שוק תחנות הלוויין העולמי, שבו פועלת חברת גילת, נקרא שוק ה-VSAT על שם מכשיר ה-VSAT. מדובר בתחנת קרקע לוויינית, המבוססת על מודם ואנטנה קטנה, ומקושרת לרשת של מכשירי VSAT אחרים באמצעות לוויין. על רשת תקשורת כזו ניתן להעביר נתוני וידאו ושמע באמינות ובמהירות גבוהות. היקף שוק ה-VSAT צפוי להסתכם ב-900 מיליון דולר ב-98'.
שוק ה-VSAT, הכולל הן את ייצור המוצר והן את מתן שירותי תקשורת הלוויין, מתחלק בין חמש חברות עיקריות: סיינטיפיק אטלנטה, NEC היפנית, יוז, AT&T טרידום (שנרכשה על ידי GE ספייסנט) וגילת/GE (שעד העסקה הנוכחית היו קשורות ביניהן בחוזה שיתוף פעולה).
המאפיין הבולט של שוק זה, כאמור, הוא שכל החברות מספקות גם שירותי תקשורת לוויין וגם ציוד VSAT ללקוחותיהן, אלא שבמקרה של גילת, היא מספקת רק את ציוד ה-VSAT, ו-GE מספקת רק את שירותי הלוויין. על פי הערכות אנליסטים, עובדה זו הציבה את גילת בעמדת נחיתות מול מתחרותיה בשל תלותה ב-GE.
המתחרה העיקרית של גילת היא חברת יוז האמריקאית, המחזיקה על פי הערכות בנתח של כ-%44 משוק ה-VSAT. יוז מציעה ללקוחותיה שירותי תקשורת אינטראקטיביים המבוססים על VSAT, בעלות של 300-175 דולר בחודש. יכולתה של יוז לספק שירותי תקשורת אלו במחירים לא גבוהים יחסית מהווה גורם מרכזי בדומיננטיות שלה בשוק.
יוז מתחרה בגילת גם בתחום היישומים לאינטרנט. המוצר של יוז, המאפשר למשתמשים לגלוש במהירות מסחררת של 2 מגהבייט בשנייה, מורכב מאנטנה קטנה וכרטיס המותקן במחשב האישי בעלות חד פעמית של 700 דולר ועלות חיבור חודשית של בין 16 ל-40 דולר.
המתחרות האחרות הן בעלות נתחי שוק קטנים יחסית. חברת AT&T טרידום, למשל, המחזיקה בנתח שוק של %3 בלבד, נרכשה במהלך שנת 97' על ידי GE, כנראה מתוך כוונתה של GE להפחית את התלות בגילת. חברה נוספת היא סיינטיפיק אטלנטה, המחזיקה בנתח שוק של %2 בלבד, אם כי היא מצליחה יותר בתחומים אחרים. מתחרה חזק יותר הוא קונצרן NEC היפני, האוחז ב-%9 משוק ה-VSAT.
שוק ה-VSAT צפוי לצמוח בקצב של כ-%25 עד שנת 2000. מרבית רשתות ה-VSAT שנבנו עד היום נמצאות בעיקר בצפון אמריקה (%63). בשווקים האחרים - אירופה (%13), אסיה (%11), אמריקה הלטינית (%9) ואפריקה (%2) - החדירה של ה-VSAT איטית יותר, למרות שעל פי הערכות, למעט אירופה, זהו קהל היעד הפוטנציאלי הגדול ביותר בשל היעדר תשתית טלפוניה מספקת.
מקובל לחלק את שוק ה-VSAT על פי יישומים. שימוש אחד הוא כמובן חיבור לאינטרנט. באופן הדרגתי, המגזר העסקי, העושה השימוש באינטרנט, חורג מהתפיסה המקובלת שהאינטרנט הוא מאגר מידע, ועובר לתפיסה שהאינטרנט צריך לשמש לצורכי תקשורת. עסקים רבים משתמשים כיום ברשת להעברת דואר אלקטרוני, פאקסים, טלפוניה ושיחות וידאו. מגמה זו מתעצמת בשל העובדה ששימוש באמצעים אלה חוסך כסף רב.
