בואו להכיר: עתודת המנהיגים של ישראל

לפני חודשים אחדים ערך ה"הרווארד ביזנס ריוויו" השוואה בין מנהלי שנות ה-90 למנהלים הצומחים כעת בשוק. האחרונים, אומר כתב-העת היוקרתי, הגיעו לצמרת במסלול קידום מהיר יותר, ובגיל צעיר יחסית. כך הוא הדבר גם באשר לכוכבים המאכלסים את רשימת "40 עד 40" שמתפרסמת כאן. חלקם כבר הגיעו לעמדות בכירות ו/או לאקזיטים מפוארים, חלקם נמצאים במרחק אצבע משם, אבל כולם-כולם הגיעו למעלה עוד בטרם חגגו את יום-הולדתם הארבעים.

הרווארד ביזנס ריוויו העריך כי דור המנהיגים הבא יתחנך במוסדות אקדמיים בעלי יוקרה מגוונת - בוסטון, אבל גם תל-אביב והונג-קונג. על כן אפשר להניח כי סולם המוביליות החברתית עתיד להשתנות במהירות יחסית. הקשר בין האליטות הוותיקות לצמרת העסקית של הדור הבא ייחלש. הסדר הקיים יופר, המבנה החברתי יתערבל, והחיים ייראו אחרת לגמרי. גם המנהיגים.

המציאות החדשה תאפשר למנהיגי העתיד לצמוח בפריפריות. בעצם, מושג הפריפריה עשוי להיחלש גם כן, או לפחות להשתנות. כי הכלכלה הרי גלובלית, ובכל רגע נתון עשוי להיוולד אי-שם כוכב שיהיה לו הרכב הכישורים הדרוש דווקא כאן. בדומה, אגב, למה שאירע לאחרונה בבנק הפועלים - שייבא מוול-סטריט מנהל רכישות ומיזוגים בן 35. בפעם הבאה, זה יהיה אולי סיני הבקיא במערך הבנקאות של שנגחאי.

רשימת "40 עד 40" ש-G מציג השבוע חושפת פרופיל קיבוצי רענן של מנהלים שהגיעו לצמרת בזכות נוסחה מנצחת המשלבת תכונות אישיות עם יכולת מקצועית. אלא שמקצוענים יש הרבה, ואילו מנהיגים הכובשים צמרות מצוידים כנראה בדבר-מה נוסף: כריזמה, יכולות פוליטיות, וכמובן גם רגישות בין-אישית.

כוכבי הרשימה צמחו בחברה שקידשה פעם ערכים "חברתיים", אבל נפטרה מהם בבוטות. במקום ערכים של "רגישות חברתית", היא מקדשת כעת תווים עסקיים נטולי חמלה. התהליך הגיע לשיאו דווקא בשעה שהם בגרו והגיעו לעמדות השפעה. זה אירע גם במקביל להבשלתם של מי שכונו "דור ה-X" בתרבות העולמית. הדור הזה מונע על-ידי מוטיבציות שמקורן בסיפוק צרכים של האגו. התוצאה: ההישגים גבוהים ומהירים יותר, אבל גם הרגישות גבוהה. האנשים הללו פשוט לא הספיקו לשכלל את יכולת ההישרדות שלהם, ולא ברור איך יצלחו קשיים תפקודיים בעתיד.

דבר נוסף: נדמה שכל אנשי "40 עד 40" מצטיינים ביכולות תקשורתיות מובהקות. זוהי אחת התכונות הבולטות של דור העתיד של המנהיגים בכלל, ושל אלה המוצגים כאן בפרט: היכולת להשתתף במשחק התקשורתי, ולהוציא ממנו את המירב. הם יודעים כיצד לדבר עם התקשורת, וכיצד להתל בה. הם מבינים את חוקי המשחק של הטוקבקים, ואת הצורך להתחכך במקבלי ההחלטות. וגם בזכות זה הם כאן.

40 הכוכבים שמוצגים כאן יומלצו על-ידי גלובס לפורום המנהיגות העולמית הצעירה, הפועל תחת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. אלו מהם שייבחרו, יכהנו בפורום חמש שנים, במסגרתן הם יפעלו בשירות החברה. ההשתתפות בפורום היא זכות יחידה במינה, שתאפשר להם לקחת חלק ממשי בעיצוב העתיד של כולנו. השאלה היא רק אילו בני-אדם ואיזו סביבה עסקית ותרבותית הם ייצרו וינהיגו בעתיד - בפורום, וגם לאחריו. נטל ההוכחה עודנו על כתפיהם.

לפניכם חלק מ-40 המנהלים המאכלסים את הרשימה. את הרשימה המלאה והמפורטת תוכלו לקרוא במהדורה המודפסת או בעיתון הדיגיטלי.

המחליפה של שלמה נחמה - אפרת פלד

גיל: 31 תפקיד: מנהלת המשרדים של משפחת אריסון במיאמי, ובקרוב מנכ"לית אריסון אחזקות השכלה: בוגרת חשבונאות ובעלת תואר שני במינהל עסקים

מסלול: כשיצאה ההודעה שפלד היא זו שתחליף את שלמה נחמה כמנכ"לית אריסון אחזקות, גבות הורמו. אפרת מי? בת 31? מה היא הספיקה לעשות? זה לא מוקדם מדי וגבוה מדי? התהיות ברורות כשמדובר בבחורה צעירה ואנונימית בשוק ההון, ובוודאי כשהיא נכנסת לנעליים הענקיות של נחמה - מותג-על של בן-טיפוחים שהפך לבעל עניין ולאדם עשיר.

נטל ההוכחה עדיין על פלד, אבל הדרך שלה עד לתפקיד הנחשב רצופה בהוכחות: כשסיימה את לימודי החשבונאות, היא השתלבה כמתמחה במשרד סומך חייקין, שבמקרה או שלא, מטפל גם באריסון. ב-2000 היא התחילה ללמוד לתואר השני במינהל עסקים, ובמהלך הלימודים החלה לעבוד כאשת כספים בשרגד, חברת האורחנים של מובנפיק מרשה השווייצרית. הזכיינית של מובנפיק הייתה אריסון, והחזון היה לנקד את ישראל ברשת אורחנים ומסעדות. היישום כשל, בעיקר בגלל האינתיפאדה, אבל בין פלד לאריסון נוצר קשר, ואחרי סגירת שרגד, אריסון צירפה אותה לקבוצתה.

בתוך זמן קצר הפכה פלד למנהלת הכספים האישית של המשפחה: תפקיד רגיש מאוד, שמחייב איש מקצוע חד וערני, אבל גם איש-אמון שמזדהה עם האינטרסים של המשפחה. יחד עם האריסונים, עברה פלד עם בעלה ובנה הצעיר למיאמי ב-2004, שם עמדה בראש המשרד המקומי של האריסונים. גם כעבור שנה, כשהאריסונים חזרו לארץ, פלד נשארה במיאמי והמשיכה לשאת בתפקידה. כעת פורסם כי היא ובעלה מתחילים לסגור את ענייניהם לקראת חזרה צפויה לארץ בסוף הקיץ, וראשית תקופת החפיפה הארוכה עם נחמה.

