נאמן למקור, כמעט

שוק ההעתקות והזיופים בארץ מגלגל כסף גדול מאוד. על פי הערכות ארגון הגג למלחמה בזיופים ובפגיעה בזכויות יוצרים, הפועל במסגרת איגוד לשכות המסחר, הפגיעה הכספית הישירה בעסקים, כתוצאה מזיופים והעתקות מוערכת בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה. וזה לא הכול. על פי נייר עמדה שהגיש הארגון למשרד לביטחון פנים עולה כי היקף הפגיעה בהכנסות המדינה ממכירות לא מדווחות של מוצרים מזויפים (מע"מ, מכס, מס קנייה, מס הכנסה) מוערך בכ-400 מיליון שקל, וכי במהלך 2003 השקיע המגזר העסקי כ-14 מיליון שקל במאבק בתופעת הזיופים.

לא מדובר רק במותגי העל. הכניסה הטרייה ביותר למצעד הזיופים וההעתקות שאינו נח לרגע מגיעה מכיוון מותגי הגלישה והסקייטרים, שזוכים בשנים האחרונות לפופולאריות מתגברת בקרב בני הנוער. סיבוב אחד בשוק הכרמל יספיק לכם כדי להבין על מה מדברים הצאצאים שלכם כשהם דורשים קוויקסילבר, אוניל ובלינד - מותגים שזיופים שלהם מציפים את השווקים.

אבל זה רק קצת קצה הקרחון. מדובר גם מותגי הלבשה והנעלה, מותגי מעצבים, בשמים, משקאות חריפים, תכשיטים, כלי כסף וגופי תאורה, שלא לדבר על דיסקים, תוכנות ומשחקי וידאו. בקיצור, אין מוצר שלא זוכה להעתק נאמן פחות או יותר למקור, כשברבים מהמקרים קשה להבחין בהבדלים. בשווקים תוכלו למצוא פריטי הלבשה מזויפים מתוצרת מקומית עם תוויות בד תפורות לגב הבגד ותוויות קרטון נלוות, ואלו אפילו לא נחשבים לזיופים המתוחכמים.

הדברים המורכבים ממש מגיעים בקונטיינרים מתאילנד, וביניהם ובין הדבר האמיתי תבחין רק עין מומחה.

בתאילנד, ובסין כמובן, יורדים לפרטים הקטנים, ויודעים לזייף כל כפתור מיוחד, לשלב עם הדפסות ורקמות, להכניס פאצ'ים ומדבקות, ולהוציא לשווקים מהדלת האחורית את מה שהם מוציאים לבעל הזכויות על המותג בדלת הקדמית.

אחד לאחד

אחד מסיפורי הזיופים המסקרנים של הזמן האחרון נחשף בחודשים האחרונים בעיקבות תביעה שהגישה קבוצת הוניגמן, בעלת מותגי הוניגמן קידס, TNT, וירוס והוניגמן נשים, לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברות עדן פוסטר ולייף אינבסט ונגד דניאל סררו ואיש העסקים הצרפתי-יהודי ג'יימס דידי. בתביעה שבה דורשת הוניגמן פיצוי של 700,000 שקל, נטען כי הנתבעים ייבאו והפיצו בישראל קולקציה מזויפת המהווה העתק מדויק 'אחד לאחד' של מספר פריטים ממותגי הקבוצה.

אבל לא רק הפסדים כספיים עומדים כאן על הפרק. במקרים רבים מדובר גם בכירסום הזיהוי המותגי, שזמן, מאמצים וכסף רב הושקעו בבנייתו. הוניגמן, שמציינת בכתב התביעה צפי מכירות משוער לשנת 2005 של יותר מ-50 מיליון שקל, שמה דגש בכתב התביעה על מאמצי פירסום ובניית מותג, שבמסגרתם הוציאה בשנת 2005 מעל לשמונה מיליון שקל, ובין השנים 2003 ואמצע 2005 הגיעו הוצאותיה על פירסום ליותר מ-41 מיליון שקל.

עורך הדין ירון לוין ממשרד עו"ד ד"ר שרה פרזנטי ושות', המייצג את התובעת, סיפר כי השתלשלות הפרשה החלה עם דיווחים על מכירת דגמים זהים לדגמי הוניגמן בחנות 'פוסטר' בירושלים, שבעבותיהם נשלח למקום חוקר שרכש מספר פרטי לבוש, ולאחר שהוכח זיופם, הוגשה תביעה נגד בעל החנות. האיש סיפר כי את הסחורה קיבל מצרפת מידיו של ג'יימס דידי, מי שהיה שותפו העיסקי, בעל חברת לייף אינבסט (שרכשה את סטוק קפה). חוקרים שנשלחו לצרפת גילו כי הנתבע עסק בצרפת במכירה סיטונאית של זיופים ואף שינה את שמה של אחת מהחברות שלו להוניגמן. גם בצרפת הוגשה תביעה נגדו. "מעולם לא נתקלנו במצב שבו איש עסקים עם תדמית מכובדת מעורב בדברים כאלו", אומר עו"ד לוין, "בדרך כלל, זה תחום של באסטונרים".