על פי סקר שעשתה חברת גאלופ בארה"ב, מוציאות 500 החברות הנכללות במדד ירחון ה"פורצ'ן" כ-15 מיליון דולר בממוצע על תקשורת פאקס, מתוכה %48 הם תקשורת פנים-ארגונית. כבר כיום ניתן להשתמש ברשת האינטרנט לצורך העברת פאקסים בצורה המוזילה את עלות משלוח הפאקס בשיעור שעשוי להגיע עד %90. בתחום הטלפוניה באינטרנט, בו פועלת חברה ישראלית אחרת, ווקלטק, ניתן לקיים שיחות בינלאומיות בעלות של פעימת מונה מקומית, וזאת מבלי שהמשתמש יודע שהשיחה נעשית דרך רשת האינטרנט.
רשתות ה-VSAT עשויות להוות פתרון יעיל לבעיית צוואר הבקבוק שמשתמשי האינטרנט נתקלים בה, בזכות מהירותן הרבה ואמינות העברת הנתונים.
שיחות ועידה הן יישום מתפתח אחר ברשתות ה-VSAT. שוק זה, שהוערך בכ-600 מיליון דולר ב-96', צפוי להגיע לגודל שנתי של 5 מיליארד דולר ב-2001. פרט לצרכים עסקיים, שיחות ועידה ישמשו לצורכי טלה-רפואה ולימוד מרחוק.
שימוש נוסף הוא שוק הזימוניות, שנשלט על ידי מוטורולה, והוערך ב-96' ב-4.6 מיליארד דולר. היקפו של שוק זה צפוי לקטון ל-3.6 מיליארד דולר בשנת 2001 כתוצאה מתחרות מחירים בענף. המתחרה העיקרית של גילת, חברת יוז האמריקאית, מקימה רשת תקשורת לזימוניות שתכסה כ-300 אתרים ברחבי סין.
פלח שוק מעניין הוא מה שמכונה "הטלפון הכפרי", המתרכז בעיקר במדינות נחשלות. הנעדרות תשתית טלפונית קווית, כמו הודו, סין ואזורים שונים באמריקה הלטינית ובאפריקה. גילת מתחרה בהצלחה בפלח שוק זה באמצעות חברת GVT, בה שותפות דסק"ש, פי.אי.סי, כלל תעשיות וקרן הפנסיה של מריל לינץ'.
בתקופה האחרונה זכתה GVT במספר חוזים להתקנות טלפונים כפריים בפרו, צ'ילה ואפריקה. גילת מקבלת תשלום עבור התקנת הרשת, בדרך כלל סכומים של 4-2 מיליון דולר, וזיכיון ל-20 שנה לגבות תשלום עבור שיחות טלפון.
כל תעשייה, במיוחד תעשייה טכנולוגית, חשופה לאיומים מצד מתחרים עתידיים. האיום העיקרי על תעשיית ה-VSAT בא מכיוונן של מספר תוכניות להקמת רשתות תקשורת לוויין אשר נבנות להעניק כיסוי תקשורתי מלא לכדור הארץ. עם פרוייקטים אלו, הפועלים על בסיס לוויינים בגובה נמוך, נמנים אירידיום שבהנהגת מוטורולה, פרוייקט טלדסיק של ביל גייטס ועוד.
ההערכה שנשמעה מפי מספר אנליסטים היא שלאור הפרוייקטים האלה קיים סיכון ממשי לרשתות הלוויין מבוססות ה-VSAT. עיקר הסיכון נובע מכך שתיתכן קיבולת יתר של תקשורת לוויין שתגרור תחרות מחירים חריפה.
כמו כן, בגלל שלווייני פרוייקטים אלו ממוקמים בגובה נמוך (בניגוד ללווייני GE הממוקמים בגובה רב), תחנות הקרקע יכולות להיות מופעלות על ידי פחות חשמל. הדבר יאפשר לחברות לבנות טלפונים ומחשבים בעלי קישור לווייני. למשל, חברות כמו אריקסון, נוקיה, NEC ועוד יפתחו טלפוני לוויין ניידים מזעריים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.