ישראל נמצאת במקום השביעי בעולם בייצוא נשק ובמקום השני בייבוא נשק

הדו"ח, שהופץ בשבוע שעבר למחוקקים על גבעת הקפיטול, נשען בעיקר על נתוני הממשל האמריקני. הנתונים מראים, כי ארה"ב היתה אשתקד יצואנית הנשק הגדולה ביותר, עם מסירות ללקוחות, ובכללן כמובן ישראל, שהסתכמו ב-11.5 מיליארד דולר. אחריה נמצאות בריטניה (מסירות בשווי 3.12 מיליארד דולר), רוסיה (2.8 מיליארד דולר), צרפת (1.6 מיליארד דולר), סין (900 מיליון דולר) וגרמניה (600 מיליון דולר).

עורכי הדו"ח מבדילים בין מסירות נשק בפועל (deliveries) לבין הסכמים. מסירות הנשק הישראלי ללקוחות ב-2005 הסתכמו ב-600 מיליון דולר, נתון שמציב אותה במקום השביעי במדרג הייצוא בפועל, בעוד ששווי ההסכמים שחתמו התעשיות הביטחוניות בישראל באותה שנה היה 1.1 מיליארד דולר, נתון שמציב אותה במקום העשירי במדרג שווי הסכמי היצוא. ההבדל נובע מכך שמימוש ההסכמים עשוי להימשך יותר משנה.

התפלגות הנתונים מראה, כי בשנים 1998-2005 הסתכמו מסירות של נשק ישראלי ללקוחות ב-5.6 מיליארד דולר. שווי הסכמי הייצוא שעליהם חתמו התעשיות בישראל בין 1998 ל-2005 היה 7.9 מיליארד דולר.

ומזווית אחרת: שווי ייצואה של ישראל למדינות מתפתחות ב-2005 היה 400 מיליון דולר, כלומר כ-66% מכלל ייצוא הנשק שלה בשנה זו. נתון זה מציב את ישראל במקום השישי במדרג יצואניות הנשק למדינות מתפתחות, אחרי ארה"ב (8.1 מיליארד דולר), רוסיה (2.7 מיליארד דולר), בריטניה (2.4 מיליארד דולר), צרפת (1.3 מיליארד דולר) וסין (800 מיליון דולר).

בין תחילת 1998 לדצמבר 2005 הסתכם ייצוא הנשק של ישראל למדינות מתפתחות ב-3.2 מיליארד דולר. הסכמי ייצוא הנשק שעליהם חתמה ישראל עם מדינות מתפתחות בין 1998 ל-2005 הסתכמו ב-4.7 מיליארד דולר.

לפי הדו"ח, היה שווי הנשק והציוד הצבאי שייבאה ישראל אשתקד בפועל 1.7 מיליארד דולר, נתון שמציב אותה, כאמור, במקום השני במדרג הרלוונטי. סעודיה, במקום הראשון, ייבאה ב-2005 נשק בשווי 3.5 מיליארד דולר. יבואניות הנשק הגדולות אחרי ישראל ב-2005 היו הודו (1.6 מיליארד דולר), מצרים (1.5 מיליארד דולר), סין (1.4 מיליארד דולר), טייוואן (1.3 מיליארד דולר), האמירויות הערביות המאוחדות (1.2 מיליארד דולר), דרום קוריאה (600 מיליון דולר), פקיסטאן ואפגניסטאן (500 מיליון דולר כל אחת).

נתוני הדו"ח מראים, כי בין 1998 ל-2005 חתמה ישראל על הסכמים לרכישת נשק בשווי 9.5 מיליארד דולר. הדו"ח לא מספק נתון לגבי הסכמים שחתמה ישראל ב-2005 בלבד, וייתכן שהדבר מצביע על כך שאשתקד לא חתמה ישראל על חוזים חדשים לייבוא נשק.

ניתוח הנתונים מראה, כי בשנים 1998-2001, חתמה ישראל על הסכמי רכש נשק רק עם ארה"ב בשווי 6.6 מיליארד דולר, אך בארבע השנים שלאחר מכן גיוון משרד הביטחון את מקורות הרכש: 2.5 מיליארד דולר מארה"ב, 300 מיליון דולר מרוסיה ו-100 מיליון דולר ממדינות קטנות באירופה (כלומר לא צרפת, בריטניה, גרמניה, או איטליה).

הדו"ח מלמד, כי המזה"ת שוב אינו שוק הנשק הגדול ביותר בעולם המתפתח. מתחילת 1998 עד לסוף 2001, תרמו הסכמי רכש הנשק של מדינות האזור, לרבות ישראל, כמעט 45.8% לשווי כל הסכמי הרכש שנחתמו בתקופה זו, כ-40 מיליארד דולר בדולרים של היום. נתון זה אכן הציב את המזה"ת כשוק הנשק הגדול ביקום המדינות המתפתחות, אך בארבע השנים שלאחר מכן טיפסה אסיה למקום הראשון בשוק רכש הנשק. ההסכמים החתומים שלה תרמו 48.4% לשווי כל הסכמי הרכש שנחתמו באותה תקופה, בסך 43.6 מיליארד דולר. המזה"ת גלש למקום השני בתקופה זו.