עבור משפחת שוקן הכנסת משקיע גרמני יכול להיתפש כסוג של סגירת מעגל. משפחת שוקן היתה אחת המשפחות העשירות בגרמניה, עלתה לארץ ב-1933 בעקבות עליית הנאצים לשלטון. עסקי המשפחה בגרמניה כללו בתי כל-בו, עסקי מו"לות ואיסוף אמנות. עד היום יש בידי המשפחה נכסי נדל"ן בגרמניה. ב-1939 רכש זלמן שוקן את עיתון "הארץ", ומאז הוא נמצא בלעדית בידי המשפחה, בבעלותו ובניהולו של עמוס שוקן, ובבעלות האחות רחל אידלמן, שמנהלת את הוצאת שוקן, והלל שוקן, בעל משרד אדריכלים בירושלים.
המו"מ בין עמוס שוקן למשקיע הגרמני נערך במשך כמה שבועות. בעיסקה תיווך אבי פרימור, שהיה בעבר שגריר ישראל בבון, והוא בעל קשרים נרחבים בגרמניה. בעיסקה היה מעורב גם מנכ"ל הקבוצה, חיים איזלברג, ובשלב מסוים אף צורף העורך הכלכלי רב-ההשפעה על שוקן - גיא רולניק לאחת הישיבות בגרמניה.
ככל הידוע, המשקיע אינו אקסל שפרינגר, ששמו הוזכר אתמול (ה') בעיתונות, אלא איש עסקים בעל השקעות בתחומי המדיה ובתחומים נוספים, שרואה בישראל שוק מתפתח בתחומי המדיה והאינטרנט.
שלשום (ד') הוציא שוקן הודעה בעקבות החשיפה של "גלובס" על כניסת המשקיע הגרמני ובה לא חשף עדיין את זהותו. "קבוצת 'הארץ' מנהלת בחודשים האחרונים שיחות בדבר גיוס הון לחברה", נכתב בהודעה. "לצורך הגיוס מוערכת הקבוצה ב-100 מיליון דולר לפני ההשקעה. מטרת הגיוס היא השקעתה בעיתוני הקבוצה, ב'הארץ' ובעיתונות המקומית והרחבת הפעילות באינטרנט. הקבוצה עדיין בוחנת את האפשרות לרכישת השליטה ב'וואלה 
' שבה היא מחזיקה בשליטה משותפת עם בזק ". שוקן הוסיף כי הגורמים שאיתם מתנהלות השיחות הם בעיקר גורמים שאין להם פעילות עסקית משמעותית בישראל.
הסכמה בין האחים
על-פי הערכות ההשקעה של המשקיע הגרמני היא פיננסית בלבד, ובמשפחת שוקן דרשו כי יתחייב כי לא יתערב בתכני העיתונים. למרות שידוע כי החלטה על מימון ופיתוח עסקי בקבוצה - יכולים להשפיע גם על תכנים, גם אם לא בצורה ישירה. עוד הוחלט כי יוקם דירקטוריון שיכלול את שלושת בני משפחת שוקן - עמוס, רחל והלל, ואת אבי פרימור, שייצג את המשקיע.
בענף מציינים כי בניגוד להלל שוקן, שאינו מגלה מעורבות בעיתוני שוקן, אחותו של שוקן, רחל אידלמן, מעורבת מאוד בנעשה בתוך קבוצת "הארץ". היא זו, אומרים, שעומדת מאחורי ההחלטה לעכב את המעבר של העיתון מפורמט ברודשיט (עיתון רחב) לפורמט ברלינר (גדול מעט יותר מפורמט טבלואיד), שמתוכננת זה כמה חודשים. היא גם בלמה את המהלך של סגירת חלק ב', חלק המאמרים של העיתון.
עוד טוענים בענף כי אידלמן מתנגדת למהלכי השיווק האגרסיוויים של העיתון, בעיקר סביב הניסיונות לקדם את "דה-מרקר", שנעשים "על חשבון" פגיעה במיצובו של "הארץ". כהוכחה מציינים כי את "ספר-הילדים" השיווקי-גימיקי של ה"דה-מרקר" היא סירבה להוציא לאור בהוצאת שוקן.
עם זאת להחלטה על הכנסת המשקיע היו שותפים גם שני אחיו של שוקן.
לא ניתן היה לקבל את תגובתה של אידלמן. הלל שוקן אמר אתמול ל"גלובס" כי היה מעורב בגיבוש העיסקה. "אנחנו משפחה מאוחדת, ואנחנו מעורבים בכל דבר", אמר. עמוס שוקן, ורחל אידלמן סירבו להגיב.
לפי הערכות בשוק, הכנסת המשקיע הזר, לראשונה בחברה המשפחתית, נועדה לסייע בהזרמת הון מתבקש לעסקי הקבוצה, שמתקשה בהחזקת שני עיתוני בוקר על עלויותיהם המקבילות - "הארץ" ו"דה-מרקר" - רשת מקומונים שעוברת טלטלות קשות ואתרי אינטרנט. למרות נתונים מעודדים שמפרסם "הארץ" על החשיפה של עיתוניו, שני סקרים שפורסמו באחרונה אינם מבשרים טובות. קבוצת "הארץ" היא היחידה בישראל שרושמת ירידות משמעותיות בחשיפה הן לעיתוני הנייר והן לאתרי האינטרנט שלה.
הכנסת המשקיע, ככל הנראה, תשרת את המהלך לרכישת חלקה של בזק בפורטל האינטרנט וואלה - ניסיון שלא צלח באחרונה, ובעזרת מהלך כזה יהיה ניסיון למנף את אתרי האינטרנט של הקבוצה כדי ליצור גוף תוכן גדול.
במקביל, מיועד ההון הנוסף לפיתוח של רשת המקומונים, אם בדרך של שינוי מבנה הפעילות, הקמת אתרי-בית, שינוי יום ההוצאה לאור וניסיונות אחרים.
שווי חברה גבוה
"דה-מרקר" פירסם אתמול כי העיסקה משקפת לקבוצה שווי של 96 מיליון דולר לפני הכסף. לדברי המוסף הכלכלי לקבוצה יש חוב פיננסי של כמה עשרות מיליוני דולרים. אתמול התקשו אנליסטים בענף להסביר את השווי הגבוה שנקבע לקבוצה. לעיתון "הארץ" יש כ-60 אלף מנויים ושווי האחזקות בוואלה מוערך בשוק על 15-16 מיליון דולר. גם בחישוב של פרמיה על המוניטין קשה להגיע לסכום הגבוה.
יצוין כי רוב החוב של הקבוצה הוא לבנקים בישראל, ובנוסף יש עוד חוב עומד של "הארץ" לקבוצת "ידיעות אחרונות", בעקבות הלוואה של 10 מיליון דולר שנתן נוני מוזס לעמוס שוקן בשנת 1990, תמורת 16.7% ממניות "הארץ". לפי ההסכם, נקבע כי הסכום יוחזר ב-2002 . ב"הארץ" פורסם בזמנו כי ההלוואה ניתנה ללא ביטחונות, צמודה למדד וללא ריבית.
סביב הלוואה זו נוהלה בזמנו התנצחות קשה בין שוקן לבין בעלי "מעריב ", עופר נמרודי. עמוס שוקן אמר אז כי אין בעייתיות כלשהי של תלות והסדר כובל בהלוואה בסך 10 מיליון דולר שקיבל העיתון מ"ידיעות אחרונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
