גישור כהלכה

כבר יותר משש שנים מנסים גורמים שנים במערכת המשפטית ומחוצה לה, ליזום הליך של גישור חובה בתביעות מסויימות, בניסיון להפחית מהעומס המוטל על בתי המשפט. משלחת מכובדת של שופטים ישראלים ביקרה בארה"ב בשנת 2000, וגילתה שברוב המדינות שם מופעל הליך גישור חובה. תחילה, חלה החובה רק על תיקי עבודה ומשפחה, אולם ב-98' היא הורחבה לכל סוגי התיקים האזרחיים.

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, התבטא לא אחת בזכות הרעיון של גישור חובה, כחלק מהניסיון להקטנת העומס על המערכת. שרי המשפטים לשעבר מאיר שטרית וטומי לפיד תמכו אף הם ברעיון. ואכן, לפיד הקים ב-2003 את הוועדה לבחינת הנושא של גישור חובה והגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בראשות השופטת המחוזית מיכל רובינשטיין.

לאחר שבחנה את האפשרות של חובת פניה לגישור בסכסוכים אזרחיים ודרכים נוספות להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, ממליצה הוועדה לחייב בעלי דין להשתתף בישיבה בה תיבחן מידת התאמתו של הגישור ליישוב הסכסוך. לאחר שיבוצעו התיקונים הנדרשים בחוק, תיבחן התוכנית בשלב ראשון בבתי משפט השלום בת"א, ירושלים וראשון-לציון, והיא תחול בתביעות בסכום או בשווי של עד 50 אלף שקל, למעט תביעות בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בהן רשות להתגונן ותביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

להגביר השימוש בגישור

השופטת רובינשטיין הציגה הערב את עיקר ממצאי הוועדה ביום עיון שערך המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, לזכרו של עו"ד דוד רוטלוי. הדו"ח המלא יימסר בעוד שבועיים לשר המשפטים, חיים רמון, ולנשיא אהרן ברק. במסגרת דיוניה, שמעה הוועדה עדויות מהגורמים המקצועיים במערכת בתי המשפט, וכן מנציגי לשכת עורכי הדין, מגשרים, עורכי דין, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע במשרד המשפטים.

היא סקרה את התפתחות הגישור בבתי המשפט בארץ, ואת הסיבות לאי-התפתחותו של הגישור בשנים האחרונות בנוסף, היא בחנה מודלים של תוכניות גישור המתנהלות בעולם, שמתוכם ביקשה ללמוד לצורך הפעלת תוכנית בבתי המשפט בארץ.

הוועדה סבורה כי יש לפעול לקידום שילובו של הגישור בבתי המשפט. לדבריה, לגישור יש פוטנציאל להגביר את שביעות הרצון של בעלי הדין, הן מתהליך יישוב הסכסוך והן מהפתרון המהותי של הסכסוך, ושילובו בבית המשפט עשוי לחזק את האמון הציבורי במערכת המשפט. הגברת השימוש בגישור, קובעת הוועדה, עשויה לעודד ולקדם חברה סובלנית יותר, המכירה באפשרות ליישב את סכסוכיה מתוך הידברות ומתוך הבנת צרכיו של הזולת.

מהעדויות שנשמעו בוועדה עלו שתי בעיות מרכזיות, הקשורות להטמעת הגישור בבתי המשפט בארץ, כמנגנון נפוץ ומקובל ליישוב סכסוכים, לצד ההתדיינות המשפטית. האחת, היעדר היענות מספקת של בעלי הדין לפנות לגישור; השנייה, אי-שביעות רצון של בעלי הדין ועורכי הדין מרמתם המקצועית של המגשרים. כדי להתמודד עם בעיות אלה, ולאחר בחינת המודלים השונים שהופעלו בעולם בתחום, החליטה הוועדה להמליץ על תוכנית ניסיונית, המחייבת התייצבותם של בעלי הדין בישיבת מידע, היכרות ותיאום (ישיבת מהו"ת). בישיבת המהו"ת יבחנו בעלי הדין, ביחד עם מגשר, את מידת התאמתו של הגישור ליישוב הסכסוך.

