כך נפלה עליי ההשראה - ויצרתי תכנון מס שלא מהעולם זה

בכירי עורכי-הדין ורואי-החשבון מספרים "לגלובס" על אותם רגעים קסומים, שבהם נחה עליהם היצירתיות שחסכה הון ללקוחותיהם * עו"ד כדוגמת אבי אלתר, פנחס רובין וג'ק בלנגה מלמדים את המערכת כולה איך להטיל ספק בכל תקנה, ברמת המלה הבודדת. וזה עובד

אפשר לראות את התמונה הזאת מול העיניים: אחד מעורכי-הדין המתוחכמים והממולחים לענייני מיסוי מקבל לידיו לקוח חדש, או קורא על פסק-דין שניתן לאחרונה בענייני מיסוי, ומיד גלגלי השיניים של המוח מתחילים לעבוד. ניצוץ עולה בעיניו, הוא מחבר את מה שהמחוקק לא צפה שיתחבר, תופר פסיקות לתקנות, לכלל תכנון מס יצירתי.

כאשר הוא מגיע לתוצאה הנראית לו מספיק מבוססת, עולה חיוך ניצחון על פניו, ונכון אלי קרב הוא יוצא אל ישיבת ההתנצחות עם רשויות המס, או אל בית-המשפט. אם יצליח בדרך הזאת, יחסוך ליחידים המגיעים אליו מאות ומיליוני שקלים. אם יגיע לפסק-דין תקדימי הנוגע לרבים, גם ישנה את פני מערכת החוק.

היצירתיות של עורכי-הדין לענייני מסים כבר עלתה לרשויות המס ולמדינה מאות-מיליוני שקלים, וחסכה לא מעט כסף הן ליחידים והן לחברות ענק. בקרב המוחות הזה, היריבות מהולה בהרבה מאוד הערכה הדדית, ובהיכרות עמוקה.

בכנס שנערך בשבוע שעבר באילת בנושא תכנוני מס, ראש רשות המסים החדש ג'קי מצא והראש היוצא איתן רוב קנטרו את עו"ד פנחס רובין, וקראו לעברו, "אתה, אתה הבאת עלינו את פרומדיקו". הלכת פרומדיקו (משווקת ומפיצת תרופות), המכונה בלשון העם הלכת אלי הורביץ (אז מנכ"ל טבע, החברה-האם), הייתה המהפכה שבה הכשיר בית-המשפט העליון את העסקות המלאכותיות והיצירתיות שנועדו רק לצורכי מס, מה שגרם לימים למהלך הנוכחי, של פירוט בחוק של רשימת תכנוני המס החייבת בגילוי.

בהזדמנות אחרת הצליח עו"ד רו"ח ג'ק בלנגה לגרום לאנשי רשויות המס להחוויר, כאשר התפלפל ואמר להם, 'ברגע שאתם נותנים רשימה של תכנוני מס חייבים בדיווח, אתם בעצם נותנים לכל אחד מהם לגיטימציה: הרי החוק יכול לחייב אדם לדווח רק על מעשים חוקיים. הוא לא מחייב אדם לדווח בכל פעם שהוא עובר באור אדום. באור אדום פשוט אסור לעבור. עכשיו מה שנותר לעשות, הוא לא לדווח. מה תעשו לי? עבירה של אי-דיווח לא דומה בכלל בחומרתה לעבירה פלילית שכרוכה בתכנון מס לא כשר, ואתם הרי הכשרתם לי כאן רשימה של תכנונים'.

עו"ד ד"ר אבי אלתר, מצידו, הצליח לחסוך לחברות-הביטוח מס בגובה כולל של 250 מיליון שקל למשך עשר שנים, במהלך הקנייה של קרנות הפנסיה - בזכות פירוש יצירתי שאיפשר להן לקזז ממס את אלמנט המוניטין של הקרנות, מה שיוסבר במפורט בהמשך. אבל זה כסף קטן לעומת פסק-הדין התקדימי שהשיג בבית-הדין העליון במקרה פלס, שמאפשר הפרדת דיווח בין שני בני-זוג העובדים יחדיו - עלותו של התקדים למדינה מוערכת ב-200-800 מיליון שקל בשנה.