קשרים: פלד היא בת-טיפוחיו של פטרון אחד, או במקרה שלה - פטרונית, שרי אריסון. לפי פרסומים שונים, בין השתיים שוררים יחסי אמון והערכה מקצועיים, אבל גם חברות אישית ושותפות של תחומי עניין.

עתידות: עד גיל 31 פלד טסה לירח, במונחי עולם העסקים. עכשיו היא צריכה להתמקם עליו, ללמוד ולחקור אותו, להוכיח שהייתה סיבה טובה להמראה יוצאת-הדופן שלה, ולהציג קבלות. אבל אם מדובר במי ששותפה לערכים של שרי אריסון, יהיה לה יותר חשוב לבצע בשביל החברה והמשקיעים, מאשר לשאת-חן בעיני הציבור והתקשורת. נתראה בגנקי. (קרן צוריאל-הררי)

יורשת עם לב - צבייה לבייב-אלאזרוב

גיל: 29 תפקיד: סמנכ"ל שיווק של אפריקה ישראל, מנהלת חטיבת הקניונים, ויו"ר חברת אנגלו-סכסון סוכנויות נכסים השכלה: בוגרת סמינר חרדי למורות בלוצרן, בעלת תואר ראשון במינהל עסקים ולימודי ניהול, שיווק ופרסום

מסלול: לבייב-אלאזרוב נבנתה מגיל צעיר מאוד להשתלב בתפקידים מובילים בקבוצה שבשליטת אביה. כבר בגיל 20 מונתה לתפקיד מנהלת פרסום באגף המגורים של אפריקה ישראל להשקעות. ב-2000 מונתה למנהלת השיווק של חטיבת המגורים של הקבוצה, וב-2002 מונתה ליו"ר החברה-הבת רשת אנגלו סכסון (51% אפריקה ישראל, 49% מגדל), במקום פיני כהן, המנכ"ל היוצא של אפריקה ישראל. אולי אירוני הוא שהיו שתלו את עזיבתו של כהן עכשיו בין השאר בעובדה שבעל-השליטה לב לבייב מקדם ניהולית את שתי בנותיו, צבייה ורותי אחותה הצעירה (27), אשר מונתה לאחרונה למנהלת קניון רמת-אביב.

ההרגשה היא שמערך ההסברה של אפריקה ישראל דואג מאוד להבליט את לבייב-אלאזרוב ולבנות אותה כעתודה ניהולית. שיחות איתה מגלות אישה בעלת הומור וחביבות, אולם מצד שני שקולה וזהירה בדבריה, נשמרת מאוד מכל אמירה שיכולה להתפרש כקונטרוברסלית.

בנוסף לתחום הבנייה למגורים שבו היא עוסקת, הישיבה כנציגת הבעלים בשלל חברות קשורות או בנות מקנה לה מבט נרחב יותר על פעילויות הקונצרן. לו הייתה יוצאת לפועל לפני כשנה העסקה שתוכננה, מכירת 18% מטלעד לאפריקה ישראל, הייתה לבייב-אלאזרוב מניחה כף-רגל מעודנת ראשונה גם בתקשורת, וזאת מבלי לצפות כלל בטלוויזיה, כמתחייב ממצוות הדת.

"בחלוף השנים", אמרה לאחרונה, "למדתי לנהל את זמני בצורה נכונה, ומזלי הגדול הוא שאני שומרת שבת. זה מחזיק אותי שפויה".

קשרים: הקשר המהותי ביותר בחייה הוא כמובן היותה בתו של לב לבייב, בעל-השליטה באפריקה ישראל. היא נשואה לדוד אליעזרוב, ששמו המוצמד לשמה רוכך משום-מה לשם בעל הניגון הכמעט-צרפתי אלאזרוב. אליעזרוב הוא סוחר יהלומים, ובנו של סוחר היהלומים גדי אליעזרוב, אשר נקלע, עם אחיו דני, לחובות של 40 מיליון דולר. לב לבייב, בעצמו נושה של 1.5 מיליון דולר, שקל לערוב לחלק מהחובות הללו. לאחר מכן חזר בו, אולם יחד עם שאר חברי "החבורה הבוכרית" בבורסת היהלומים, הגיע להסדר נושים עם אליעזרוב.

עתידות: לבייב-אלאזרוב נמצאת במסלול קידום די מתוכנן. כרגע היא עוד צעירה, טרם מלאו לה 30, אולם בעוד סיבוב או שניים של מנכ"לים לאפריקה ישראל, אין ספק שהאופציה להפקיד בידיה את הגה הספינה כולה תישקל בכובד ראש. (שלומית לן)

ההימור שהצליח - טדי שגיא

גיל: 34 תפקיד: בעל-השליטה בפלייטק, מפתחת תוכנות לאתרי הימורים השכלה: תיכונית

מסלול: "יש בן-אדם אחד שאני מעריץ", אמר טדי שגיא פעם, "וזה איתן אלדר. אני מאמין בו ומנבא לו טובות". הזמן: ספטמבר 2000, כשפלייטק עוד הייתה בחיתוליה. חמש שנים וחצי עברו, ותרשו לנו להניח שאם אלדר, מבעלי גבור ספורט, היה נשאל היום מי המודל שלו, ייתכן שהיה עונה "טדי שגיא".

שגיא, רק בן 34, הוא צעיר אושיות ההימורים המקוונים בישראל. הכי צעיר, והכי עשיר. הונם של מייסדי אמפייר אונליין, נועם לניר וארנון כץ (בני 39) עומד על כ-200 מיליון דולר כל אחד. הונו של שי בן-יצחק (37), ממייסדי 888, עומד על כ-300 מיליון דולר יחד עם אחיו רון. הונו של שגיא, לעומתם, עומד על 836 מיליון דולר.

פלייטק, המפתחת תוכנות לאתרי הימורים מקוונים, הוקמה ב-1999. ההתחלה לא הייתה קלה: בדומה למיזמי אינטרנט אחרים, החברה נזקקה נואשות למזומנים. שגיא, שהיה חסר ידע טכנולוגי אך הצטיין בחושים פיננסיים, לא התייאש. הוא רכש את מניות שותפיו בחברה והגיע לשליטה כמעט-מלאה, השקיע הון נוסף, גייס את מיטב המתכנתים והמנהלים, ועם הרבה אמונה ומזל הפך את פלייטק לאחת החברות המובילות בתחום - בחמש שנים בלבד. היום היא נסחרת בבורסת ה-AIM בלונדון, לפי שווי של כ-1.2 מיליארד דולר.

