בימים אלו מתקיים ויכוח נוקב, באשר לרפורמה המתוכננת במיסוי כלי הרכב הצמודים לעובדים. נדמה שהדיון הוא שיח חרשים רווי אינטרסים, אמוציות ושמחה לאיד: הנה סוף סוף "דופקים" את עובדי ההיי-טק, את העשירים והמפונקים.
משרד האוצר, מצדו, מציג תמונה עם קבוצה קטנה (ואליטיסטית), הנהנית מהטבות מס מופלגות ולא צודקות, הפוגעות בשיוויוניות ובהכנסות המדינה. עם הרבה דיסאינפורמציה, טענות פופוליסטיות שקריות של צדק חברתי וכלכלי ועימות בין אוכלוסיות שונות, מצליח משרד האוצר לנגוס עוד נתח, בזכויותיו של האזרח.
הכרח לעובדים - לא מותרות
למעשה, במרכז הדיון בין האוצר למתנגדים לרפורמה עומדת השאלה המרכזית - האם הרכב מסייע להכנסה או שמא הטבה נטו לעובד. ובכן, עובד שנוסע מדי יום לעבודתו, נוסע לפגישות עם לקוחות, ספקים וכדומה, לטענת פקידי האוצר, אינו משתמש ברכבו לייצור הכנסתו, אלא להנאתו בלבד. למה? ככה!
מישהו צריך לקום ולזעוק, שרכב פרטי במדינת ישראל, נטולת התשתיות המודרניות הוא הכרח! לא מותרות! עובד שבשל עבודתו המאומצת, משתמש במכונית ומבלה שעות רבות בכבישים, זכאי להכרה בהוצאות הרכב, גם אם למישהו באוצר זה נשמע מוזר.
הרכב משמש את העובד, בעיקר לייצור הכנסתו, ואם קיים שימוש פרטי הוא עומד על 25% בלבד ממשך השימוש ברכב (בעיקר בסוף שבוע). הוויכוח המרכזי עם פקידי האוצר הוא בסיסי - איזה שיעור מתוך השימוש ברכב הוא לשימוש פרטי ואיזה שיעור הוא הוצאה בייצור הכנסה. לטענת האוצר, הרכב הוא הטבה לא הכרחית.
אז הפקיד חושב ככה. אז מה
אם מניחים, כפקידי האוצר, שהרכב הוא הטבה מלאה ולא הכרחית הרי שקל להגיע למסקנתם, שהשווי הנזקף היום לעובדים הוא לא ריאלי. לא צריך לערוך מחקר מעמיק, כדי להגיע למסקנה, כי רכב בדרגה 2 (מאזדה 3 ודומיו), עולה בחודש בין 3,000-3,500 שקל, ולכן אם מדובר בהטבה מלאה הרי שהשווי האמיתי הוא כ-3,250 שקל לחודש.
אך זה שפקיד כלשהו (או כמה) באוצר חושב כך, לא הופך זאת לאמת. טענתי היא, כי עיקר השימוש ברכב הוא בייצור הכנסה וכי שיעור השימוש ברכב לצרכים פרטיים עומד על 25% בלבד. משמע, שיעור ההטבה הנו בממוצע 800 שקל, שהוא אף נמוך מהשווי הנזקף כיום ועומד על 1,330 שקל.
נטל נוסף על המעמד הבינוני
מקומם עוד יותר לשמוע את הטיעון, כי בעצם מדיניות "ההטבה" היא זו גורמת לכך, שכבישי הארץ עמוסים ברכבי ליסינג, המזהמים ופוקקים את הכבישים ומונעים שימוש בתשתית התחבורה הציבורית. איך לא חשבנו על זה קודם?! זה הרי ברור כשלג - אם נמנע מעובדי ההיי-טק את השימוש ברכבים פרטיים וזולים, הם יעשו שימוש ברכבת המהירה מירושלים לתל-אביב, יעלו על הרכבת התחתית בתל-אביב ומשם יחליפו רכבת לרכבת הפרברים ישירות להרצליה פיתוח.
האם מישהו חושב, שהעובדים, נהנים מנסיעה מעיקה ברכב פרטי? האם הישראלי הממוצע לא מתקנא באירופאי, העושה דרכו בדרך הקצרה והבטוחה בתחבורה הציבורית המודרנית באירופה? הנסיעה ברכב פרטי היא אילוץ, לו אחראיים, בין היתר פקידי האוצר לדורותיהם.
הכבדת נטל המס על בני המעמד הבינוני תביא בסופו של דבר לקריסתו. אין בדרישת עובדי ההיי-טק למיסוי שפוי על רכב צמוד בקשה להקלה או להטבה, אלא בקשה לעשיית צדק כלכלי: אתם רוצים לגבות מס, אנא עשו זאת מההכנסה האמיתית ולא מההכנסה אותה אתם החלטתם למסות.
האוצר משתמש בדמגוגיה זולה על מנת למנוע מהעובדים חישוב מס אמת. בסיפור הזה יש עובדים שבעים, חברות היי-טק נוצצות וחברות ליסינג שקל לשנוא.
העובדים חשובים, וקיבלו הטבה בזכות
שקרים, דמגוגיה ומניפולציה חברו יחדיו, על מנת ליצור כתבות זולות, על עובדים הנהנים מהטבות עתק, שחברו למעסיקים המעשירים קופתם, על חשבון המדינה וחברות ליסינג הרסניות, המניעות את גלגלי הקומבינה. כל כך מרתק, אך עם זאת כל כך שיקרי! והכל במטרה אחת - למנוע מהעובדים החשובים של התעשיות המתקדמות, את מה שקיבלו בזכות - הכרה (חלקית) בהוצאות התעבורה.
הכותב הוא רו"ח, בעל MBA במינהל עסקים ובעליה של חברת הייעוץ איי.בי.סי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
