גבעת שמואל: הר של תוכניות

אם יתממשו מחצית מתוכניותיו של ראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן-ארי, היישוב יהפוך לעיר היי-טק: מיליון מ"ר לתעסוקה, 5,000 יח"ד נוספות, פאואר סנטר, התחברות לשפד"ן המזרחי, הקמת מכללה טכנולוגית, מרכז נופש וספורט, פארק שעשועי מים וקרית חינוך ומדע

המועצה המקומית גבעת שמואל, השוכנת בלב גוש דן מזרחית לבני ברק, כוללת 3,600 דונם בהם יושבים כ-7,000 בתי אב. במשך שנים רבות ועד לא מכבר סבלה גבעת שמואל מתדמית בעייתית, שנבעה מהימצאותן של מספר משפחות פשע אשר גדלו בקרבה.

בשנים האחרונות חל שינוי בתדמית היישוב, ועם תנופת הבנייה הצטרפו ליישוב אוכלוסיות חזקות מהציבור הדתי מסורתי לצד החילוני. האשכול סוציו-אקונומי של גבעת שמואל, אשר דורג בשנת 97' בדרגה 5, עומד כיום על דרגה 8 פלוס. גבעת שמואל הכפילה את אוכלוסייתה במהלך ארבע השנים האחרונות מ-10,000 תושבים ל-20 אלף, ובעתיד היא צפויה להכפיל בשנית את מספר תושביה לכדי 40-45 אלף תושבים.

לגבעת שמואל היסטוריה מעניינת - אדמותיה הן אדמות פרטיות שהשתייכו בעבר לאזור שנשא את השם הערבי "אבן אבראק", אשר מקורו ביישוב בני ברק. אזור זה היווה בזמנו מרכז תורני חשוב בתקופת התנאים. בשנת 1929 הסבו הערבים את שם הכפר ל"אל חרייה". בשנות ה-40 התגבש בקרב עסקנים ציוניים מיהדות רומניה רעיון להקים יישוב עירוני על שם שמואל פינלס, מנהיג ציוני רב פעלים ברומניה. בנובמבר 1944 החלו הפעילים בסיוע המשרד לשיכון עולים בהקמת היישוב, שנקרא בפי המייסדים "גבעת שמואל".

בנובמבר 1948, עם גידולה של גבעת שמואל והקמתה של שכונת קרית ישראל, הפכה אגודת גבעת שמואל למועצה מקומית, שגיבשה סביבה את שכונות גבעת יהודה הוותיקה ושכונת פרדס רוזנבלום הצעירה. בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של שיכון מצפון ליישוב ע"ש גיורא יוספטל, מי ששימש בשנות ה-50 כשר שיכון. בשנת 68' החלה בנייתה של שכונת רמת אילן, ובשנת 79' החלו לבנות את שכונת הברושים על אזור פרדס רובין, וכן הקימו את בית תדיראן (לשעבר) בחזית לכביש גהה, הוא הראשון בשרשרת בנייני היי-טק שהוקמו ויוקמו לאורך כביש גהה, עד לקרית מטלון שבצפון.

ראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן-ארי, מספר בראיון ל"גלובס" על תנופת הבנייה שחלה באזור המזרחי והצפוני של היישוב, ועל שינוי התדמית ומתיחת הפנים שעבר היישוב.

בן-ארי (56) הוא איש ליכוד במקורו. לבחירות האחרונות התמודד במסגרת סיעה עצמאית בשם "כוח". זמיר מכהן כראש מועצה מדצמבר 1997; לפני כן שימש במשך כארבע שנים כמ"מ ראש המועצה ירמי אולמרט (אחיו של ראש הממשלה הנוכחי, אהוד אולמרט). בתפקיד קודם שימש בתפקיד בכיר ברשות הנמלים והרכבות בנמל אשדוד. בן-זמיר, כך נראה, מקורב לעטיני השלטון ונמצא במערכת יחסים טובה עם ראשי מפלגת קדימה והעומד בראשה.