"אני בחור כריזמטי עם חוש לעסקים, שיודע לקבל החלטות", הוא העיד על עצמו בראיון נדיר שהעניק ל"גלובס" ב-2000. "כמו כל איש עסקים יש לי גם קצת מזל. אני טוען שאלוהים עוזר לך כשאתה עוזר לעצמך". מקורביו מספרים שמדובר באיש כן, מנהל מוכשר, ואיש עסקים בעל חוש עסקי מפותח.

שגיא עזב את הארץ לפני שלוש שנים, ומתגורר לסירוגין בלונדון ובקפריסין. בחייו האישיים הוא ידוע כאדם מופנם וצנוע, שלא איבד את הראש בעקבות ההון העצום שצבר. בדומה לעמיתיו בענף, הוא חושש מחשיפה, ומעדיף להתרחק מהתקשורת.

קשרים: לשגיא יש מעגל חברים יחסית מצומצם, הכולל, בין היתר, את איתן אלדר ורועי גיל, בעלי השליטה בגבור ספורט ושותפיו לשעבר בפלייטק, וגם את עופר הירשזון, בנו של שר האוצר אברהם הירשזון, ואיש עסקים בפני עצמו.

עתידות: שגיא רושם היום לזכותו את אחת ההצלחות העסקיות המרשימות של חברה ישראלית, והוא רק בן 34. האנליסטים חוזים לפלייטק, כמו גם לענף כולו, עתיד ורוד. אם תחזיותיהם יתגשמו, ייצבע גם עתידו הפיננסי של שגיא בוורוד. "נראה לי שאשאר בתחום ההיי-טק ואחפש לי השקעות חדשות", הוא אמר באותו ראיון בלעדי, כשנשאל עד מתי ימשיך להשקיע במיזמי אינטרנט. "האינטרנט לא מיצה את עצמו, אבל אולי מחר יהיה לי ג'וק אחר". אנחנו מהמרים שגילו הצעיר וחושיו העסקיים ימשיכו לדחוף אותו קדימה, במאמץ לאתר את הפלייטק הבאה. (טלי ציפורי)

שובר את הכללים - ספי שקד

גיל: 32 תפקיד: שותף במשרד הפרסום ענבר-מרחב-שקד השכלה: לא השלים תואר. למד שנה במשפטים ושנה תקשורת במכללה למינהל, ואחר-כך שנה במדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב

מסלול: שקד התחיל את דרכו בעולם הפרסום כקופירייטר בראובני-פרידן, וקודם למנהל קריאייטיב. לאחר שמונה שנים עזב את המשרד, והצטרף כמנהל קריאייטיב למשרד יהושע TBWA. ביהושע אמור היה לקבל מניות, אך הרומן לא האריך ימים, וחודשים מעטים לאחר מינויו לתפקיד סמנכ"ל פרש שקד, וחזר לראובני-פרידן בתפקיד מנהל קריאייטיב ראשי .

מינויו של שקד היה חלק מרה-ארגון כולל, שבמסגרתו מונתה סיגי אשל למשנה למנכ"ל. הקונסטלציה הכוללת לא עבדה היטב, הרומן לא האריך ימים, ושקד עזב. ימים ספורים לאחר מכן הוא נקט צעד לא שגרתי לענף, והצטרף כשותף למשרד פרסום קטן, ענבר-מרחב, שהפך לענבר-מרחב-שקד. בניגוד למקובל בענף הפרסום, לא נכנס שקד למסלול שותפות ארוך שבסופו יועברו לו אחוזים בודדים, אלא קיבל לידיו כבר מהיום הראשון שליש מהמניות.

שקד נחשב לאחד מאנשי הקריאייטיב המבטיחים והמוכשרים בענף, ובין הקמפיינים שעליהם הוא חתום אפשר למצוא את 012 ("סתם כי בא לי לדבר"), קסטרו, תפוזינה, מיצובישי ובויאקה של RC קולה. הבחירה שלו להצטרף למשרד קטן, שאינו נמנה עם עשרים הגדולים, אינה טריוויאלית, כך גם נכונותם של השותפים להפוך אותו לשותף שווה כבר ביום הראשון.

מול אנשי קריאייטיב רבים, שנקודת-החוזק שלהם היא במשרדם ולא ביכולת לסחוף לקוחות, מפגין שקד ייחודיות שהופכת אותו למנהיג בפוטנציה. שבועות ספורים לאחר הגיעו לענבר-מרחב הוא הצליח לקחת מיהושע TBWA את תקציב "מתאים לי", שהיה במשרד שנים ארוכות. בהמשך הגיעו תקציבים נוספים, כגון תקציב האחים קרסו.

יותר מזה, המהלך של שקד החזיר לשוק הפרסום, במידה מסוימת, את האמונה שאפשר לנפץ את תקרת-הזכוכית המונחת מעל ראשם של אנשי הקריאייטיב - שפעם היו הנכס המשמעותי של משרדי הפרסום, ובשנים האחרונות הועם זוהרם במקצת.

קשרים: שקד נחשב לבן-טיפוחים של הפרסומאי אודי פרידן, ומקורב לאילן בן-דב, לאבי מלכה ולעדי עזרא.

עתידות: האתגר של שקד יהיה לממש את ההבטחה שטמונה בו, להתבגר, להפוך למנהל, ולהוכיח כי איננו עוד כוכב שאורו דועך במהירות, אלא כוח אמיתי שבא כדי להישאר. (ענת ביין)

הלוגיקה של התוכן - קובי מרנקו

גיל: 33 תפקיד נוכחי: מנכ"ל לוגיה

מסלול: למרות גילו הצעיר, מרנקו הספיק לייצר קריירה מעניינת ומגוונת מאוד. הוא החל בערוץ 2 כעורך-משנה, ולאחר מכן ככתב צבאי. אחר-כך הגיע לפיתוח העסקי של דסק"ש, ומאוחר יותר לקח על עצמו, יחד עם שותפים, את הבראתה וניהולה של חברת הסטרט-אפ M-wise, שהיום נסחרת בניו-יורק. אל התחנה הבאה בקריירה, ערוץ 10, הוא הגיע דרך רם לנדס, שאותו הכיר בערוץ 2. מרנקו היה ממקימי חברת החדשות של הערוץ, וכיהן כסמנכ"ל הכספים והתפעול.

בשנתיים האחרונות הוא מנהל את לוגיה - אחד המיזמים היותר-מעניינים בשוק הסלולרי הישראלי, הידוע בעיקר בזכות העובדה שהוא מנהל את כל התוכן של סלקום. על פניו, החיבור בין שתי החברות הוא טבעי: מרנקו ושותפיו מומחים בתחום התוכן, שאינו בליבת עסקי הסלולר. אולם בפועל, מדובר בביצוע מורכב, כיוון שמצד אחד מרנקו מנהל חברת סטרט-אפ קטנה, ומצד שני, היא צריכה להתנהל בסינכרון מלא עם ענק כמו סלקום. ברקע נמצאת תעשיית הבידור הלא-קלה והקפריזית, תוך כניסה לתחומים חדשים מבחינה טכנולוגית.

