזק, אלא גם הלובי החברתי עלול להתנגד ליישום ההמלצות, נוכח שילוב מרכיב ההון באגרה השוטפת, והגדלת נטל המס המוטל על משפחות מרובות נפשות, המחזיקות דירות שאינן בבעלותן.

שיטת העלות המוכרת - לצורך הוזלת התעריפים, נקבע משטר של עלויות מוכרות, אשר חריגה מהן לא תוכר לצורך קביעת התעריפים. נקבע כי עלויות התפעול והמנהלה של התאגיד לא יחרגו מ-1.5 שקל למ"ק, כשהיעד הסופי הוא להגביל עלויות אלה לשקל למ"ק.

שיטה זו, הרואה ביעד של הוזלת שירותי המים והביוב כחזות הכול, מתעלמת מייחודו של תחום המים והביוב, המצדיק התייחסות מיוחדת לאיכות המים המסופקים, ולקביעת מנגנונים קפדניים של בקרת איכות ופיקוח.

ספק אם המלצות הוועדה יאפשרו קיום מנגנונים אלה. כלל לא בטוח שהיעד שהציבה הוועדה להוזלת התעריפים משקפת את רצון הצרכנים. שאלה זו מתחדדת נוכח החלק השולי אותה מהווה ההוצאה בגין שירותים אלה ביחס לכלל ההוצאות של משק בית ישראלי ממוצע, ונוכח המודעות הגוברת של הציבור לאיכות המים ולאיכות הסביבה.

הכותבים ממשרד אברהם בר