אבל לא פשוט להיות יצירתי בתחום המחייב דיוק והקפדה כמו חשבונאות. "קיימת סתירה בסיסית", אומר בלנגה, "בין יצירתיות לחשבונאות. עקרונות חשבונאיים מקובלים מחייבים שמרנות ועקביות, ואילו יצירתיות מחייבת התנתקות מדברים מקובלים ומחפשת את השונה, המנותק והאחר. לא כל מומחה הוא יצירתי, ולא כל יצירתי הוא מומחה. היצירתיות מתבטאת ביכולת להבין את החוק בצורה שונה מהמקובל. צריך תמיד לבחון ולהכיר את מרבית האפשרויות לחלופות, ולבחור את המתאימה ביותר למקרה תוך ביצוע שינויים ספציפיים".

"חשיבה יצירתית בתחום המיסוי", אומר עו"ד אלתר, "צריכה להתבסס על פסקי-דין של בית-משפט ובית-דין עליון, ועל כללי מס. היצירתיות מתבטאת בשילוב של שלושתם, ברעיון לקחת תקדים ולהוציא ממנו עקרונות, ולהשתמש בהם למקרים מסוגים אחרים לגמרי".

מקזזים תשלומים והפסדים

לאחרונה הגיע לידיו של עו"ד אבי אלתר פסק-דין כבלי ציון, שהתייחס להטבות המס על עבודה הנהוגות באילת. רשויות המס לא הסכימו לאפשר מצב שבו עובד המקבל פיצויי פיטורים באילת ייהנה מההטבה האילתית, וטענו בבית-המשפט שפיצויי פיטורים הם לא שכר-עבודה, אלא רווח הון.

יכול להיות שרשויות המס עוד יקללו את הניצחון הזה: כשאלתר שמע עליו, עיניו אורו. מיד התיישב אל שולחנו, והוציא מכתב לכל לקוחות המשרד, וטען שאם פיצויי פיטורים הם רווח הון, המס המוטל עליהם לא יכול לעלות על 20%, גובה המס על רווחי הון, ואלה מהם ששילמו מס גבוה יותר - כל צנחני הזהב שמס הכנסה השתתף ב-49% בריחוף המלכותי שלהם - זכאים להחזר.

יקבלו את הפרשנות הזאת שלך?

אלתר: "תכנון מס יצירתי דרכו בהתחלה היא דרך חתחתים. מס הכנסה נוטה לראות בעין לא יפה תכנוני מס כאלה. לוקח זמן, דיונים פנימיים ברשויות המס, ולעתים משפט או שניים עד שהתכנון מתקבל.

"לעתים, אותם עשרות-אלפי אנשים שיכולים ליהנות מתכנון מס מסוים, מגישים בקשה ומסכמים עם רשויות המס שהם יקבלו כל הסדר שייקבע בבית-המשפט. אם רשויות המס רואות שלתכנון יש סיכוי טוב לקבל את אישור בית-המשפט, הן מגיעות לפשרות, לא מחזירות את כל ה-29% (ההפרש בין 49% מס על עבודה ל-20% מס על רווחי הון), אלא נגיד 15%".

ובמקרה הזה, מה יקרה להערכתך?

"במקרה פיצויי הפיטורים, יכול להיות שרשויות המס יתעקשו, ואז יש סיכוי גבוה שבמקום להחזיר מיליוני שקלים בודדים הם יצטרכו להחזיר עשרות מיליונים".

בכל שנה, כעשירית מהמועסקים מתפטרים או מפוטרים, כלומר כרבע מיליון איש. מתוך כל אלה, כ-20% שייכים לאותה שכבת עובדים שפיצוייה עוברים את גובה הפטור, כלומר 50 אלף איש. על-פי חישוב קצר מגיע אלתר לכך שלכל אחד מהם יגיע החזר של 5,000 שקל בממוצע, כלומר 250 מיליון שקל. "הברירה בפני רשויות המס או לרוץ לתקן את החוק כדי למנוע זאת, או להתפשר בשקט", הוא אומר.