הוועדה סבורה, כי חיוב בעלי הדין להתייצב בישיבת המהו"ת עשוי להגדיל את שיעור הפנייה לגישור. לדבריה, ישיבת המהו"ת תאפשר לבעלי הדין להבין ולהכיר את הליך הגישור ולבחון בצורה רצינית אם אכן יש בו כדי לתת מענה הולם לצרכיהם. כל זאת, מבלי לעורר את החששות הכרוכים בהפניה שבחובה להליך הגישור עצמו.

חברי הוועדה סבורים, שחובת התייצבות בישיבת המהו"ת גם טומנת בחובה מסר חברתי חשוב כלפי ציבור המתדיינים, לפיו במקרים רבים ניתן ורצוי להגיע ליישוב הסכסוך בתהליך של הידברות ובהסכמה, ללא צורך בהכרעה שיפוטית. מעורבותו הפעילה של בית המשפט, המפנה את בעלי הדין לישיבת מהו"ת כבר בתחילת ההליכים המשפטיים, אף פותחת בפניהם את הפתח לאפשרויות חדשות ליישוב הסכסוך.

מאגר מגשרים

לפי המלצות הוועדה, ישיבת המהו"ת תיערך סמוך לאחר הגשת כתבי הטענות בתובענה. הישיבה תנוהל ע"י מגשר שייבחר מתוך מאגר המגשרים של התוכנית, שיהיה בעל כישורים שייקבעו בהמשך, וללא תשלום. המגשר יסביר לצדדים בישיבה את עקרונותיו של הליך הגישור ומטרתו. הצדדים יציגו בתמצית את מהות הסכסוך ויבחנו, ביחד עם המגשר, את התאמת הגישור לסכסוך ואת האופן בו יוכל הגישור לסייע ליישוב הסכסוך.

בישיבת המהו"ת תהיה לצדדים הזדמנות להכיר את המגשר. התרשמות בלתי אמצעית מאישיותו של המגשר ומהאופן בו הוא מנהל את הישיבה, עשויה להיות חשובה בכל הקשור להחלטת בעלי הדין לפנות לגישור. בתום הישיבה יחליטו בעלי הדין אם ברצונם לפנות לגישור או לא, ובמידה שלא, יוחזר התיק לבית המשפט להמשך הדיון. כדי למנוע השפעה על השופט, תוכנה של ישיבת המהו"ת יישאר חסוי בפני בית המשפט.

600 שקל לשעת גישור

במידה שבעלי הדין הסכימו להעביר את הסכסוך ביניהם לגישור, יעמוד שכר טרחתו של המגשר על 300 שקל לשעה מכל צד בתוספת מע"מ, ובלבד שהגישור ינוהל ע"י מגשר מתוך מאגר המגשרים של התוכנית. במידה שהניסיון יצליח בבתי משפט השלום, תיבחן האפשרות להפעיל את התוכנית גם בבית הדין לעבודה ובבית המשפט המחוזי. לצורך הפעלת התוכנית יפורסם תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, ובנוסף יפורסם מכרז לבחירת מאגר מגשרים שיפעלו במסגרת התוכנית.

בארה"ב, אגב, מדובר בסיפור הצלחה. כשהצדדים מגיעים להתדיינות בבית המשפט, עליהם להוכיח כי מיצו את אפשרות הגישור. עם הגעת התיק לבית המשפט, הוא נבחן ע"י העוזרים המשפטיים, שבוחנים את התאמתו לגישור. בפועל, מסקנתם היא שכמעט כל תיק מתאים לגישור, ובלבד שמדובר בתביעה של לפחות 40 אלף דולר, אחרת עלויות הגישור "בולעות" את סכום התביעה. מרגע שהגיע התיק למגשר, הוא מקבל שכ"ט של כ-500 דולר לשעת גישור, שמתחלק בין שני הצדדים. רק שיעור קטן של 5 עד 10% מהתיקים נשמעים בסופו של דבר בבית המשפט, בין אם לא התאימו לגישור מלכתחילה ובין אם משום שהגישור לא עלה יפה. "