בן-ארי התמנה לתפקיד ראש המועצה בשעה שזו סבלה מגרעון תקציבי ניכר. מקורבים לשלטון המקומי מסבירים, כי ראשי המועצה הקודמים בגבעת שמואל לקו בגביית הארנונה ולא טרחו להקפיד על חיסכון הוצאות העיירה. בן-ארי, שהיה חלק מאותו שלטון בתפקידים השונים, פועל כיום לאיזונה הכלכלי. המצב השתפר, ומזה כארבע שנים, לדברי בן-ארי, תקציב המועצה מאוזן.

גלובס: גבעת שמואל הוכפלה בשנים האחרונות, ונראה שיש בה תנופת בנייה ניכרת.

בן-ארי: "אכן כך. גבעת שמואל ממוקמת בלב גוש דן ובצמוד לצירי תנועה ראשיים. למועצה שירותי חינוך איכותיים המושכים אליה אוכלוסיה חזקה, דתית מסורתית לצד חילונית. כיום האוכלוסיה הדתית בעיר מהווה כשליש מסך האוכלוסיה ביישוב. אנו מקפידים לשמור על הנוהג "חייה ותן לחיות", כך שבגבעת שמואל לא תראה כבישים שנסגרים בשבת, אך גם לא תבחין בחנויות פתוחות".

- איך משפיעה הבנייה על תקציב המועצה?

"בשנים האחרונות נבנו בגבעת שמואל כ-4,000 יח"ד, המחולקות לכ-1,000 בצפון היישוב בשתי שכונות חדשות, וכ-3,000 יח"ד במזרח היישוב. הבנייה המאסיבית והמודרנית משכה ליישוב אוכלוסיה חזקה, המשלמת ארנונה. בעבר היו בעיות חמורות בגביית הארנונה ואחוזי הגבייה היו נמוכים. כיום אחוז גביית הארנונה נאמד ב-94%, והוא תורם רבות לקופת המועצה. כמו כן, משרד הפנים אישר לנו באופן מיוחד לזכות את קופת העירייה ב-15 מיליון שקל מסך התשלומים ששולמו לוועדה המקומית בגין היטלי ההשבחה. מרבית אדמותיה של גבעת שמואל הן קרקעות פרטיות, כך שלמינהל אין כמעט חלק בתחום היישוב".

- אילו תשתיות פיתחתם ביישוב?

"אנו הרשות הראשונה והיחידה שהתחברה לקו הביוב המזרחי של השפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן - ג.י), וזאת לאור הגידול שחל באוכלוסיה. עד כה, כל שפכי היישוב היו עוברים דרך פ"ת וההולכה של השפכים, בגלל הפרשי הגובה, נעשתה באמצעות מכון השאיבה שהקמנו. עם החיבור לקו הביוב המזרחי לא קיים למעשה צורך במכון השאיבה".

פרויקט השפד"ן המזרחי נועד לתת מענה לצרכי האוכלוסיה הגדלה של מזרח גוש דן. את הפרויקט מוביל איגוד ערים לשפכים דן, אשר החל לאחרונה בהנחת הקו המזרחי באורך של 25 ק"מ. קו זה צפוי לקלוט את השפכים של היישובים הממוקמים מזרחית לכביש גהה. מדובר בפרויקט הנדסי חדשני שטרם בוצע בארץ - עבודות הטמנת הקו מבוצעות בחלק מהתוואי בטכניקה של מנהור בדחיקה, במסגרתה מתבצעת דחיקת צינורות במעבי האדמה. עד כה הונחו כ-80% מהצנרת של הקו.

- מה לגבי שטחי תעסוקה, הרי הם אלו המהווים את מקורות ההכנסה?

"הוועדה המחוזית אישרה בתקופה האחרונה מספר תב"עות ברחבי היישוב לבניית כמיליון מ"ר תעסוקה. בשל מיקומו האטרקטיבי של היישוב, בטוחני שיזמים ימצאו לנכון לפתח את המתחמים ולהפוך את גבעת שמואל לעיר היי-טק מובילה. כמו כן, בקרוב ייבנו בחלק הדרום-מרכז של היישוב שני קניונים. האחד של משפחת גינדי והשני שיקום בסמוך שייך למשפחת פפזדה.

"הכנסות נוספות אני צופה מתוכניתי להפוך את גבעת שמואל לעיר אקדמית, וזאת לאחר שאקים בתחומה מכללה אקדמית לצד תיכון ללימודי ביו-טכנולוגיה בחלק הדרומי של היישוב".