קשרים: החברים בלוגיה - מודי פרידמן (שאיתו עבד בערוץ 10), אלון שלו (שהביא אותו לעבודה בדסק"ש), רונן בקרה ומישאל וקנין. רם לנדס, לשעבר מנכ"ל חברות החדשות של ערוץ 10, היה זה שהביא אותו לערוץ, אחרי שיתוף-פעולה מוצלח בערוץ 2.

עתידות: במקביל לעבודה עם סלקום, מרנקו חולם לכבוש עם לוגיה את העולם: כיום הוא כבר פועל בטייוואן ובארצות-הברית, וההתמקדות היא בכיבוש השוק האמריקני עם מוצרים עצמאיים, ללא קשר לחברת סלולר. בכך יש כדי לרמז כי מרנקו מתכוון להישאר עוד שנים ארוכות בלוגיה. (גיא הדס)

מנפיק תפוזים - גיא אליאב

גיל: 36 תפקיד: מנכ"ל תפוז אנשים השכלה: תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות, תואר שני במינהל עסקים למנהלים מאוניברסיטת תל-אביב

מסלול: אליאב החל את עבודתו כרואה-חשבון בחברת ארנסט את יאנג ב-1997. כמנכ"ל תפוז הוא מכהן זה שש שנים. במקביל הקים שירות דואר אלקטרוני בשם Newmail, בזמן שהאינטרנט עוד היה בחיתוליו. באותה תקופה האתר הצליח, ותפס את תשומת-לבו של מי שהיה הבעלים הקודמים של תפוז, ניר לוטן, שקרא לו לדגל וביקש ממנו להקים פורטל על בסיס אינדקס אינטרנטי שהיה קיים אז.

אליאב הקים את החברה מאפס, אך מהר מאוד בועת הטכנולוגיה התפוצצה, ואיתה החלומות של תפוז. החברה הפסיקה למעשה לתפקד, ומספר חודשים אף לא שילמה משכורות לעובדיה. בתחילת 2001 הגיע אילן בן-דב, וקנה את החברה בנזיד עדשים (450 אלף דולר). את המפתחות לעסק הוא הותיר בידיו של אליאב, כשהוא נותן לו יעד: לאזן את החברה בתוך שנתיים.

אליאב יצר מתפוז סיפור סינדרלה, כשהצליח להקים אותה מהקרשים ולבנות אותה לאט כעסק רווחי, תוך התמקדות בפורומים ובקהילות, התחום שבו היא החזקה ביותר בישראל. במקביל החברה גם הפכה לספקית החיצונית הגדולה ביותר של תכנים למפעילות הסלולריות. למעשה, תחום אספקת התוכן לסלולר צמח בתפוז בקצבים עצומים, כשהוא כמעט מכפיל עצמו רבעון מול רבעון, וכיום הוא מהווה כ-42% מסך ההכנסות של החברה. במארס האחרון הונפקה תפוז בבורסה של תל-אביב.

כמה ימים אחר-כך נוספה להצלחות של אליאב זכייה בפרס הראשון בתחרות היוקרתית של ה-3GSM, כנס הסלולר הגדול והחשוב בעולם. תפוז הביסה ענקים כמו נוקיה, MTV ויוניברסל בתחום "מוצר הווידאו הסלולרי הטוב ביותר", וזכייתה נחשבה למפתיעה במיוחד - כל-כך מפתיעה שאליאב כלל לא טרח להגיע לברצלונה, שם נערך הכנס, אלא העדיף לצאת לקולנוע ושם קיבל הודעת SMS על הזכייה.

קשרים: אליאב ידוע כמקורב לערן גפן מנכ"ל YR אינטראקטיב; איתן זינגר, משנה למנכ"ל פרסום אריאלי; רונן קרסו, סמנכ"ל השיווק באיסתא; ועידית גולני, מנהלת השיווק בדובק.

עתידות: אליאב מדמה את תפוז למעלית שעולה כל הזמן למעלה, ושהוא נהנה מהנסיעה בה עד כדי כך שהוא לא רואה צורך לעצור ולרדת, כדי לתפוס מעלית אחרת. אומנם הוא אינו מתחייב על כך שיישאר לאורך זמן בתפוז, אך הוא בוודאי אינו רואה את עצמו עוזב את החברה בעתיד הקרוב. כמי שנחשב לאחד מאושיות עולם האינטרנט בישראל, פתוחות בפניו הרבה דלתות ניהוליות, וככל שהאינטרנט תהפוך למרכזית יותר בחיינו - כך תעלה קרנו. (גיא הדס)

מבטח את העתיד - ידין ענתבי

גיל: 35 תפקיד: המפקח על הביטוח והממונה על אגף שוק ההון באוצר השכלה: תואר ראשון בראיית-חשבון ותואר שני במינהל עסקים

מסלול: ענתבי הגיע לאגף שוק ההון באוצר בגיל 28, ועד מהרה בלט בשל יכולותיו וכושר הניתוח והתכנון שלו. לאחר זמן קצר מונה לסגן בכיר, וקיבל לאחריותו את תחומי הביטוח האלמנטרי וביטוחי הבריאות. בהמשך קיבל את האחריות על יציבות חברות הביטוח.

בנובמבר 2004 מונה ענתבי למשנה למפקח, סמכויותיו הורחבו, והוא מונה לאחראי גם על התכנון האסטרטגי של אגף שוק ההון - לרבות ריכוז הטיפול ביישום המלצות צוות בכר. באוגוסט 2005 מונה למחליפו הזמני של המפקח היוצא אייל בן-שלוש, וכעבור שלושה חודשים קיבל מינוי קבוע.

בתפקידיו בפיקוח על הביטוח הוביל ענתבי רפורמות צרכניות בעלות השפעה מכריעה על חיי היום-יום של אזרחי ישראל. בתחום ביטוחי משכנתאות יצא נגד הבנקים, והגביל את יכולתם לגבות תעריפים מופרזים מהלקוחות השבויים. לאחר מכן הוביל את הרפורמה שהפרידה את מכירת הביטוח ממכירת המשכנתא עצמה, וגרמה במישרין לירידת תעריפים דרסטית. בנוסף הוביל ענתבי את יישום הרפורמה בביטוח חובה, שגרמה להורדת תעריפי הביטוח ביותר משליש בארבע השנים האחרונות.

תחום מרכזי שבו טיפל ענתבי הוא ביטוחי הבריאות והסיעוד. שורת תקנות וחוזרים צרכניים שהוציא גרמה למהפכה ששיפרה את מצבם של המבוטחים. בין היתר, הוא הגדיר את הקריטריונים למצב סיעודי, והכריח את קופות-החולים לשנות את הפוליסות שלהן לטובת הלקוחות.

