הממשלה תדון עם המעסיקים בפיצוי על ההשבתה מאז תחילת הלחימה

המעסיקים דורשים להרחיב את הגדרת קו העימות לקו חיפה-עפולה-טבריה. זאת, לעומת 9 ק"מ דרומית לגבול לבנון בלבד, המוגדרים כיום כאיזור קו העימות.

"לא הגיוני לפצות רק מעסיקים ב-9 ק"מ דרומית לגבול לבנון, למרות שנופלות קטיושות ונפגעים איזורים נרחבים בצפת, בטבריה ובחיפה", אמר ל"גלובס" נשיא לשכת התיאום של המעסיקים, שרגא ברוש.

עם זאת, החליטו המעסיקים להקפיא את יוזמתם להצעת חוק פרטית שבה תמכו בסוף השבוע 39 ח"כים, שכללה הסכמה לשיפוי המעסיקים בכל האזורים בצפון, על היעדרות עובדים.

המעסיקים דורשים פיצוי עבור נזק עקיף בשליש משטחה של ישראל, בכל צפון הארץ. האוצר מסתייג מתשלום פיצוי למעסיקים, למעט ברצועה של 9 ק"מ שהוכרזה כקו עימות.

לדברי ברוש, "ניתן במסגרת חוק מס רכוש הקיים, להגיע לפיצוי המעסיקים על שכר העובדים ופיצוי על נזק עקיף נוסף לענפי התעשייה, החקלאות, התיירות והמסחר, ללא חקיקת חוק נוסף. אנחנו מעכבים את ההצעה הפרטית. רק אם לא נצליח להגיע להסכמה עם האוצר, נלך על הצעת החוק הפרטית".

ביום חמישי האחרון החליט שר האוצר, אברהם הירשזון, בעקבות עמדות המעסיקים ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על הקמת הוועדה המשותפת לממשלה, למעסיקים ולהסתדרות. הוועדה תבחן את הדרכים לפיצוי המגזר העסקי והעובדים בגין נזקי המלחמה. גורם באוצר אמר, כי המשרד מבקש לדחות את ההחלטה, עד שיתברר בימים הקרובים היקפה המלא של המלחמה.

להערכת המעסיקים, הנזק הכספי הישיר לתעשייה בלבד מגיע עד היום ל-2 מיליארד דולר. זאת, לא כולל נזקים עקיפים בגין אובדן הזמנות עתידיות.

ברוש הזהיר, כי "אם הממשלה לא תפצה את המעסיקים, יתמוטטו מאות עסקים - בעיקר קטנים ובינוניים, ולא יוכלו לשלם את משכורות העובדים. עסקים אלה סובלים כבר היום מבעיות קשות של תזרים מזומנים, ומאי-יכולת לספק הזמנות ללקוחות".

נגה קינן, יו"ר פורום מנהלי הכספים, המאגד את החברות הגדולות במשק, אמרה, כי המדיניות הסלחנית שנקטו החברות בצפון, שפיקוד העורף לא הורה על סגירתן, תסתיים השבוע.

ברבות מחברות ההיי-טק בצפון, המעסיקות עשרות אלפי עובדים שרובם לא הושבתו בהוראת פיקוד העורף, מתארגנים להעסקת ילדי העובדים בקייטנות ובמחנות קיץ במרכז הארץ, כדי לאפשר להורים לחזור לעבודה.

במקביל, צופה קינן, כי כבר מחר (ב') ידרשו המעסיקים מהעובדים לשוב לעבודה מלאה. "החלטת הממשלה שלא להתחייב על היקף תשלום הנזקים העקיפים לחברות, מאלצת את החברות להקשיח עמדות מול העובדים, כדי להקטין נזקים", אמרה.

לדברי קינן, "החברות הישראליות מתחרות בתחרות גלובאלית, ואת השוק העולמי לא מעניין אם יש או אין קטיושות בישראל. לכן חייבים לאפשר אספקה סדירה, ייצור וייצוא סדירים, וכן להבטיח את המשך ההתקשרות של החברות הישראליות עם לקוחות ומשקיעים. לצורך כך, חייבים לחזור לעבודה סדירה".

קינן הוסיפה, כי "רק משק חזק יאפשר לממשלה את אורך הרוח והזמן הדרוש להמשך הלחימה בצפון".

לדבריה, מבדיקה שערך הפורום בקרב עשרות מפעלי היי-טק בצפון עולה, כי שיעור היעדרות העובדים הוא 30%-100% במפעלים שלא נסגרו בידי פיקוד העורף.

בתוך כך, מנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, יפעל לפתוח "מסלול ירוק", לקבלה מהירה של פיצויים לחקלאי הצפון כבר בראשית החודש הבא, אם המלחמה תימשך עוד שבועיים.

מדובר בפיצוים עבור הנזקים העקיפים, בעיקר במטעים ובצימרים. במסלול זה יקבלו החקלאים מקדמות על חשבון הנזקים העקיפים. הפיצוי עבור הנזקים הישירים כתוצאה מפגיעת הקטיושות במבנים וברכוש, מטופלים בלוח זמנים מיידי.

על פתיחת המסלול הירוק סיכום דינור בסוף השבוע שעבר עם ח"כ שי חרמש, ראש מטה ההתיישבות בקדימה וחבר ועדת הכספים. סיכום זה התקבל לאחר סיור שערך חרמש ביישובי קו העימות, בשליחות אישית של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כדי ללמוד על מצוקות החקלאים, במטרה להניע את משרד ראש הממשלה לסייע להם.

דינור אמר לחרמש, כי הוא מינה את עוזר ראש הממשלה לענייני התיישבות, עוזי קרן, להתמקם בשלוחת המשרד בנצרת, כדי לשמש פרויקטור מטעם ראש הממשלה לכל עזרה שתידרש להתיישבות בצפון.

חרמש סייר במועצות האיזוריות מבואות חרמון וגליל עליון, במטולה ובארבעה מושבים הסמוכים לגבול לבנון. הבעיות שמצא חופפות כמעט לכל היישובים כתוצאה מהפסקת הקטיף במטעים, בעיצומה של עונת הפרי, והתרוקנות כל הצימרים בשיא חופשת הקיץ, שהביאו למשבר כלכלי המחייב פתרונות דחופים.

חרמש ציין, בסיכום הסיור שערך עם דינור, כי החקלאים היו אמורים לקבל בימים אלה את פדיון השקעותיהם במשך כל השנה. היבולים היו אמורים להכניס להם עשרות מיליוני שקלים.