"ניהול זה הדבר הכי חשוב, ובזה אני אלוף"

בשנה האחרונה החיים מחייכים לאמנון ברזילי, והוא מצדו לוגם מהם בכל פה. לאחר 25 שנה באמסטרדם, פתאום יש לברזילי (לשעבר ברזאני) הרבה חברים חדשים: אנשי עסקים, פוליטיקאים מימין ומשמאל, עסקני ספורט ועוד רבים אחרים הנמשכים כפרפרים לאש אחר אופיו הלבבי, רוחב-הלב שהוא מפגין, ובעיקר, כנראה, לכסף הגדול שהוא מייצג.

המעבר מהאטמוספרה האירופית המנומסת ללבנט החם והמחבק עשה לו רק טוב, לדבריו: "תל-אביב היא העיר הכי יפה בה נתקלתי, יש בה אקשן 24 שעות ביממה, בילויים, עסקים, חברה - מה שאתה רוצה. אני נהנה מאוד מהארץ, גיליתי אותה מחדש".

שפתו של ברזילי פשוטה, לעתים מיושנת באופן המזכיר את שהייתו הממושכת בנכר. ברם, בכל הקשור לאופנתיות שבמסעדות ולאירועים הנכונים, הוא מעודכן היטב, משלים באינטנסיביות את מה שהחסיר בשנות הגלות.

הוא נמרץ, מדבר בקיצור, ניחן בתבונה עסקית שיש מי שמכנה חוכמת רחוב וביכולת לזהות הזדמנות. בהולנד, הוא מספר, נהג להביט בחלונות בתי-מלון שאותם ביקש לרכוש. ביום שבו שם לב כי החלון נותר מלוכלך, הגיש הצעת רכישה, "כי הולנדי שאין לו כסף לנקות חלונות, כנראה אין לו כסף בכלל".

שנתיים חלפו מאז קבע ברזילי את מרכז עסקיו בישראל, מחליף תפקידים עם אחיו הצעיר אסף. בד בבד, רכש את השליטה בחברת ההשקעות גמול (באמצעות חברת מרלז, שבה הוא שותף עם איל יונה, בנו של הקבלן מרדכי יונה), והוביל אותה לאחרונה לעסקה משמעותית: רכישת מחצית מהבעלות בסוכנות סובארו בישראל - חברת יפנאוטו, מידי גד זאבי (משמש כיו"ר יפנאוטו, ברזילי סגנו). כעת הוא פועל להנפקתה בבורסה של תל-אביב.

למרות שככל הידוע ברזילי, 49, הוא איש עתיר-נכסים, השקעותיו בישראל נעשו באמצעות כסף קטן יחסית (כ-15 מיליון דולר עד היום), אשר שולט בכסף גדול בהרבה, המרוכז ברובו בקופתה של גמול, בעלת יתרות נזילות של יותר מחצי מיליארד שקל.

עיקר הונו הפרטי של ברזילי מרוכז בדאמרק, רחובה המרכזי של אמסטרדם. הוא חולש כיום על כ-20 נכסים ברחוב שוקק התיירים, רובם מלונות קטנים שמסעדה פועלת בקומת-הקרקע שלהם, ואשר מתופעלים על-ידי מי מבני משפחתו המסועפת. נכסים שערכם הושבח לדבריו ללא הכר מאז נרכשו.

העמימות לגבי מקורות הונו של ברזילי, והדרך שבה נצבר, היא אולי הסיבה לכך ש"אצולת הכסף" המקומית עדיין חשדנית ביחסה אליו, אינה ממהרת לאמצו לחיקה. ברזילי מכחיש: "מקבלים אותי כאן טוב מאוד. לא נתקלתי מעולם ביחס של חשדנות".

מה היקף הפעילות שלך? מה שווי הנכסים?

"זה עסק שמכניס 70-80 מיליון אירו בשנה. אני מעריך את השווי שלו בכ-150 מיליון אירו".

האידיליה של עסקי ברזילי באמסטרדם הופרה בשלהי נובמבר אשתקד, לאחר שמאות שוטרים פשטו על עסקי המשפחה, כשהחשד, כך פורסם, הוא העלמות מס, הלבנת כספים ועבודה בלתי חוקית בעסקי המשפחה. ברזילי, מצדו, מרגיע: "לא הייתה שום הסתבכות, הייתה פאניקה בהולנד מהטרור העולמי ומאז הם קצת מתנכלים לזרים. הייתי באמסטרדם 25 שנים, והכול היה פתוח ומאוד חברי, אבל מאז ה-11 בספטמבר הכול התהפך. קשה לעשות עסקים, והחברה ההולנדית לא מקבלת מוסלמים. לוחצים עלינו להוציא את העובדים הערבים שלנו מבתי-המלון, ולהעסיק רק הולנדים".