לתודעה הציבורית פרץ ענתבי לפני שנה וחצי, כאשר השתתף באורח פעיל בדיוני צוות בכר. לא בכדי שמו מופיע בדוח הצוות כראשון העוזרים לוועדה. ענתבי היה הרוח החיה מאחורי חלק ניכר מהמלצות בכר, וניסח בפועל רבים מסעיפי החוקים שיישמו את ההמלצות.

כמפקח על הביטוח עומדים לפניו מספר אתגרים: יישום המלצות בכר, פיקוח על כניסת הבנקים למכירת מוצרים פנסיוניים, ובתוך כך מעברן של חברות הביטוח למעמד של חברות פיננסיות. במקביל עמל כעת ענתבי על פתיחת שוק הביטוח הפנסיוני לתחרות מלאה ולהורדת חסמי מעבר בין מוצרים.

קשרים: ענתבי ידוע כמי שאינו מקורב לאיש, אינו מחובר לאיש, וכל קידומו נובע מיכולותיו המקצועיות.

עתידות: אם יצליח בתפקידו הנוכחי כמפקח על הביטוח, אין ספק כי בעוד עשר שנים - וכנראה פחות מכך - נמצא את ענתבי עומד בראש גוף פיננסי גדול, בנק או חברת ביטוח. (עירן פאר)

בת טיפוחיו של אולמרט - רונית קן

גיל: 39 תפקיד: הממונה על ההגבלים העסקיים השכלה: תואר שני במינהל עסקים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים

מסלול: קן השתחררה מצה"ל בדרגת סרן לאחר שירות קבע כמפקדת מחלקה בקורס קצינות פיקודי. לאחר מכן הייתה יועצת כלכלית ועוזרת מנכ"ל בחברות פרטיות, ובתחילת שנות ה-90 הצטרפה לקורס צוערים לנספחים מסחריים של התמ"ת.

מאז שימשה כסגנית הממונה וכממונה על מחלקת אירופה במינהל סחר חוץ, ובשנים 1998-2001 שימשה כנספחת המסחרית בלונדון. עם שובה לארץ מונתה לראש מינהל סחר חוץ, תפקיד בכיר במערך סחר החוץ של ישראל ובעל חשיבות רבה לקידום הייצוא. קן נחשבה למקצועית מאוד, הוערכה על-ידי התעשיינים והמגזר העסקי, ובה-בעת בנתה לה שם של אשת מקצוע מסורה, חרוצה ואינטליגנטית.

עם זאת, התמודדותה על תפקיד הממונה על ההגבלים הייתה מפתיעה. ההתמודדות התאפשרה לאחר שאולמרט הביא לאישור הממשלה את שינוי הקריטריונים לתפקיד זה, כך שיוכל לכהן בו גם כלכלן ולא רק משפטן. את השינוי ביקש אולמרט ליישם לצורך התמודדותה של ליאורה מרידור, אולם כשזו החליטה שלא להתמודד הצטרפה קן למירוץ, וזכתה.

בנובמבר האחרון החלה בתפקיד הממונה על ההגבלים, כאישה הראשונה בתפקיד וגם כממונה הראשון בישראל שאינו משפטן. לפיכך, מינויה לווה בחששות, בעיקר שלא תוכל לעמוד בעוצמה בפני בכירי החברות המונופוליסטיות במשק.

ואולם, מאז בחירתה לתפקיד הוכיחה קן עמוד-שדרה מוצק, בעיקר בהתמודדות הקשה נגד דודי ויסמן, שכללה גם השמצות אישיות לעברה, עת פסלה את מיזוג סונול ודור-אלון. כשבית-הדין להגבלים עסקיים נענה לערעורו של ויסמן, והפך את החלטת קן על פניה, לא חששה האחרונה לנקוט צעד חריג, של ערעור לבית-המשפט העליון. בינתיים היא יצאה כשידה על העליונה, שכן העליון החליט לעכב את המיזוג עד לדיון בנושא, שיקיים בשבועות הקרובים.

במקביל הציגה קן חזית איתנה נגד חברות הדלק הארציות, ובהן דור-אלון של ויסמן, כאשר קבעה לאחרונה כי לא תאפשר לאף חברת דלק ארצית להתמודד על רכישת בז"ן חיפה. היא גם הציגה חזית נוקשה בעת שהחליטה לאשר לשופרסל של נוחי דנקנר לרכוש את ניו-פארם, אולם בתנאים שהפכו את העסקה לבלתי-כדאית בעבורם. לפיכך נראה כי כהונתה בתפקיד עשויה לגלם הבטחה של ממש.

קשרים: קן נחשבה למקורבת מאוד לשר התמ"ת לשעבר והיום ראש-הממשלה, אהוד אולמרט. היא צברה עשרות שעות איתו במשלחות כלכליות בחו"ל ובמאבקים מסחריים מול האיחוד האירופי וארצות-הברית, ונחשבה לאחת המקורבות המועדפות עליו. את ההצעה כי תתמודד על תפקיד הממונה על ההגבלים העלה אולמרט עצמו.

עתידות: קן תצטרך להמשיך להוכיח שלמרות המראה השברירי והרך, היא מהווה מחסום-ברזל מול המונופולים וראשי המגזר העסקי, שלא יבחלו בשיטות ובאמצעים כדי להשיג את כיפופה. קשה להעריך היכן נמצא אותה בעוד חמש עד עשר שנים, אבל אפשר להמר על תפקיד בכיר יותר במגזר הציבורי, או כשגרירת ישראל באחת הבירות המובילות. (הדס מנור והדס מגן)

היורשת של גליה מאור - רקפת רוסק-עמינח

גיל: 40 תפקיד: סמנכ"לית בכירה וראש החטיבה העסקית בבנק לאומי השכלה: רואת-חשבון, בוגרת משפטים, ובעלת תואר שני במינהל עסקים

מסלול: בשנות ה-90 המוקדמות שימשה רוסק-עמינח כעוזרת האישית של גליה מאור, ומאז היא נחשבת לבת-טיפוחיה. לאחר שסיימה את תפקידה אצל מאור, היא עברה לכהן כרואת-חשבון בסומך חייקין, אחד המשרדים הגדולים בארץ. בגיל 29 היא הפכה לשותפה במשרד, וכעבור חמש שנים בלבד היא כבר מונתה למנכ"לית. בתקופה זו הרבתה בפעילות אקדמית וכיהנה כמרצה בחוג לחשבונאות ובפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, היא שימשה כמרצה במסלול האקדמי של המכללה למינהל.