- איך מתחלקות הזכויות לכמיליון מ"ר?

"במגירות הוועדה תב"ע 3107 להקמת 60 אלף מ"ר תעסוקה בסמוך למתחם ECI, וזאת לצד קרקע סמוכה המיועדת להקמת 150 אלף מ"ר נוספים. ברצועה המערבית של גבעת שמואל קרקע להקמת 400 אלף מ"ר, וברצועה המזרחית של היישוב קרקע בשטח של 320 דונם המיועדת להקמת 400 אלף מ"ר נוספים. בנוסף, בבעלות המועצה מתחם אצטדיון הכדורגל, אותו אנו מייעדים להקמת פאואר סנטר. הנושא נמצא כיום בין כותלי ביהמ"ש".

- האם מתוכננת גם בנייה נוספת למגורים?

"בהחלט כן. סה"כ צפויים להיבנות בגבעת שמואל כ-5,000 יח"ד נוספות. לאחרונה אושרה תב"ע לקרקע פרטית המיועדת להקמת 500 יח"ד בדרום היישוב, בסמוך לאוניברסיטת בר אילן. תוכנית נוספת, 3154, מייעדת חטיבת קרקע גדולה גם היא בדרום היישוב לכ-1,800 דירות. התוכנית נמצאת כעת בשלבי שמיעת התנגדויות, ולאחרונה ועדת ערר אישרה אותה בכפוף למילוי תנאים מסוימים.

"בימים הקרובים אנו מתכננים סיור קבלנים לצורך הקמת מרכז נופש וספורט אשר יוקם על מתחם של 32 דונם בצפון מזרח היישוב. מתחם הספורט יכלול מגרשי טניס, חדרי כושר, בריכות שחייה, משטח החלקה על גלגליות וכן פארק שעשועי מים שיוקם על שטח של 5 דונם".

- האם גבעת שמואל תיהפך לעיר בקרוב?

"משרד הפנים הקים באחרונה ועדת חקירה לבחינת הנושא, ובקרוב יתקבלו ממצאי הדו"ח. להערכתי אנו עומדים בתנאים הדרושים הן מבחינת כמות התושבים והן מבחינת יציבות כלכלית".

- מה הן תוכניותיך בתחום שירותי החינוך בגבעת שמואל?

"אנו מתכננים להקים בית ספר יסודי על שטח של 20 דונם בדרומה של שכונת הדר, וזאת בהתאם לתב"ע מאושרת 3075. בית הספר קיבל את אישור משרד החינוך וייתן מענה לתלמידי גבעת שמואל כמו גם לתלמידי חוץ. מסגרת הלימודים בבית הספר תועבר בחסות אוניברסיטת בר אילן, על-פי הסכם עם מנכ"ל האוניברסיטה, ד"ר שבתאי לובל. בנוסף לבית הספר אני מתכנן להקים בדרום היישוב קרית חינוך ומדע על פני שטח של כ-60 דונם. קרית החינוך והמדע תכלול מכללה ללימודי מקצועות ההיי-טק וביו-טכנולוגיה, בית ספר יסודי ותיכון. כמו כן, לתלמידי גבעת שמואל מסגרת לימודית נוספת במכינה של ישיבות בני עקיבא, אליה מגיעים תלמידים מכל רחבי הארץ".

- אוכלוסיית גבעת שמואל חוזקה לאחרונה באוכלוסיה דתית לאומית חזקה. מה מושך את אותה אוכלוסיה?

"אכן, גבעת שמואל הצליחה למשוך אליה אוכלוסיה דתית לאומית, שהתיישבה בפרויקטים החדשים הכוללים כ-3,000 יח"ד שנבנו בחלק המזרחי של היישוב. בעקבות כניסתם עלו מחירי הדירות, וכיום הן נמכרות במחיר של 240 אלף דולר לדירת 4 חדרים. לגבעת שמואל שירותי חינוך המתאימים בין היתר לציבור זה, כמו גם מקוואות ובתי כנסת רבים. אני מברך על הצטרפותם אלינו ובטוח שהם מקבלים את התמורה המלאה על בחירתם זו".