המחוזי: מוסך אינו יכול לעכב רכב בשל חוב על תיקונים שבוצעו בעבר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, קובעת כי מרגע ששיחרר מוסך רכב, מבלי שקיבל תשלום עבור התיקונים שביצע, הוא ויתר למעשה על זכות העיכבון המבטיחה את החוב. גם לאחר שהושב הרכב למוסך לתיקון נוסף, לא נוצרה זכות העיכבון מחדש. זכות עיכבון משמעה זכותו של נושה לעכב נכס ולא למסורו לחייב עד לפירעון החוב.

השופטת אלשיך ציינה כי לכאורה, לאחר שהשביח המוסך את הרכב על-ידי התיקונים, נוצרה לו זכות עיכבון ברכב, עד תשלום החוב. ואולם, מרגע ששיחרר המוסך את הרכב, מבלי שקיבל תשלום עבור התיקונים שביצע, הוא ויתר למעשה על זכות העיכבון.

השופטת נעתרה לבקשת רו"ח, שי לביא, המפרק הזמני של חברת ש. חינקיס סחר, להורות למוסכי אלי-בר למסור לאלתר לידיו רכב שבבעלות החברה. המוסך התנגד בטענה כי קיים חוב של החברה כלפיו בשל טיפולים ותיקונים שנעשו ברכב, חוב שיצר לטענתו זכות עיכבון ברכב. הסתבר כי לאחר ביצוע הטיפולים הוחזר הרכב לרשות החברה, אלא שיומיים בלבד לפני הגשת בקשת הפירוק נגרר הרכב חזרה אל המוסך.

אלשיך השתכנעה כי לא עומדת למוסך זכות עיכבון ברכב, מאחר שהזכות בגין הוצאות התיקון פקעה, ואילו גרירת הרכב אינה מהווה השבחה של הנכס ואף לא מייצרת קשר מיוחד בין המוסך לרכב, קשר העשוי להקים את זכות העיכבון.

השופטת הורתה למוסך לשחרר את הרכב לידי המפרק הזמני לאלתר, ואולם ציינה כי אין בכך כדי למנוע מהמוסך להגיש תביעת חוב בגין הטיפולים והתיקונים ברכב. (פש"ר 1705/06).