הגנרלים ניהלו תעשיות נפרדות

"רק לאחר הפגנת כוח מצידו של מרדכי מקלף הצלחנו לאחד את השורות" * אנצו ניצני, המנכ"ל הראשון של מפעל הברום, מספר על הקמת כי"ל

"כ י"ל הוקמה במתכונתה הנוכחית רק ב-1973. לפני כן היו בישראל מספר תעשיות כימיות שנוהלו על ידי גנרלים, ומשרד פיתוח ממשלתי בראשותו של מנחם בדר ממפלגת מפ"מ. באיזשהו שלב הגיעו למסקנה שהניהול הנפרד גורם לתחרות מיותרת במספר היבטים ולהמון הוצאות הנהלה כלליות חופפות. ביוזמתו של פנחס ספיר, שר האוצר דאז, החליטו שהגיע הזמן לנסות לאחד את כולן. לשם כך הביאו איש מקצוע אמריקני בשם סודרסקי שמונה ליו"ר הראשון של כי"ל, ותחתיו כיהן יאנק בן-יהודה כמנכ"ל הראשון של החברה.

"החברה עצמה הורכבה אז ממספר חברות: דשנים חיפה, מפעל פוספטים שהיה ממוקם בנגב, מפעלי ים-המלח שהיו מאוחדים אז עם חברת הברום, המכרות של תמנע אותם ניהל בן-יהודה וחברת מחקר בשם תעשיות מחצבי ישראל.

"במתכונת המקורית, אותה חברה מאוחדת כללה חטיבה אי-אורגנית, בה נעשו הפעילויות שיש היום בכי"ל, וחטיבה אורגנית שכללה את בתי הזיקוק בחיפה וכל תעשיית הפטרוכימיה. בהמשך, בתי הזיקוק והפטרוכימיים לא רצו להצטרף לעסק הזה מכיוון שהיו הבדלים גדולים בגישה, וכן עקב העובדה שהפעילות האורגנית הייתה עשירה ורווחית מאוד באותה תקופה, בהשוואה לפעילות האורגנית שנזקקה אז לתמיכה ממשלתית. ב-1974 צומצמה פעילותה של כי"ל לפעילות האורגנית בלבד, והרמטכ"ל לשעבר מרדכי מקלף מונה למנכ"ל החברה, תפקיד בו כיהן עד מותו ב-1978.

"הצטרפתי למפעלי ים המלח ב-1954 כמזכיר החברה. אחר כך שימשתי כמנהל כוח אדם, ובין השנים 1955-1966 כיהנתי כמנכ"ל תרכובות ברום. בהמשך הקמתי את חברת חיפה כימיקלים וכיהנתי גם כמנכ"ל חברת נילית ממגדל העמק. לאחר שמקלף מונה למנכ"ל כי"ל הוא ביקש ממני לשמש כסגנו בחברה, ממנה פרשתי רק בשנת 1995.

"אני זוכר שבתחילת הדרך במפעל הברום עשינו חגיגה גדולה כשהגענו למחזור מכירות של מיליון דולר בשנות ה-60, בעוד שהיום מחזור המכירות של החטיבה עומד על כ-700 מיליון דולר. בשנים הראשונות הייתה גם בעיה שהחטיבות השונות רצו לפעול באופן עצמאי, וכך לדוגמה מפעלי ים המלח, שהיו רווחיים יותר, רצו תמיד לפעול לבד.

"רק לאחר הפגנת כוח מצדו של מקלף הצלחנו לאחד את השורות, ובשנות ה-70 הוקם מטה מרכזי בו ניסו לאחד את הפעילויות של הפיתוח וההשקעות של כל החטיבות. בהמשך גם הבנו שצריך למצות את היתרון היחסי שלנו בייצור חומרי הגלם ולייצר חומרים מתקדמים, ואז פיתחנו את תחום הפוספטים והגינו את הרעיון לייצר מוצרים יותר מורכבים כמו החומצה הזרחתית והדשנים המיוחדים, שכיום מיוצרים בחברת רותם". "