250 מיליון שקל הם גם הסכום שיוכלו חברות הביטוח, כולן יחד, לקזז מתשלומי המס שלהן בעקבות רכישת קרנות הפנסיה. כיצד? יש תקנות המאפשרות, בעת רכישת חברה, להפחית מחלק המוניטין שנרכש 10% לשנה משיעור המס, על פני עשר שנים. כי כאשר אתה רוכש חברה, המוניטין שהיו לה קודם הולכים ופוחתים, ואילו המוניטין החדשים שיצקת לתוכה הולכים ותופסים את מקומם. עם זאת, התקנות הללו אינן מאפשרות את הפחתת המוניטין אם הקנייה נעשית בדרך של רכישת מניות.

אבל היה אדם בשם שלמה שרון, שמכר חברה שעסקה בניירות ערך, בדרך של מכירת מניות, ובית-המשפט העליון איפשר לו להפחית את תשלום המס על המוניטין שרכשו ממנו יחד עם שאר נכסי החברה. אלתר ספק את כפיו ואמר, הבא נחבר את שני אלה, ניקח את מה שקבע בית-המשפט העליון לגבי מי שמכר, ו"נמתח" אותו לכיוון מי שקנה - כלומר חברות הביטוח.

סך-הכול, נרכשו חמש קופות פנסיה ב-2 מיליארד שקל. על-פי הערכות השווי שנתנו מעריכים שונים, ערך המניות עמד על 1.5 מיליארד שקל, ושווי המוניטין עמד על חצי מיליארד. את ערך המוניטין מפחיתים עד לשנה העשירית, ואם המס המוטל על חברת ביטוח הוא 50%, הגענו ל-250 מיליון שקל, כלומר 25 מיליון שקל לשנה על פני עשר שנים.

יצירתיות מיסויית פירושה גם לחפש כל הזמן פרצות בניסוח החוק. על פרצה כזאת, שמצאו בעבר רו"ח ישראל שטראוס ובלנגה, מספר אלתר: בפוליסות ביטוח משתתפות, המכונות גם פוליסות פרט, יש, כמו בכל פוליסה, חלק של ביטחון וחלק של סיכון, כלומר החלק הביטוחי. מס הכנסה איפשר בעת הפדיון של הפוליסה פטור ממס על החלק של החיסכון, אולם שטראוס ובלנגה איתרו פרצה המאפשרת פטור גם על החלק השני. רשויות המס מיהרו לסגור את הפרצה, באמצעות תיקון סעיף החוק הרלוונטי (סעיף 47 לפקודת מס הכנסה).

עוד תכנון יצירתי, שגם הוא נחסם בחקיקה לפני שנתיים, הוא קנייה של חברה בהפסדים: קונים אותה במחיר אפס, ואת ההפסדים הצבורים בה מקזזים כנגד ההכנסות. התכנון הזה עבר בבית-המשפט המחוזי, ובדרך לעליון הגיעו רשויות המס לפשרה. "מס הכנסה נוקט טקטיקה של להתפשר", מסביר אלתר, "שלא תהיה חקיקה שתאשר את התכנון". לאחר שגמרו את הפשרה, יזמו רשויות המס תיקון חקיקה שמנע אפשרות כזאת.

אם תשאלו את אלתר מהו אחד ממקורות גאוותו הגדולים ביותר, הוא בלי ספק ינקוב בתקדים המשפטי אשר הפריד את חישוב המס של אישה העובדת עם בעלה, פסק-דין פלס. עד כמה שזה נשמע צודק, בעבר ראה בכך מס הכנסה תכנון מס אגרסיבי אסור, והיה צורך בהעזה וגם בחיבור טיעונים מתחום חופש העיסוק כדי להגיע לכך, כיוון שהיה תקדים אשר פסל זאת.

לפני כ-20 שנה ניסתה זאת בעלת חנות בשם בן-זיקרי, שבעלה, עובד התעשייה האווירית, היה מגיע בכל יום לחנות לסייע לה במשך שעה אחת. זה הספיק לשלטונות המס לראות את השניים כיחידה מיסויית אחת, ובית-המשפט העליון אף הרשיע אותה בפלילים והעניש אותה על ניסיונה לדווח בנפרד.