כמה מוסלמים אתה מעסיק?

"מתוך 250 עובדים שאנחנו מעסיקים, 200 הם מוסלמים, בעיקר פקיסטנים ואפגנים. הם עושים כיום את רוב העבודה. אבל אנחנו משתדלים לעמוד בתקנים החדשים, ליישר קו עם הדרישות של הרשויות".

למרות החריקות

אמנון ברזילי (ברזאני), 49, גדל בפתח-תקווה, שמיני מבין תשעה אחים ואחיות להורים שעלו מעיראק. "אבא היה סוחר, והפרנסה קשה. כדי לעזור לו יצאתי לעבוד כבר בגיל 12, שימשתי כעוזר חשמלאי וכעוזר מסריט בקולנוע". במקום להתגייס, הוא מספר, פתחתי עם שותף, בני כהן, מתפרה גדולה בימית, שסיפקה לצבא פריטי ביגוד, דרגות, וכל מה שהיה צריך".

פינוי ימית העניק לו הזדמנות עסקית: "קיבלתי פיצויים יפים, כ-2 מיליון דולר, והחלטתי להעביר את העסקים שלי לאירופה, תחילה כדי למכור סחורה שנותרה במפעל. עברתי להתגורר באמסטרדם, ותוך כדי העבודה היה לי 'פילינג' להשקיע בנדל"ן, הבנתי שיש בזה פוטנציאל".

מתי קנית את הנכס הראשון?

"את המלון הראשון ברחוב דמראק קניתי בשנת 1977 תמורת 15 מיליון דולר. קיבלתי מימון בנקאי על 80% מהרכישה. בהמשך הבאתי לאמסטרדם את אחי הצעיר אסף ועוד אחיינים שלי. עד היום קנינו בערך עשרים מלונות עם מסעדה בקומה התחתונה שלהם, ובהמשך נכנסנו גם לקנייה של דירות להשכרה". בנוסף, רכשו לאחרונה ברזילי ואחיו נכסי נדל"ן בהונגריה, ברומניה ובברלין.

בישראל יש לברזילי כמה השקעות קטנות מבחינה כספית: ברשת המזון המהיר סבארו, ברשת בתי-הקפה שרי, בקייטרינג לבנה-מורג. לאחרונה נוספו לרשימה גם השקעות בקבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל תל-אביב, שסידרו לו כותרות ותצלומים מחויכים במדורי הספורט.

מרלז, האחזקה העיקרית של ברזילי בישראל, שולטת בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, ובנוסף השקיעה בחברת הנכסים של קואופרטיב דן אמד, בזכיינית הערוץ השני קשת, בזכיינית חברת השכרת הרכב אוויס בישראל, ובמאות תחנות-דלק וחנויות נוחות בארצות-הברית.

בשלהי 2003 נכנסה מרלז לנעלי בעליה הקודמים של גמול, האחים אדי וג'ולס טראמפ מארצות-הברית, שרכשו את חברת ההשקעות שנתיים קודם לכן באמצעות הלוואת-ענק, ללא ביטחונות, שהעמיד לרשותם בנק הפועלים.

לאחר ששוויה של גמול בבורסה צנח לכ-30 מיליון דולר, רבע מהשווי שלפיו רכשו אותה, התייאשו האחים טראמפ מהשקעתם והעמידו אותה למכירה, על אפו וחמתו של הבנק. יונה וברזילי, כמעט ללא הון עצמי ברשותם, היו בזמן ובמקום הנכונים כדי לנצל את מצוקת הפועלים, ורכשו את אחת מחברות ההשקעה הגדולות בישראל, באמצעות נטילת ההלוואה ששימשה את האחים טראמפ.

רבים בשוק ההון הימרו כי יונה וברזילי, שבוודאי אינם משתייכים לצמרת אנשי העסקים בישראל, יתקשו להחזיר את הלוואת-הענק, וכי סופם שיפלו בגדול, כמו קבוצת פלד-גבעוני (שהתרסקה תוך שהיא קוברת תחתיה את החברות הציבוריות שרכשה). גם חברת ההשקעות האמריקנית שמרוק, שנכנסה כמה שנים קודם לכן כשותפה בעסקי השניים, הביעה חוסר אמון בעסקה ומכרה להם את אחזקותיה.