זינוקים מטאוריים היו חלק בלתי נפרד מן הקריירה של רוסק-עמינח, ולכן מעטים הופתעו כשבראשית 2004 היא חזרה לבנק לאומי והוצנחה על-ידי מאור לתפקיד-מפתח: סמנכ"ל וראש החטיבה העסקית. בגיל 37, גיל שבו מקובל להיות מנהל סניף לכל היותר, קיבלה רוסק-עמינח לאחריותה את הלקוחות הכבדים ביותר של הבנק, ובהכרח את סיכוני האשראי הרבים ביותר. בתפקיד היא התמודדה בהצלחה עם ספיחי משבר האשראי שנוצר עם המיתון, עם אשראי בעייתי שניתן בשנים קודמות, ועם תחרות גוברת והולכת מצד הגופים החוץ-בנקאיים כנותני אשראי.

לפני כחודשיים, לאחר ההודעה על עזיבתו של המשנה למנכ"ל אהוד שפירא, חולקו תפקידיו בין חברי ההנהלה. רוסק-עמינח קיבלה את חלק הארי: סמכויותיה הורחבו, והיא מונתה למנהלת סיכוני האשראי של הבנק ואף קיבלה לאחריותה את מערך הבנייה והנדל"ן.

קשרים: רוסק-עמינח מקורבת מאוד לגליה מאור, מאז הייתה העוזרת האישית שלה. היא גם נחשבת לבת-טיפוחיו של רו"ח גד סומך, השותף הבכיר במשרד סומך חייקין.

עתידות: רוסק-עמינח נחשבת לכוכב עולה בשמי הבנקאות הישראלית. היא שאפתנית, כריזמטית, חריפה ומוכשרת. היא גם החברה הצעירה ביותר בהנהלת בנק לאומי, וכמקורבת למאור שמה עולה באופן תדיר כמועמדת להחליף את הפטרונית בבוא-העת. עם זאת, לאור חוסר ניסיונה היחסי בתחום הבנקאות, נראה כי תצטרך להמתין לסיבוב הבא של חילופי המנכ"לים, אבל לא נתפלא גם אם נמצא אותה מתמנה למנכ"לית של בנק, כבר בעשור הקרוב. (עירן פאר)

הליכודניקית לשעבר - מיכל עבאדי-בויאנג'ו

גיל: 39 תפקיד: סמנכ"לית בבנק הבינלאומי, בחפיפה לקראת כניסתה לתפקיד ראש אגף החשבות בבנק השכלה: עורכת-דין, רואת-חשבון, בעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות

מסלול: עוד קודם הגיעה לבינלאומי נהנתה עבאדי-בויאנג'ו מקידום מטאורי במגזר הציבורי. היא החלה את דרכה הניהולית ב-1997, אז מינה אותה יהושע מצא, שר הבריאות דאז שהיה גם אחד האנשים החזקים בליכוד, ליועצת הכלכלית שלו. כעבור שנה היא כבר מונתה לסמנכ"לית קופות-חולים ושירותי בריאות נוספים. היא זכתה להערכה רבה על תפקודה, כשב-2002 סללה את הדרך לגיבוש הסכם לייצוב הקופות, שהיו שרויות בגירעונות כבדים, כך שכעבור שנתיים הגיעו הקופות לאיזון כלכלי.

כך הצליחה עבאדי-בויאנג'ו, שזוהתה עם הליכוד כסוג של מינוי פוליטי, להביא גם תוכן מקצועי אמיתי לפעילותה הציבורית. בין המהלכים החשובים הרשומים על-שמה אפשר למנות את מניעת השתלטותה מחדש של ההסתדרות על שירותי בריאות כללית, ואת הגברת השקיפות של הקופות כלפי משרד הבריאות והציבור.

מאוחר יותר מינה אותה נתניהו ליו"ר נכסים מ.י., תפקיד שנתן בידיה את הכוח להוביל הליכי הפרטה שהיו מסממני כהונתו של נתניהו באוצר. המינוי שלה לא עבר בקלות, אבל לאחר מכן היא התגלתה כ"בולדוזרית", בעיקר על רקע הפרטת בנק דיסקונט, שאותה הובילה בהצלחה. הבא בתור היה בנק לאומי, אך עבאדי-בויאנג'ו התפטרה מנכסים מ.י. במארס 2005, על רקע מאבקי כוח בינה לבין החשב הכללי ירון זליכה. בדצמבר האחרון היא נכנסה לתפקידה בבינלאומי, ומאז היא שם.

קשרים: עבאדי-בויאנג'ו הייתה מזוהה עם הזרם המרכזי בליכוד במשך שנים רבות, אבל בשנה האחרונה היא הסתכסכה עם נתניהו ואנשיו ובחרה לפרוש רחוק ככל האפשר מהשדות הפוליטיים. לבנק הבינלאומי היא הגיעה באמצעות המנכ"ל דוד גרנות.

עתידות: עבאדי-בויאנג'ו היא החשבת היחידה בענף הבנקאות וחברת ההנהלה הצעירה בבנק הבינלאומי, כך שהתקדמותה בענף רק בתחילתה. בהתחשב בחיידק הפוליטי שלה, מותר לנחש כי היא רואה במשרד האוצר מטרה קרובה לכיבוש. (רון שטיין)

חתימה טובה - אליאב בר-דוד

גיל: 33 תפקיד: מנכ"ל חברת החיתום פועלים אי.בי.אי השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול, ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון ובחשבונאות

מסלול: את דרכו בשוק ההון החל בר-דוד כמנהל דסק מוסדיים בחברת הברוקרים נשואה, ומאוחר יותר כמנהל השקעות בכור שוקי הון, שכבר אינן קיימות במתכונתן המקורית. בגיל 28 הוא הצטרף לחברת החיתום של פועלים אי.בי.אי, והחל לעבוד כסמנכ"ל שיווק ומכירות. לאחר חמש שנים בתפקיד הוא מונה, באוגוסט בשנה שעברה, למנכ"ל החברה, שמחזיקה בשנים האחרונות במעמד דואופולי בשוק החיתום, ביחד עם לאומי ושות'.

כשמונה לתפקיד המנכ"ל במקומו של רונן צלניר - שעבר לכהן כיו"ר פעיל של החברה - אמר בר-דוד כי מדובר בצעד טבעי: "רונן נמצא לצדי כיו"ר פעיל, תומך בכל מה שצריך, מתרכז יותר בעבודה מול החברות ופחות באדמיניסטרציה. מבחינתי זו התקדמות: קודם מכרתי הנפקות לגופים מוסדיים, וכעת אני ממשיך לעשות שיווק, רק שמול החברות".

קשרים: בר-דוד נחשב לבן-טיפוחיו של צלניר, שפתח בעבורו מגע יומיומי וקשרים הדוקים עם החברות הציבוריות הגדולות במשק, שנזקקו לשירותיה של פועלים אי.בי.אי על-מנת לגייס כספים.

