מוכרחים?

"מוכרחים להיות שמח", ג'ולי שלז, ישראל, 95 דק'

***שמונה שנים לאחר ההצלחה של "עפולה אקספרס" חוזרת הבמאית ג'ולי שלז למסכים הגדולים עם הרגישות המיוחדת שלה. בדומה ל"עפולה אקספרס" מביאה שלז לקולנוע גם הפעם דמות שוליים עם חלום. שמחה לוין (זוכת פרס "אופיר" סיגלית פוקס) גרה ליד התחנה המרכזית החדשה בדירה ישנה, שמתפוררת מבחוץ אך מטופחת מבפנים, בזכות הרצון שהחיים יהיו יפים. הוריה של שמחה (ריבקה מיכאלי ויוסי פולק) חיים בבדידות במושב והפכו לזוג עצוב ומתוח. אחיה גיל (טל פרידמן) היה הבטחה גדולה בנעוריו, אך כיום חי באומללות, הן בעבודתו והן עם אשתו נורה (קרן מור).

בניסיון לשפר את המצב הנוגה בו שרויה משפחתה נרשמת שמחה כמועמדת לתוכנית הטלוויזיה "מוכרחים להיות שמח" אשר עוסקת

בהגשמת חלומותיהם של המשתתפים בפריים-טיים. בתמורה להשתתפות בתוכנית שמחה תצטרך לפתוח סודות כואבים מעברה ועבר משפחתה. במהלך ההכנות לתוכנית היא תכיר דמויות ססגוניות כגון מאיה, מפיקת התוכנית הג'ינג'ית והאנרגטית (דורית בר-אור), וורדי, גבר חמוד ורומנטי ממוצא רוסי אשר עובד בתחנה המרכזית כפסל חי (אלכס סנדרוביץ').

שלז ליהקה קבוצת שחקנים משובחת לסרטה והם הסיבה העיקרית לצפות בסרט. רבקה מיכאלי מצחיקה וקורנת בתפקיד חייה, טל פרידמן מבצע הופעה דרמטית מרגשת, קרן מור מצוינת כרגיל והופעתו התמיד-קצרה-מדי של אלכס סנדרוביץ' המבריק מאירה את הסרט לרגעים ביופי ותקווה. אמנם "מוכרחים להיות שמח" הוא סרט עדין שמנסה להפיח רוח אופטימית, אך יש בו גם בעיות גדולות. העלילה נעה בין הריאליסטי לפנטסטי מבלי ששלז תצליח באמת לשלב בין השניים, ומבלי שאלה יציגו ניגוד חזק. זוויות הצילום והקומפוזיציות לא משרתות את השחקנים ואת הסיפור וחוסמות את הרגש. בסופו של דבר הסרט נהיה מעט בוטה; לא רק שהסאונד של הפרומו של תוכנית הטלוויזיה חוזר שוב ושוב בצורה אובססיבית ומעייפת לאורך הסרט, אלא גם ההתעקשות של היוצרים על החיוביות גורמת לאותה חיוביות להרגיש מזויפת, צינית ופתטית. כך, למשל, בשמות הדמויות הראשיות: שמחה, חיה, יצחק, וגיל.

"מוכרחים להיות שמח" מהווה חלק מגל הסרטים הישראליים של השנה הנושאים שמות מטרידים כגון "בקרוב יקרה לך משהו טוב", או "איזה מקום נפלא". תחושת הייאוש הנוצרת מהכותרות האלה רק מתעצמת ב"מוכרחים להיות שמח" - שלז, מסתבר, מוכשרת בתיאור הכיעור היומיומי שלנו פחות מאשר בתיאור השמחה.

לא רק בלונדינית, גם רוח-רפאים

"זוג משמים", מארק וואטרס, ארה"ב, 95 דק'

***"זוג משמים" אינו אלא פנטזיה קומית-רומנטית. אליזבת (ריס ויתרספון מ"לא רק בלונדינית") היא רופאה מתמחה המכורה לעבודתה, דייוויד (מארק ראפלו מ"כמעט שלושים") הוא אדריכל נוף בדיכאון. הם לא מכירים ואין סיכוי שהם ייפגשו, אלא שאליזבת מעורבת בתאונת דרכים, דייוויד עובר לגור בדירתה, ולמרבה הפתעתו היא מופיעה מולו כרוח-רפאים. סרטו של מארק ווטרס ("ילדות רעות" ו"שישי הפוך") נשען על עלילה מופרכת ביותר ומצפה מהצופה לקבל התרחשויות נעדרות כל הגיון או הצדקה. עם זאת, הצופה ימצא עצמו מקבל את הכול בכיף. הסיבה לכך היא כשרון בימוי הקומדיות המוכח של וואטרס והופעתם החמה של כוכבי הסרט, ההופכים תסריט לקוי לסרט מתוק, רומנטי ומצחיק.

מכיוון שהסרט ממציא כל פעם מחדש חוקים בנוגע למה אפשרי ולא אפשרי במצב על-טבעי, הצופה לא יכול שלא לתהות לאורך הסרט לגבי אמינות הדברים. עם זאת, ברגע שמתנערים מהשאלות האלה ניתן פשוט ליהנות מסרט בו הבמאי החליט שהאמצעים מקדשים את המטרה - לייצר סרט מלא קסם בו העולם הפנטסטי הלא-הגיוני הוא משני לעומת הצחוקים וצביטות הלב הקטנות. הרגעים החזקים של הסרט הם דווקא אלה שפחות קשורים לעלילה ויותר לגאגים של שחקני המשנה והשחקנים הראשיים.

בסופו של דבר, באמצעות הקומדיה, מצליח וואטרס להכניס רגעי קיטש רומנטי רבים מבלי שאלה יזעזעו את הציניקנים באולם.