עו"ד הרמולין: "לחקור את המערכת החשבונאית במשרד שרגא בירן, היא אינה אמינה"

"המערכת החשבונאית בשותפות שרגא פ. בירן ושות' אינה אמינה ויש לחקור את עסקיה". כך טוען עו"ד צדקיהו הרמולין, השותף במשרד, בתשובה לתגובתו של עו"ד בירן בבקשה למתן סעדים זמניים שביקש הרמולין.

כזכור, לפני כשנה הגיש הרמולין בקשה לפסק דין הצהרתי, לפיו פירוק השותפות נכנס לתוקפו. הוא תבע מהשותף המייסד שרגא בירן 19% מנכסיו, הנאמדים ביותר מ-100 מיליון דולר, כחלקו בשותפות הבלתי רשומה. המשרד עוסק בעיקר בתחום הנדל"ן, והוא אחד הגדולים והמובילים בתחום.

בירן טען בתגובה, כי הרמולין היה שותף רק ברווחים, וכי עיקרון היסוד שעמד בבסיס ההתקשרות ביניהם היה, שהמשרד היה ויישאר משרדו של בירן והוא שמונה בהסכמה לנהלו ולהכריע בכל הסכסוכים.

בפברואר השנה ביקש הרמולין מבית המשפט המחוזי בת"א, להורות לשותפים במשרד להמשיך ולשלם את הסכומים השוטפים ששולמו במהלך השנים, וכן לחלק את הרווחים השנתיים בדומה לשנים הקודמות. בירן טען בתגובתו, כי הרמולין פרש מהשותפות וכי החל ממועד הודעת הפירוק הוא אינו מהווה חלק אינטגרלי ממנה. לדבריו, הרמולין אף חייב לשותפות כ-2 מיליון שקל.

בתשובתו לתגובה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ד"ר יוסי שגב ואופיר נאור, ועוה"ד סיני אליאס ואורי אדלשטיין, טוען הרמולין כי האסטרטגיה בה נוקט בירן היא, שלא למסור גירסה עובדתית, כדי לשמור על מרחב תמרון עובדתי רחב, שיאפשר לו "להתאים" את גרסתו העובדתית - עליה טרם החליט, לראיות שיוצגו בפניו במהלך התיק.

לדבריו, נכון לסוף 2003, לשרגא בירן ובנו, בעז, חובות של כ-12 מיליון שקל לשותפות, עובדה שלא מונעת מהם להמשיך ולמשוך לעצמם כספים מהשותפות ובה בעת להתיימר לשלול את המשיכות מהרמולין. עוד הוא טוען, כי שרגא ובעז בירן משכו מהשותפות, בשנים 2003-2004, מיליוני שקלים יותר מהמגיע להם.

לטענת הרמולין, כפי שנודע לו בדיעבד, במהלך שנת 2003 נשאה השותפות גם בתשלומים לחשבון הפרטי המשותף של עו"ד בירן ורעייתו, העיתונאית גוני מרדור-בירן, בסך של למעלה מ-1.5 מיליון שקל, בממוצע של למעלה מ-5,000 שקל ליום. בנוסף, הוא טוען, משך בירן כספים נוספים לצרכים הפרטיים שלו ושל ילדיו, גם אלה שאינם עובדים בשותפות.

הטענה כאילו הרמולין הוא שחייב כספים לשותפות, נטען עוד, לא רק שאינה נתמכת בכל ראיה, אלא שהיא מתיימרת להתבסס כנראה על מערכת הנהלת חשבונות בלתי אמינה, הפועלת על-פי הנחיותיו של עו"ד בירן, בשיתוף פעולה של רואה החשבון של השותפות.

הרמולין מפרט כמה דוגמאות לחוסר האמינות שלו הוא טוען. כך למשל, החזר מס ששולם הועבר מתיקו של הרמולין לתיקו של בירן ללא ידיעת הרמולין וללא הסכמתו. בנוסף, תקבולים וזכויות, שהגיעו לשותפות, נלקחו לטענתו ע"י עו"ד בירן בדרך של הסתרה, וממילא לא חולקו בין השותפים. הוא מציין פרשה בשם דרום אפריקה, בגינה קיבל בירן יותר מחצי מיליון דולר, אותם לא חילק לשותפים.

לבסוף הוא טוען, כי בעקבות טענות שהעלה בכתבי טענותיו בתיק, "צמח" הרווח הכולל של השותפות לשנת 2004 מסכום של כ-400 אלף שקל לסכום של 1.7 מיליון שקל, עלייה של למעלה מ-400%, כאשר גם סכום זה, לדבריו, רחוק מלשקף את רווחיה האמיתיים.