אלא שלמרות חריקות צורמות שנלוו לשנה הראשונה של השניים בגמול - כולל תחלופת מנהלים גבוהה שהייתה כרוכה בתשלומי-שכר אסטרונומיים ובחילוקי-דעות בין יונה לברזילי עצמם, שאיימו "לפרק את החבילה" - טרפה הגאות בשוק המניות את ההערכות המוקדמות: תיק ניירות הערך של גמול, ושורה של מימושי השקעות מוצלחים, הניבו לחברה רווחים גבוהים, שתמכו בזינוק של כ-200% במחיר המניה.

אין כמו סובארו

השיפור הניכר במצב החברה איפשר לאחרונה ליונה ולברזילי לחתום על הסכם לפרישת החזר ההלוואה לבנק הפועלים לתקופה של עשר שנים, מהלך שהוריד הרבה לחץ במערכת ומאפשר לשניים להתמקד בפיתוח החברה, בתחומי הנדל"ן, המלונאות והרכב.

איך פתרתם את חילוקי-הדעות ביניכם?

"איל ואני ראינו את העסקים באופן שונה - אני יותר בתזרים היומיומי, שעה-שעה, והוא יותר בעניין של השקעות לזמן ארוך, בעיקר בתחום הנדל"ן. היום אנחנו מחלקים בינינו את תחומי האחריות, ונפגשים פעם בשבוע כדי לתאם עמדות. אני מתמקד ביפנאוטו, משמש כסגן היו"ר בנצב"א (שבה מחזיקה גמול 12% מהמניות) וסגן היו"ר בגמול".

תחת מנכ"ל חדש, אורי שלו, מבצעת גמול בחודשים האחרונים השקעות אינטנסיביות, בעיקר בתחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל. בד בבד נקשר שמה של החברה בכמה ניסיונות לביצוע רכישה גדולה, כשעל הפרק עמדו, בין היתר, מחלבות טרה, חברת האופנה פוקס, אייס קנה ובנה, מלם מערכות ונצב"א אחזקות.

בסופו של דבר, נרכשו לאחרונה 50% ממניות יפנאוטו, יבואנית סובארו בישראל, מידי גד זאבי, בעיסקה שכפו על האחרון הבנקים הנושים. מדובר בעיסקה מורכבת שתאפשר לגמול, בתנאים מסוימים, לרכוש את יתרת אחזקותיו של זאבי. העיסקה משקפת שווי של 60 מיליון דולר ליפנאוטו - מחיר מלא ואף יותר מכך להערכת גורמים בשוק ההון. ברזילי, שהעתיק את מושבו למשרדי יפנאוטו, משוכנע כי עשה עסקה מצוינת, למרות הפיחות שחל בשנים האחרונות במעמדה של מי שנחשבה למלכת הכביש המקומית (ב-2004 מכרה יפנאוטו בישראל כ-5,300 מכוניות, שהיוו נתח של 3.7% משוק הרכב).

"אני רוצה להפוך את יפנאוטו לאחת מיבואניות הרכב המובילות בארץ. המכוניות החדשות של סובארו הן הצעקה האחרונה בשוק הרכב, וכולם רוכשים אותן: משטרה, חברת חשמל, מנכ"לים ואלופים בצה"ל. השנה, בזכותי, נגיע ל-8,500-9,000 מכוניות. גם הרווח התפעולי יוכפל, ויגיע ל-7-8 מיליון דולר.

ברזילי, בדרך-כלל זהיר ותמציתי בתשובותיו, מאבד את הבלמים כשמדובר בבייבי שלו: "לסובארו יש הרכבים הכי טובים בשוק. הם עמידים בכביש, כולם 4 על 4, שיא הטכנולוגיה. כשאתה נוסע על אוטו כזה אתה לא עוזב אותו, חבל על הזמן. אני כבר עובד חזק על שתי מדינות באירופה, גרוזיה ורומניה, כדי לקבל גם שם את הזיכיון".

איך זה להיות שותף של זאבי?

