מהפכה: נציגי ציבור בבתי הדין ייבחרו מהציבור ע"י ועדת איתור, ולא דרך לשכות השרים

במשרד המשפטים יוקם גוף אליו יפנו מועמדים פוטנציאליים מכלל הציבור, לתפקיד נציגי הציבור

מהפכה במינוי נציגי הציבור בבית הדין לעבודה, בתי הדין המנהליים וועדות הערר. שרת המשפטים, ציפי ליבני, החליטה לשנות את סדרי בחירתם של נציגי הציבור, ולבוחרם מכלל הציבור באמצעות ועדת איתור, ולא דרך לשכות השרים.

נציגי הציבור בבתי הדין למשמעת, לועדות הערר לנכים, לועדות הערר למשפחות חיילים שנספו במלחמה יבחרו אף הם בדרך דומה.

לפי ההחלטה החדשה, שניסח היועץ המשפטי לממשלה ואומצה על-ידי שרת המשפטים, יוקם במשרד המשפטים גוף אליו יפנו מועמדים פוטנציאליים מכלל הציבור, לתפקיד נציגי הציבור.

במשרד המשפטים מודים, כי ניסיון העבר מלמד שלמרות היותן של המשרות פתוחות לכלל הציבור הרי שבפועל מונו נציגי הציבור על-ידי לשכות השרים ומידע בעניין זה לא היה נגיש ופתוח לציבור הרחב.

הגוף שיוקם יכלול אגף לאיתור ומיון אשר יאתר באופן יזום מועמדים וועדה מייעצת אשר תקבע את מידת התאמת המועמדים לתפקיד המוצע.

הליך הקבלה והאיתור ילווה בפרסום פומבי במודעות בעיתונות העברית והערבית. המודעות יפנו את המעוניינים לאתר האינטרנט של המשרד בו ניתן יהיה למלא טפסי בקשה ולהגישם באמצעות האינטרנט. טפסי הבקשה יועברו לוועדה המייעצת אשר תדון בכל הבקשות ובנוסף תדון במועמדים שיומלצו על-ידי האגף לאיתור ומיון.

בראש ועדת האיתור יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים ובנוסף יכהנו בה שופט בדימוס, נציג ציבור (שפרש מתפקיד בכיר כמשפטן בשירות המדינה) וגורם מקצועי בעל בקיאות בתחום הרלוונטי. המועמדים שהוועדה תמצא מתאימים יוכנסו למאגר ממוחשב שיחולק לתתי קבוצות על-פי מקצועות המועמדים (עו"ד, רופאים וכיו"ב).

כלל המועמדים ידורגו במאגר על-פי מידת התאמתם לתפקיד ובכל עת שיעלה הצורך במינוי נציג ציבור תפנה הועדה למועמד בעל הדירוג הגבוה ביותר ותציע לו את התפקיד. במידה וישיב המועמד בחיוב, יתבקש למלא שאלון שייבדק על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה יזומן המועמד לראיון עם נשיא בית המשפט הרלוונטי על-מנת לקבל חוות דעתו באשר למידת התאמת המועמד לתפקיד. נשיא בית המשפט יעביר את חוות דעתו לוועדה המייעצת וזו תיתן החלטה סופית. במידה ותתקבל החלטה חיובית יוכן כתב מינוי עבור המועמד לחתימת שר המשפטים.

מועמדים כנציגי ציבור בבתי הדין לעבודה יצטרכו להצהיר, כי אין להם זיקה פוליטית או עסקית לאף שר משרי הממשלה. אדם בעל זיקה, יידרש בנוסף ל"כישורים מיוחדים" על מנת להתמנות כנציג ציבור. בנוסף, חבר גוף בוחר של כל מפלגה שהיא שימצא כבעל כישורים לתפקיד יידרש כתנאי למינוי להתפטר מתפקידו בגוף הבוחר.

בבתי הדין לעבודה כיהנו מאז הקמתם ב-1969, נציגי הציבור כנציגי העובדים והמעסיקים. מבין שלושה שופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה, היו שניים נציגי ציבור, וביכולתם היה להשפיע על הכרעת הדין ולשמש כדעת הרוב.

ביקורת נשמעה על רמתם המקצועית של מועמדים רבים, ולאחרונה נחשף כי חלק מהמינויים הינם של חברי מפלגות פוליטיות. דו"ח ועדת השופט בדימוס יצחק זמיר, לבחינת מבנה בתי הדין לעבודה, אמור לחוות דעתו אף באשר לעצם נחיצותם, כמו גם לעובדת העדר הכשרתם המקצועית לתפקיד השיפוטי.

כך תמונה לנציג ציבור בבית הדין

1. ועדה מייעצת תדון בבקשות מועמדים שפנו למשרד המשפטים

2. המועמדים המתאימים ידורגו ויוכנסו למאגר ממוחשב ע"פ משלח ידם

3. בעת הצורך הוועדה תפנה למועמד, אשר יענה על שאלון שיבדוק היועמ"ש

4. לאחר אישור היועמ"ש, יזומן המועמד לראיון עם נשיא בית המשפט הרלוונטי

5. חוות דעת נשיא ביהמ"ש תעבור לועדה המייעצת שתאשר את המינוי ותעבירו לחתימת השר