עתידות: מאז כניסתו לנעליים הגדולות של צלניר, נראה שבר-דוד משכיל להמשיך ולנווט בהצלחה את פועלים אי.בי.אי ולשמר את מעמדה המוביל בשוק ההון. את 2005 סיימה החברה עם זינוק מרשים ברווחים, מה שבא לידי ביטוי גם בשווי החברה בבורסה, שהלך ותפח לרמת שיא של כל הזמנים. נכון להיום עומד בר-דוד בראש חברה ששווה כ-80 מיליון דולר, כשהוא למעשה נמצא באחד מצווארי-הבקבוק המשמעותיים בשוק ההון.

על רקע הניסיון שצבר, בין היתר בהנפקות של פרטנר (2 מיליארד שקל), בנק הפועלים (1.1 מיליארד שקל), דלק נדל"ן (780 מיליון שקל) ודור-אלון (680 מיליון שקל) - נראה שדלתות רבות בשוק ההון יהיו פתוחות בעבור המנכ"ל הצעיר ביותר בתחום. (רועי מלצר)

פלאש בק - איריס בק

גיל: 40 תפקיד: סמנכ"ל שיווק בפרטנר השכלה: תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה, תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן

מסלול: כשאיריס בק התמנתה בסוף 1995 למנהלת השיווק של גלידות שטראוס, מדובר היה בציון-דרך - היא הייתה ממנהלות השיווק הראשונות בתעשיית מוצרי הצריכה בארץ, ובין הראשונים לקלוט מותגים רב-לאומיים.

מהר מאוד גילו אותה ביוניליוור, השותפה עם שטראוס בחברת הגלידות, ובחרו בה לנהל את חברת הדטרגנטים שקנו בארץ, שלימים הפכה לליוור ישראל. היא נחשבה למנהלת מחודדת מוכוונת מטרה, בעלת חושים אינטואיטיביים ורמות גבוהות של תחכום. את המנהיגות שלה היא שואבת ממקצוענות ומיכולת הקשבה. למרות יכולת ההכלה שלה, היא יודעת להיות קשוחה ולהציב גבולות. ועדיין, מעטים המנהלים שיוכלו להתהדר בכושר האנושי-רגשי שלה.

המעבר החד שעשתה, מתפקיד של מנכ"לית בליוור לתפקיד של סמנכ"לית באורנג', היה משברי במובנים מסוימים. במובנים אחרים, הוא הביא להבשלתה בתחומים ניהוליים שלא נדרשה להם קודם - כולל ניהול מערך מאוד גדול של אנשים.

בפרטנר היא התמודדה עם מציאות חדשה. כאן אין מקום להכלה: לטוב ולרע, הארגון הזה מצטיין בביקורתיות - גם ברמה הניהולית, וגם בצוותים. עניין נוסף שעמו נדרשה בק להתמודד הוא היותה חברת ההנהלה הצעירה ביותר, שצריכה למצוא את מקומה מול כוחנות הגנרלים, המצוידים ברמת סובלנות נמוכה. במצב עניינים כזה, היה עליה לצמוח ולהתחשל במהירות רבה.

בק נכנסה לנעליים הגדולות שהשאיר אחריו יעקב קדמי, ממקימי פרטנר, ובנתה חטיבת שיווק חזקה, שמונה כיום כ-120 איש. בין היתר, היא הייתה אחראית על השקת האסטרטגיה השיווקית של הדור השלישי ועל הקמת הפורטל שלו. ואילו בהנהלה היא נקלעת לא פעם לעמדת האינטגרטור.

קשרים: עמיקם כהן היה זה שהביא את בק לאורנג', אחרי ששנים התפעל מיכולות השיווק שלה, שאותן הכיר מקרוב כאשר שימש מנכ"ל שטראוס. בק נמצאת בקשרים טובים גם עם עפרה שטראוס, מאז ימיהן המשותפים בשטראוס.

עתידות: תפקיד ניהולי בתחום התקשורת. (ורד שרון-ריבלין)

ישנה בקושי שעתיים בלילה - אילנית לנדסמן-יוגב

גיל: 35 תפקיד: ראש מחלקת שוק ההון במשרד הרצוג, פוקס, נאמן השכלה: תואר ראשון במשפטים

מסלול: לנדסמן-יוגב התמחתה במשרד כהן-להט לשעבר, ומונתה לשותפה במשרד ארבע וחצי שנים לאחר שהחלה לעבוד שם. אבל את פריחתה הגדולה היא החלה לפני שש שנים, בגיל 29, כשהחליטה לפרוש מכהן-להט, ולפתוח משרד יחד עם עו"ד יגאל דורון. במשרדה החדש טיפלה לנדסמן-יוגב בעסקות החמות ביותר בשוק ההון - מרביתן בעבור עמית ברגר, אבל לא רק. היא ביצעה את עסקת רכישת השליטה בסולומון שוקי הון בעבור ברגר; רכישת חלקה של אי.די.בי בחברת קרנות הנאמנות אילנות דיסקונט; עסקת-הענק, כמעט מיליארד שקל, שבמסגרתה רכשה סולומון את חברת קרנות הנאמנות פ.ק.ן מבנק הפועלים, ומכירת סולומון לקרן מרקסטון.

במהרה ביססה לנדסמן-יוגב את מעמדה כאחת מעורכות-הדין הפעילות ביותר בשוק ההון. משרד עורכי-הדין שלה כבר צמח ומנה 12 עורכי-דין, עד שלפני מספר חודשים היא קיבלה הצעה שהיא לא יכלה לסרב לה: להצטרף להרצוג, פוקס, נאמן - המשרד הגדול בארץ - ולעמוד בראש מחלקת שוק ההון שלו.

מאז צורפה למשרד, היא הגדילה את מחלקת שוק ההון, וכיום המחלקה מונה כ-20 עורכי-דין. היא מעידה כי כבר שנה בערך שהיא כמעט לא ישנה, "אולי שעתיים בלילה". הלקוח שמעון וינטרוב (דש אייפקס) אומר עליה שהיא עובדת 28 שעות ביממה, וברגר אומר שהוא אינו עושה אף עסקה בלעדיה. לקוח נוסף, מאיר גורביץ (ארזים), הציע לה בזמנו להתמנות למנכ"לית החברה, אך היא סירבה כי לא ראתה את עתידה בעסקים.

קשרים: לנדסמן-יוגב יכולה להתגאות בכך שהיא לא בת-טיפוחיו של אף-אחד. היא גם יתומה מהורים. אביה מת בצעירותה, אמה - לפני כשמונה שנים. היחיד שאפשר לומר שהיא מקורבת אליו הוא עמית ברגר, שעמו היא הולכת דרך ארוכה.