"גד זאבי הוא שותף. אני יודע שבעבר הוא היה אדם עם הרבה עסקים ובזמן האחרון יש לו הרבה בעיות. בסובארו הוא לא שותף פעיל, ואני מנהיג את החברה מטעם הבעלים, למרות שהוא היו"ר. הקשרים שלי עוזרים מאוד ליפנאוטו, בכל הסקטורים".

עוד קודם לרכישת גמול, ניהל ברזילי משא-ומתן לרכישת המניות שבידי קבוצת גבור ספורט בהכשרת הישוב (בעלת העיתון "מעריב"), כצעד ראשון לשותפות בחברת האחזקות של משפחת נמרודי, וכעת הוא מגלה שגם עסקת אי.די.בי הייתה על שולחנו: "הייתי צריך להיות שותף של נמרודי, אבל זה לא קרה כי אי-אפשר היה להבטיח לי שוויון זכויות בשליטה בהכשרת הישוב, ממניעים משפחתיים וגם בגלל דרישה של בנק לאומי להחזרת 50% מהחוב שרבץ על המניות. עד היום אני חבר של עופר וגם של יולי עופר".

מה לגבי אי.די.בי?

"זמן קצר לפני שקנינו את גמול, העסקה הייתה על הפרק אבל לא הצלחנו להשיג את קווי-האשראי הנדרשים. עם ההון העצמי לא הייתה בעיה".

תראה איך נוחי דנקנר הרוויח.

"מי שהרוויח, שיהיה לו לבריאות".

העסקים ינוהלו מכאן

כאנשי עסקים רבים לפניו, גילה לאחרונה ברזילי את קסמה של ההשקעה בקבוצות ספורט. כסף קטן יחסית, שאליו נלווה פרסום רב, בעיקר כשמדובר ב"אדומים" של הפועל תל-אביב. ברזילי נכנס למועדון כחלק מקבוצת הניהול החדשה, בראשות יבואן נעלי ניו-באלאנס מוני הראל, שתפסה את מקומם של מושיק תאומים וסמי סגול, ואיפשרה הזרמת הון שהעמידה את הקבוצה על רגליה.

מה לך ולכדורגל?

"מוני הראל מכור לקבוצה, והוא ביקש ממני שאעזור לו, בגלל הקשיים והאי-סדרים שהיו בהפועל. רכשנו מכתר פלסטיק (שבבעלות סגול, ש' ש') את זכויות הניהול, וגם כ-20% מזכויות הבעלות על המועדון.

"זה היה בעיקר בשביל הנפש, אבל גם נתן לי חשיפה גדולה מאוד וקשרים עם הרבה אנשים, בעיקר מבקשי תרומות", הוא צוחק. "כשהייתי ילד, לא היה לי כסף לכדורגל. היינו רואים את המשחקים של מכבי פתח-תקווה מאחורי הגדר".

בכמה כסף מדובר מבחינתך?

"השקעה של פחות ממיליון דולר, ובנוסף - סובארו מאמצת את הפועל תמורת כחצי מיליון דולר לעונה".

יש אפשרות להרוויח מזה?

"רק הנוער יכול להיות עסק כלכלי, את זה למדתי בהולנד כשראיתי איך מטפחים את הנוער באיאקס. להשביח את הצעירים ואחר-כך למכור, זה המודל הכי נכון, כי מתפעול המועדון בלבד קשה להרוויח. בניהול אני אלוף. אמרתי לאנשים בהפועל שצריך יד ברזל ובלי ויתורים, רק כך נצליח. ניהול זה הדבר הכי חשוב".

ובעלי הפועל, במה הם טעו לפני שהגעתם?

"השותפים שלי בהפועל הם האנשים הכי טובים בעולם. אף אחד מהם לא טעה, מי שטעה היה מי שניהל את הקבוצה. הם היו רק הספונסרים, ונתנו את כל הגיבוי הכספי שנדרש. את האמת, קשטן (דרור, מאמן הפועל תל-אביב - ש' ש') הוא המנהל הכי טוב שיש".

בעתיד, צופה ברזילי, תהפוך גמול לקבוצה מובילה בתחומי הנדל"ן, הרכב והאנרגיה: "אני פה להרבה זמן, חשוב לי שניכנס לעידן חדש, שירים את השכבות החלשות. אני רוצה מדינה עם שירותים סוציאליים של הולנד".

אתה עצמך תישאר?

"המשפחה שלי, אשתי וארבעת הילדים, חיים באמסטרדם. אני רוצה שהעסקים שלי ינוהלו מפה. איפה אחיה, זה כבר לא תלוי רק בי".