עתירה לבג"ץ: לחשב את דמי השירות של המלצרים כשכר לצורך תגמולי ביטוח לאומי

בעתירה טוענת כהן, באמצעות עו"ד עמית בן-גל, כי תוצאות פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה אבסורדיות וסותרות את החוק. האלמנה ביקשה להכיר בבעלה המנוח כ"מתנדב" לעניין תגמולי הביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי התנגד לכך ולאחר מאבק משפטי בן 4 שנים הכיר בבעלה כמתנדב. בעקבות כך סוכם עם הביטוח הלאומי כי ישלם לאלמנה ולבנה קיצבת תלויים שתתבסס על הסכום המדויק אותו הרוויח המנוח.

בשנת 2002 הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שבה ביקשה להצהיר כי המנוח הרוויח 10 אלפים נטו לחודש. חלק מתשלום זה התבסס על דמי השירות (הטיפים) אותם קיבל במסעדה בה עבד כמלצר.

בית הדין האזורי קיבל את עמדתה, אך ערעור שהוגש לבית הדין הארצי התקבל. בית הדין הארצי קבע כי אין לחשב את דמי השירות בחישוב לגימלה. מהעתירה מתברר כי החובה לרשום את סכום דמי השירות בפנקסים היא חובה המוטלת על-פי החוק על בעל העסק ולא על העובד.

מאחר שדמי השירות לא נרשמו בפנקסים על-ידי המעביד, הביטוח הלאומי לא מחשב את שכר העובד בתוספת דמי שירות. בעתירה נטען כי לא ניתן לגלגל על העובד את המחדל של בעל העסק לקיים את חובתו על פי דין.

בעתירה מבקשת האלמנה לראות בהכנסתו של המנוח מ"תשרים" כחלק מהכנסה החודשית שעבורה יש לחשב את גימלת התלויים לה היא זכאית.