כביסות עם אבנים

המותג שכבש את ראשות הטבלה הוא ללא ספק דיזל, שהוגדר על-ידי רבים מהמרואיינים כמותג המזויף והמועתק בשוק הג'ינסים. על כך יעידו גם זרם התביעות שמגישים לבתי המשפט עורכי הדין של פולימוד, בעלת הזכויות על מותג דיזל, בניסיון להגן על המותג. יצרנית הג'ינסים מקפידה לבדל את עצמה באמצעות השקעה בתהליך יצירת כל דגם, דגש על הפרטים הקטנים כמו כיסים, רוכסנים ויצירת מראה מיוחד באמצעות מסמרים, פטישים, חומרים כימיים, אבנים וכביסה עם אבנים. ההשקעה שבאה לידי ביטוי גם במחיר - אלא שכל זה, מסתבר, רק מחזק את היותה מקור לחיקוי.

לדברי מתי פולק, מנכ"ל חברת פולימוד, שגם עומד בראש חטיבת המותגים בלשכת המסחר, המלחמה של דיזל בהעתקות וזיופים היא חסרת תקדים בכל קנה מידה, ולכן גם ההפסדים הכספיים הולכים וקטנים עם הזמן: "האנרגיה והזמן שאנו משקיעים במערך האכיפה הם עצומים. רק השנה הגשנו 10 תביעות נגד חברות שונות ואנו מצליחים לצמצם את התופעה. לגבי אובדן זיהוי המותג, לא נעים לומר, אבל ככל שמותג "זוכה" ליותר זיופים והעתקות - סימן שהוא מותג נחשק ביותר והזיהוי המותגי שלו גבוה מאוד".

מקרה ההעתקה המפורסם ביותר אירע לפני כשנה, כאשר נאלצה רשת פוקס להוריד ממדפיה אלפי פריטי לבוש בעקבות תביעה שהוגשה נגדה על ידי דיזל, ואף פרסמה הודעה על כך בעיתונות. לדברי עו"ד צבי חיימוביץ', ממשרד מ. פירון ושות', המייצג את יבואנית דיזל בישראל, הייתה ההחלטה (שהתקבלה בהסכמה) מעין סמן לעצירת הסחף. עו"ד חיימוביץ יודע לספר על מקרים רבים של העתקות שהגיעו לבתי המשפט ועל שורה של הליכים משפטיים שנפתחו נגד גורמי אופנה אחרים בארץ כאוקסיג'ן, דינמיט ועוד, שבמסגרתם התבקשו והתקבלו צווי מניעה שאסרו על המשך פעילות העתקות.

עו"ד חיימוביץ מספר כי ישראל, לצד טורקיה, נחשבת לאחד ממרכזי הזיוף הגדולים ביותר במערב. המדינה, שאימצה אמנות בינלאומיות להגנה על קניין רוחני, עושה היום כמיטב יכולתה כדי להיחלץ מהמיקום המביך. לדבריו, הוקמה יחידה לקניין רוחני במשטרה, האכיפה מתגברת, סחורה מזויפת מוחרמת, מנהל המכס יכול היום לעכב סחורה חשודה, כתבי אישום מוגשים נגד בעלי חנויות או יצרנים, ובתי המשפט נענים יותר ויותר לתביעות בעלי המותג, מנסים לכמת את הפגיעה במוניטין המותג ומבינים את חשיבות ההגנה על יצירה מקורית.

עולים על הגל

גם בפומה, מותג ספורט מועתק, יודעים לספר על פעילות משמעותית למיגור התופעה. לדברי אייל פינטו, סמנכ"ל שיווק פומה ישראל, הקצתה פומה העולמית שני צוותים, רכבים, חוקרים ואנשי ביטחון שייעודם עריכת פשיטות בשווקים, בחנויות, במפעלים לייצור והדפסת הזיופים, וברכבים המשמשים להובלתם: "במהלך הפשיטות נתפסו כ-50 אלף פריטי לבוש מזויפים, ואמצעי הייצור ששימשו לייצורם בשווי של למעלה ממיליון שקל", הוא מספר. לדבריו, הפשיטות נערכות בשיתוף המשטרה ובכל רחבי הארץ, ועד היום החלו הליכים פלילים נגד 35 מהמעורבים. פינטו אומר עוד כי "מעבר להיותם מכת מדינה, הזיופים פוגעים בפומה ברמת המותג וברמה הכלכלית. אנו שמחים שבפומה העולמית הבינו את חומרת המצב והחליטו למגר את התופעה תוך השקעת משאבים גדולים במלחמה בזיופים".