"ראינו בזאת זכות יסוד", אומר אלתר. "למרות התקדים הלא מעודד, המשרד שלנו האמין בזאת. ניר אורנשטיין ממשרדי התעקש להגיע עם זה עד בית-הדין העליון, ומס הכנסה עשה טעות והתמודד על כך". בית-המשפט העליון נתן גיבוי, שמשמעותו הפסד של כמה מאות-מיליוני שקלים מדי שנה לרשויות המס.

משנים הגדרות

אולי הכלל הבסיסי בדרך ליצירתיות מיסויית הוא שלכל דבר אפשר לקרוא ביותר משם אחד. ניקח לדוגמה בעל שליטה בחברה, הלוקח הלוואה מחברה שבשליטתו. הוא כמובן חייב במס על ההטבה הגלומה בכך. האפשרות הגרועה ביותר מבחינתו היא לשלם 50%, כמו על משכורת, אבל יש לפחות שש אפשרויות שונות לראות את ההלוואה הזאת, אומר עו"ד בלנגה. הדרך הטובה ביותר שבלנגה מצא, בעקבות חיבור יצירתי של כמה פסקי-דין של בית-המשפט, היא לראות בריבית ובהצמדה דיבידנד רעיוני בדוח האישי של בעל השליטה, מה שיביא אותו לתשלום של 25%, ורק על מרכיב הריבית וההצמדה.

ממש כפילוסופים ספקנים, גם מתכנני המס לא לוקחים כמובן מאליו שום שם או הגדרה הגיונית, מקובלת וסטנדרטית. "יצירתיות", אומר בלנגה, "יכולה להתבטא בראייה שונה ובהגדרה שונה של העסקה: למשל מכירת הפעילות העסקית במקום מכירת המניות, או סיווג ההכנסה כהכנסה מרווחי הון, לעומת הכנסה שוטפת מעסק".

במסגרת המולטי-דיסציפלינריות היצירתית, פונים המתכננים גם למערכות חוקים אחרות, כמו חוק העמותות, ומשנים את עצם הגדרתה של החברה - היא יכולה להיקרא חברה, אבל גם מוסד כספי, או מלכ"ר, או עוסק בתחום מסוים. גם פיצויי פיטורים יכולים להחליף את שמם. לבלנגה הגיע נישום אשר מס הכנסה תבע ממנו יותר כסף ממה שחשב שעליו לשלם על פיצויי פיטורים. אלה לא פיצויי פיטורים, אמר בלנגה בערעור לבית-המשפט, זה תשלום על עוגמת נפש, פגיעה בשם הטוב. הנישום לא רק שלא שילם יותר ממה שחשב, אלא לא שילם בכלל מס על הסכום שהיה נתון למחלוקת.

בלנגה, אשר היה הראשון לטעון שלמי שעובד מהבית מגיע לרשום את הריבית על המשכנתא כהוצאה מוכרת, נמצא עכשיו בהליכים משפטיים בניסיון לעגן בפסיקה מהלך יצירתי חדש שלו: סיווג מחדש של ההכנסה, בדיעבד. "רשות המסים", הוא מסביר, "טוענת כי לפקיד השומה יש זכות לסווג את ההכנסה בדוח הנישום באופן שונה, ולאורך כל הליך השומה. למשל להגיד 'מה פתאום כינית את הרווח הזה רווח הון? בעינינו זה רווח מעבודה'. אני טוען שגם לנישום יש זכות כזאת, גם לאחר תחילת הדיון המשפטי. למשל, בשינוי הדיווח שלו מהכנסה פירותית להכנסה הונית, או מהכנסה חייבת במס להכנסה שאיננה חייבת במס".

לפעמים, אחרי הגשת הדוחות נקבע תקדים חדש בבית-המשפט שמאפשר לשלם פחות על הכנסה מסוימת, או שרואה-החשבון שלקחת טעה וגרם לך למס גדול יותר. עכשיו, פשוט אבוד לך. נראה מה תוליד מלחמתו של בלנגה בעניין.

