קרוב לוודאי שישראל וארה"ב הן המקור של טילי TOW ששיגר חיזבאללה לעבר טנקים של צה"ל במלחמה בלבנון. מדובר בטילי נ.ט. מתוצרת ארה"ב, שישראל וארה"ב מכרו, בנפרד, למשטר האייתולות בטהראן ב-1985, כחלק מקנוניה שלימים נודעה כתכנית איראן-קונטרה, או איראנגייט. כך מוסר דיפנס ניוז בגיליונו החדש, מפי מקורות ישראליים ואמריקניים.
למרבה המזל, במלחמה בלבנון גרמו הטילים האמריקניים, שכמעט סיימו את חיי המדף שלהם, נזק מועט בלבד לטנקים הישראליים.
קצין בכיר בצה"ל אמר לשבועון, כי טילי TOW היו "הדבר האחרון שהטריד אותנו" במלחמה, אך הודה, כי הפעלת נשק אמריקני נגד שריון ישראלי היתה "משמעותית מבחינה סמלית".
הקצין אמר, כי טילי TOW ששיגר חיזבאללה היו מדגמים ישנים ויעילותם היתה פחותה בהרבה מזו של טילי RPG-29 הסוריים ומטילי קונקורס, מתיס-מ וקורנט, מתכנון רוסי, שהיו לב האיום של חיזבאללה נגד הטנקים הישראליים.
"הם (חיזבאללה) שיגרו כמה מטילים אלה ונגרם נזק מסוים, אך אף לא טיל אחד מתוצרת ארה"ב הצליח להבקיע את שריון הטנקים שלנו", אמר הקצין הבכיר.
נוסף לטילי TOW ששוגרו לעבר מטרות ישראליות, החרימו כוחות צה"ל עשרות טילים כאלה בפשיטות על בונקרים ומטרות אחרות של חיזבאללה. בכמה מקרים נמצאו הטילים בתיבות אמריקניות עם סימונים באנגלית. על התיבות צוין, כי שנת הייצור היא 2001, אך הכתובת המקורית נמחקה ביד ובמקומה נכתב 1997.
אבל, לדברי מקורות ישראליים, היכולות המוגבלות של הטילים שנמצאו בתוך התיבות מצביעות על תאריך ייצור מאמצע שנות ה-80 של המאה שעברה. טילים אלה היו עדיין שמישים, שכן תוחלת חיי המדף שלהם נאמדת בכ-20 שנה, אבל ביצועיהם היו נחותים בהשוואה לטילים מדורות מאוחרים יותר.
ב-1985 נענתה ממשלת ישראל, בראשות שמעון פרס, לדרישת גורמים בממשל רייגן, ובראשם היועץ לביטחון לאומי, רוברט מקפארליין, למכור נשק לאייתולות באיראן. זו היתה דרישה בלתי חוקית בעליל ולכאורה הנשיא עצמו לא היה מודע לה, ובוודאי לא הקונגרס, שחייב לאשר כל עסקת נשק עם מדינה זרה.
המטרה העיקרית של היוזמה היתה לשחרר שישה חטופים אמריקניים שהוחזקו בני ערובה בידי ארגונים מקורבים לחיזבאללה בדרום לבנון. הבונוס הגדול של המזימה היה להזרים חלק מההכנסות של העסקות לקונטראס, ארגונים אנטי-קומוניסטיים בניקאראגווה, שנלחמו נגד המשטר הסוציאליסטי שם, בעידוד גורמים ימניים בממשל.
על רקע זה, מכרה ישראל ישירות לאיראן 500 טילי TOW מתוצרת ארה"ב. בתחילת 1986, החליטה וושינגטון להוציא את ישראל מהעסקה הסיבובית. אוליבר נורת', קולונל אלמוני מחיל הנחתים, שהיה מסופח למועצה לביטחון לאומי, ניהל מכירות ישירות של כ-1000 טילי TOW לאיראן.
כעבור כ-20 שנה, הטילים שמכרו ישראל וארה"ב לאיראן הם, קרוב לוודאי, חלק מהטילים ששוגרו לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון.
"לאיראנים היו אלפי טילים ממשפחת TOW, עוד מתקופת השאה מוחמד רזה פאהלאבי, אך קרוב לוודאי שהם לא היו כשרים לשימוש כאשר פרצה המלחמה בלבנון, לפני כמה שבועות, בגלל גילם", אמר לדיפנס ניוז גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי. "מתקבל איפוא על הדעת, שאם חיזבאללה עשה שימוש בטילי TOW, אלה הטילים שארה"ב מכרה ישירות לאייתולות או טילים שישראל מכרה לאיראנים, לפי בקשת ארה"ב". איילנד הדגיש, כי אין לו מידע עצמאי שחיזבאללה אכן השתמש בטילי TOW במלחמה בלבנון.
מנחם מרון, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון בתקופת איראנגייט, אמר לשבועון, כי הרצון לעשות נפשות בקרב הגורמים המתונים באיראן היה מניע לא פחות חשוב מאשר השאיפה להביא לשחרור בני הערובה האמריקניים.
"במבט לאחור, מפרספקטיבה היסטורית, לא היה זה חכם לחשוב שכמה עסקאות נשק ישמשו לחיזוק הגורמים שהתנגדו למשטר באיראן דאז", אמר מרון. "אבל מה שחשוב לזכור כאן הוא, שכאשר ארה"ב נזקקה לידיד, היא ידעה שהיא יכולה לפנות לישראל".
כתבת דיפנס ניוז מציינת, כי בראיונות עם קציני צה"ל בעבר ובהווה, אנליסטים מודיעיניים ופקידי ממשלה נשמעו גם הערכות סותרות לגבי מקור טילי TOW שנמצאו בידי חיזבאללה. לפי כמה הערכות, מדובר בטילים בסיסיים מדגם BGM-71A, שיוצרו ע"י חברת יוז איירקראפט (כיום רייתיאון) או, בשלב מאוחר יותר, ע"י מפעל באיראן על סמך רשיון אמריקני. הגרסה האיראנית כונתה טופאן וייתכן שטילים מגרסה זו הפעיל חיזבאללה במלחמה בלבנון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