גם גידי גולדפינגר, מנכ''ל קונספט שיווק, זכיין לי קופר בישראל, מעיד על תופעת זיופים וחיקויים של קולקציות החברה, הבולטת בעיקר בשווקים, בחנויות הזולות ובבזארים, וכמעט אינה מתקיימת בקניונים. לדבריו, בשל פעילות היחידה לקניין רוחני במשטרה ויחידות המכס, כמו גם פעילות אגרסיבית של עורכי הדין, ניכרת בשנה האחרונה ירידה בתופעת הזיופים. פן נוסף המקשה לדבריו על הזיוף הוא ההשקעה עצומה ברמות הגימור והעיצוב, אבזור, תוויות, לוגו וכו'.

גולשים לשווקים

לעומת פומה, דיזל ולי קופר, מותגים ותיקים ומוכרים, מעניינת במיוחד היא סאגת הזיופים של מותגי הגלישה שהם חלק מטרנד מתפתח, הבונה לו בשנים האחרונות קהל נאמן של צעירים. צחי האוס, יבואן בילבונג, מספר כי זיופים מסיביים של המותג החלו בקיץ שעבר באילת ("כשהמשטרה הייתה עסוקה בהתנתקות") וגלשו לכל רחבי הארץ. מאז הוא עובד עם משרד חקירות הסורק עבורו את השווקים ונהנה משיתוף פעולה אינטנסיבי של המשטרה, הנעתרת לכל בקשה ופושטת על מקורות הזיופים בקצב של שלוש-ארבע פשיטות בשבוע, שמצליח להפחית משמעותית את מינון הזיופים.

לדברי האוס, קשה לכמת את מידת הפגיעה הכספית במותג, אך ברור "שעם 100 אלף יחידות זיופים שמסתובבות בשוק, הזייפנים מייצרים ומוכרים הרבה יותר מאיתנו. עם הפגיעה במכירות, שאני מעריך ב-2 מיליון שקל, אנחנו מתמודדים", הוא מוסיף,"אבל בטווח הארוך, תיתכן פגיעה בתדמית המותג ובאותנטיות שלו. אנחנו מותג מאוד סלקטיבי, עם סחורה באיכות גבוהה, ופתאום מוכרים אותנו מתחת לכל עץ רענן".

כיצד להמנע ממוצרים מזויפים?

* חברת התכשיטים ה. שטרן נלחמת בשנתיים האחרונות בשורת חברות תכשיטים, המעתיקות את העיצובים וסימני המסחר שלה. לדברי ישראל קורט, מנכ"ל ה. שטרן, "מדי שנה מפסידה ה.שטרן כ-10 מיליון שקל מזיופי המותג, כשהפריטים המועתקים ביותר הם הטבעות והעגילים של ה.שטרן, איך תוכלו להבחין בהבדל? "תכשיטי ה. שטרן נמכרים רק ברשת חנויות החברה וכל מוצר המוצג בחנויות אחרות כאילו הוא שלה הינו מזויף".

* לדברי גיל פונדיק, מנהל רשת חנויות הצורפים, המתמחה בכלי כסף, מוצריה מועתקים בארץ ובעולם, כשהלהיטים הם פמוטים, קנדלברות, חנוכיות וגביעי כסף. לציבור הצרכנים הוא ממליץ לחפש את החותמת הבלעדית של הצורפים שמופיעה על מוצריה.

* ש. שסטוביץ, משווקת מותגי קולגייט, פלמוליב, ג'ילט, קלוגס, ברילה, אלפרו ועוד, נתקלת מדי פעם במוצרים מזויפים ו/או במוצרים שיובאו לארץ באופן לא חוקי, שלא על ידי החברה ושלא עברו תהליכי בדיקה של משרד הבריאות ומכון התקנים. המלצתה: לרכוש מוצרים בחנויות מוכרות, להקפיד לבדוק תוויות ובמיוחד את שם היצרן והיבואן, הכתובת ומספר הטלפון לפניות.

* לדברי ארז חלבי, סמנכ"ל השיווק של רשת אפריל למוצרי טיפוח, קוסמטיקה ובישום, מדובר בתופעה הצומחת לממדים מדאיגים. חלבי מציע מספר טיפים שיעזרו לכם לזהות זיוף: לקנות בשמים רק ברשתות מוכרות; לבדוק אם המוצר נושא סימון זיהוי של היבואן; להימנע מלקנות בושם שלא באריזתו המקורית אלא בקופסת קרטון המוצגת לעתים כאריזת מתנה; לבדוק שעל המדפים מוצרים משלימים של המותג; להיזהר מהצעות אטרקטיביות במיוחד.

* פטנט למניעת זיופי אלכוהול הוציאה בקיץ האחרון יצרנית וודקה אבסולוט שהשיקה פקק שנועד למנוע מילוי מחדש של בקבוקי אבסולוט בוודקה זולה ומכירתם כמוצר מקורי.

עם פתיחת הפקק בפעם הראשונה, משתחררת מתוכו טבעת פלסטיק אדומה, הנשארת חשופה גם כשסוגרים את הפקק. כך, שכאשר הצרכן רואה את הטבעת האדומה - הוא יודע שהבקבוק נפתח בעבר.