משתחררים מהרולינג

בכנס באילת בשבוע שעבר התנהל עימות נוקב בין רובין למצא, "בסוגיית מה שהם קוראים בעגה שלהם תכנוני מס אגרסיביים", כפי שמסביר רובין, אשר הוביל לזיכויו של הורביץ בפרשת פרומדיקו, ותוך כך הכניס כללים אחרים לגמרי במלחמות התמיד בין רשויות המס לבין מתכנני המס.

"בפסק-הדין של פרומדיקו התחילה מהפכה תפיסתית אצל רשויות המס", אומר רובין, "כשהם למדו סוף סוף, מבעד לפסקי בית-המשפט העליון, שעסקות מלאכותיות לא רק כשרות לחלוטין, אלא גם אינן טעונות גילוי מוקדם וייזום לפקיד השומה.

"אין בתחום הזה מה שמכונה בלשון משפטית 'ייזהר המתכנן' או 'יגלה המתכנן', אלא 'יחפש פקיד השומה' ו'ייזהר פקיד השומה'. נטל הגילוי עליהם, ולא עלינו. זה חידוש שהיה מהפכני מבחינתם עד כדי כך, שהם לאחרונה תיקנו את פקודת מס הכנסה והוסיפו סעיף שמחייב סטטוטורית, שעניינים מסוימים של תכנון מס חייבים בגילוי מוקדם".

אז הם סגרו את הפתח שפתחת עם פרומדיקו?

"בכלל לא. זו רשימה סגורה של עניינים קונקרטיים וממוקדים, שרק עליהם צריך לדווח, וכל השאר אינו מחייב בגילוי. כאשר רוב ומצא קנטרו אותי על פרומדיקו, אמרתי להם, מה אתם רוצים, אתם בדרככם נתתם אישור להלכה הזאת, כי קבעתם שלמעט התכנונים הקבועים בחוק, כל השאר לא מחייב גילוי".

זה לא אומר שרובין יצא מאושר מאילת: "אני התרעמתי על כך שהחקיקה, שמבחינתי הייתה מאוזנת מבחינת הגילוי, הביאה בחובה גם קנס על מי שמגלה, מתדיין עם פקיד השומה, ואחר-כך יוצא וידו על התחתונה". התיקון המפרט את רשימת תכנוני המס שיש לדווח עליהם גם משית קנס בגובה 30% מעבר לשומה, על מי שמס הכנסה איננו מקבל את התכנון שלו. "זה 'מגלה ורע לו'", מתלונן רובין. "מי שמגלה, הולך בתום לב מופתי, מודיע לפקיד השומה מראש, 'עמדתי הפוכה לשלך, בוא נדבר על זה', לוקח על עצמו אבן ריחיים של 30% קנס אם לא התקבלה עמדתו. זה לא הדדי. מה עם השוויון בפני החוק?".

גם רשויות המס מגלות יצירתיות לא מעטה בפרשנותן לחוק, טוען רובין. לא מזמן זכה מס הכנסה בבית-המשפט המחוזי, כאשר טען שבמקרים מסוימים, וביניהם המקרה שנדון, מקרהו של אהוד אלוני, רולינג שנתן מס הכנסה מחייב את הנישום כמו הסכם משפטי.

רולינג הוא תשובה של מס הכנסה לשאלה 'מה תהיה עמדתכם לגבי פעולה מסוימת'. הקייס שעמד לדיון היה גובה תשלום מס על מכירת מניות: חברת היי-טק שהחליפה מניות ישראליות באמריקניות ביקשה דחיית מס על החלפת המניות. לימים מכרה את המניות האמריקניות, וביקשה לשלם עליהן שיעור מס נמוך בזכות היותן מניות זרות. "מס הכנסה אמר, 'נתנו לך דחיית מס, לכן אתה לכוד בהסכם הפרה-רולינג'. אלוני טען שהחוק גובר על ההסכם, והפסיד", מספר רובין, שנשכר על-ידי אלוני לצורך הערעור בבית-המשפט העליון. לשני הצדדים צפוי מאבק קשה ויצירתי.