חגי עמיר הורשע שאיים על סוהר כי יפגע בחייו של אריאל שרון

בית משפט השלום בנתניה הרשיע היום (א') את חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, שהורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, בעבירה של איומים כלפי סוהר, לאחר שאיים לפגוע בראש הממשלה, אריאל שרון.

בכתב האישום שהוגש נגד עמיר, המרצה עונש של 16 שנות מאסר בגין מעורבותו ברצח רבין, נטען, כי באוקטובר 2004 חייג הסוהר עופר שמיר להוריו ולאחותו של עמיר, כדי שיוכל לשוחח עימם. לאחר שלא היה מענה, איים עמיר על הסוהר בכך שאמר לו: "אני יכול להרים שיחת טלפון ולדאוג שיחסלו ויפוצצו את שרון", וזאת במטרה להפחידו או להקניטו.

שמיר וסוהר נוסף העידו, שעמיר אמר: "מה אתם מפחדים, שאני ארצח, או אחסל את שרון?", ואחרי הפסקה קצרה הוסיף: "אני יכול להרים שיחת טלפון ולדאוג שיחסלו ויפוצצו את שרון".

עמיר טען מנגד, באמצעות עו"ד עדי קידר, כי מתוך התייחסות צינית להגבלות החלות עליו, וכ"צחוק" בתגובה להתרגשות שאחזה בסוהר, כשחייג את מספרי הטלפון, אמר: "מה אתם מפחדים שאני ארצח או אחסל את שרון?". הוא הכחיש שאמר את המשפט השני, וטען שמדובר בעלילה של הסוהרים.

סגנית הנשיא, השופטת רות לורך, קבעה, כי גירסת הסוהרים אמינה, וכי עמיר לא הוכיח את טענותיו שמדובר בעלילה של הסוהרים ובנקמנות שלהם, בשל תלונה שהגיש נגדם. אי הדיוקים בגירסאותיהם, קבעה לורך, היו "בנקודות שוליות שאינן מהותיות, כאשר דווקא אי דיוקים שכאלה מחזקים את העובדה שהסוהרים לא תיאמו גירסאותיהם".

עוד נקבע, כי סיווג הביטוי כ"איום" ייקבע "מנקודת מבטו של האדם מן היישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים, ולא על-פי אמת מידה סוביקטיבית, מנקודת מבטו של המאוים בלבד". למרות שמושא האיום היה שרון, אולם האיום הושמע בפני סוהר, קבעה השופטת כי "קולט הביטוי הוא עצמו המאוים, ואין צורך שהאיום יגיע לאוזניו של מושא האיום, כדי שתתקיים עבירת איומים".

לדבריה, "במקרים בהם זהותו של מושא האיום הינו אישיות ציבורית, יש כדי ליצור פחד בלב שומעו, או לזעזע את שלוות נפשו של אדם מן היישוב השומע את האיום".

נוכח הלכת הצפיות קבע בית המשפט, כי גם היסוד הנפשי התקיים, משום שעמיר צפה ברמת הסתברות קרובה לוודאי, כי הביטוי עלול להפחיד את הסוהר. הטיעונים לעונש יישמעו בעוד כשלושה שבועות (ת.פ. 3177/05).