עתידות: קשה להעריך היכן תהיה לנדסמן-יוגב בעוד מספר שנים, אבל אין ספק שזה יהיה בתפקיד משמעותי, בין אם כשותפה בכירה בהרצוג, פוקס, נאמן, ובין אם מצדו השני של המתרס - בביזנס עצמו.

כשנשאלה בעבר איפה היא רואה את עצמה בעוד 15-10 שנה, אמרה: "אין לי איזה חלומות על משרד גדול. אני רואה את עצמי עורכת-דין, שרק עושה יותר טוב את מה שאני עושה היום. מצד שני, אני לא רוצה בגיל 60 למצוא את עצמי עובדת בארבע בבוקר, או עושה עסקות ביום שישי בערב, ואני קצת פוחדת לחשוב שבמקצוע שלנו אי-אפשר אחרת". (הדס מגן)

תובע עם מצפון - ירון קוסטליץ

גיל: 29 תפקיד: שותף במשרד יעקב וינרוט ושות' השכלה: תואר ראשון ושני במשפטים, תואר שני במינהל עסקים

מסלול: קוסטליץ למד במדרשיית נועם והתגייס לעתודה הקרבית, כאשר בחופשות שבין שנות הלימוד הראשונות בבר-אילן עבר מסלול הכשרה של תותחנים. אחרי שסיים בהצטיינות תואר שני במינהל עסקים, משולב בתואר ראשון במשפטים, התמחה במשרדו של יעקב וינרוט. לאחר כחצי שנה בוטל מסלול העתודה הקרבית, וקוסטליץ התגייס לפרקליטות הצבאית. את שש שנותיו שם עשה בצד של התביעה, כעוזר בכיר לתובעת הצבאית הראשית, אלוף-משנה עינת רון.

באותה תקופה הוא גם עבד באופן הדוק עם הפרקליט הצבאי הראשי דאז, מנחם פינקלשטיין, ואף סייע בידו בכתיבת חוות-דעת משפטיות עקרוניות. "הוא היה הפרויקטור למשימות מיוחדות", אומרים עליו בפרקליטות הצבאית. "למרות גילו הצעיר, הוא משפטן מובהק ובחור יסודי מאוד".

קוסטליץ בקושי בן 30, אבל מאחוריו כבר קריירה עשירה של ליטיגציה, ולא סתם מדברים עליו כעל הדבר הבא בייצוג עברייני צווארון לבן. בין היתר, הוא שימש כתובע הצבאי במשפטם של חמשת סרבני השירות הפוליטיים, ובמשפטו של הסרבן יונתן בן-ארצי. בנוסף, הוא ייצג את התביעה הצבאית הראשית בשאלות עקרוניות במשפט פלילי ובדיני ראיות, בפני בית-המשפט העליון ובית-הדין הצבאי לערעורים.

אחרי שחרורו מהצבא סגר קוסטליץ מעגל בשובו למשרד וינרוט, ובתוך כחצי שנה הפך לשותף זוטר. לפני כשנה סיים בהצטיינות יתרה גם תואר שני במשפטים. כמו וינרוט, גם קוסטליץ הוא אידיאליסט, וככזה הוא מזדהה עם התיקים ועם הלקוחות שלו. בשיחות סגורות אמר כי את משפט סרבני השירות ניהל מתוך "תחושת שליחות לאומית", ובמטרה "להעביר מסר ברור שצה"ל הוא א-פוליטי ועל-פוליטי". כיום הוא עובד עם וינרוט בעיקר על ייצוגו של מיכאל צ'רנוי, במשפט בזק-זאבי.

קשרים: גדל תחת חסותם של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, ומנחם פינקלשטיין, כיום שופט מחוזי בחיפה, ולשעבר הפרקליט הצבאי הראשי.

עתידות: אם להסתמך על וינרוט, קוסטליץ יהיה "אחד הליטיגטורים הגדולים בארץ". לדעתנו, לא יהיה זה הימור פרוע לומר שבעוד שנים ספורות נראה אותו מכהן כאחד משופטי השלום הצעירים והמבטיחים במערכת, כשבאמתחתו כבר תואר שלישי. (נועם שרביט)

צמיחה מבית - דרור קוזניצקי

גיל: 36 תפקיד: מנכ"ל מנרב פרויקטים השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול

מסלול: את כל הקריירה שלו העביר קוזניצקי בתוך קבוצת מנרב שבשליטת משפחתו. הוא נכנס לעסק המשפחתי באופן רשמי לפני 13 שנה, אז הוא כיהן כמנהל צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) במנרב הנדסה ובניין בע"מ, המשמשת כזרוע הביצועית של הקבוצה. לאחר מכן שימש כמנהל רכש ולוגיסטיקה, ובחמש השנים האחרונות לעבודתו במנרב הנדסה ובניין הוא שימש כמנהל מסחרי והיה אחראי על קשרי הקבוצה עם גורמי-חוץ.

בשלוש השנים האחרונות הוא משמש כמנכ"ל מנרב פרויקטים, תפקיד שבו הוא מקדם את פעילות הנדל"ן המקומית והבינלאומית של מנרב, ואחראי לתנופה האדירה בפעילות החברה בתחום המגורים. כך, למשל, רכשה החברה בראשותו נפח מסיבי ביותר של קרקעות באזורים מבוקשים בארץ, כמו כפר-סבא, פתח-תקווה, ירושלים, קריית-אונו ואשדוד, שעליהן היא תקים מאות יחידות-דיור.

מאז כניסתו של קוזניצקי ללשכת המנכ"ל, תחום היזמות במנרב צומח וגדל במהירות תוך עלייה מתמדת ברווחיות מגזר זה בתוך הקבוצה. הוכחה עדכנית לכך הגיעה השבוע, כאשר קומברס בחרה בקבוצה נבחרה השבוע לבנות את משרדיה החדשים של החברה באזור התעשייה של רעננה, בפרויקט שמוערך בכ-100 מיליון דולר.

קשרים: קוזניצקי הוא בנו של היזם ואיש העסקים אברהם קוזניצקי, ומשפחתו היא בעלת-השליטה במנרב.

עתידות: האתגר הבא של קוזניצקי במנרב הוא לפרוץ עם החברה למגזרים נוספים מעבר לים, בעיקר בניהול מיזמי הקמה של תשתיות ובנייה באירופה. יחד עם זאת, קוזניצקי רואה עצמו בעתיד ממשיך להיות יזם מרכזי בשוק הנדל"ן המקומי. להערכתו, הפוטנציאל העסקי של מנרב טרם מומש במלואו, ובנוסף הוא מקווה להשתלב בתחומים נוספים כמו נפט וחשמל, בארץ ובמדינות אירופה. תחום נוסף שבו מעוניין קוזניצקי להגביר פעילותו הוא ביצירת קשרים עם המדינות השכנות לישראל, בעיקר בכל הנוגע להתפלת מים, לייצור חשמל ולהולכת גז. (גיא ימין)