הקץ למחלוקת ברמת חובב: נחתם הסכם גישור בדבר אופן הטיפול בשפכים באזור

המשרד להגנת הסביבה, המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב ועמותת נגב בר קיימא, חתמו היום (ה') על הסכם הגישור לו שותפים גם המפעלים הגדולים ברמת חובב-מכתשים, תרכובות ברום, אסיא תעשיות, קופולק וכימאגיס. מטרת ההסכם לשים קץ למחלוקת רבת שנים בין המפעלים המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים ועמותות תושבים באזור הנגב בדבר אופן הטיפול בשפכי רמת חובב.

יצוין, שעד כה הוזרמו השפכים לברכה משותפת, באחריות המועצה התעשייתית. שפכים אלה גרמו למטרדי ריח רבים ולחששות תמידיים בקרב הציבור מפני השפעתם הרעה על מי התהום ועל הבריאות. במהלך השנים הובעו מספר רעיונות כדי לפתור את הבעיה, בין השאר, הקמת צינור שיזרים את שפכי רמת חובב לים. רעיונות אלה נדחו בסופו של דבר בטענה שהזרמה כזו מנוגדת לאמנות בינלאומיות האוסרות הזרמת קולחים לים. לחץ נוסף על מציאת פתרון לשפכים בא בעקבות התוכניות להקמת עיר הבה"דים בסמוך לרמת חובב.

בניגוד לשיטת הסילוק המקובלת כיום, לפיה מזרימים המפעלים את שפכיהם לבריכה משותפת, מטיל ההסכם את האחריות לטיפול בשפכים על כל מפעל בנפרד. על פי שיטה זו, כל מפעל יקים מכון נפרד לטיהור שפכיו. בשלב הראשון, ועד סוף 2008, יזרימו המפעלים את השפכים המטוהרים לברכת אידוי משותפת הקיימת כיום. החל מ-2009 יקים כל מפעל ברכת אידוי עצמאית אליה יוזרמו הקולחים המטוהרים. קולחים אלה יכילו בעיקר תמלחות, על פי תקן שיאשר המשרד להגנת הסביבה. מטרת שיטה זו היא לאפשר אכיפה על קולחיו של כל מפעל בנפרד.

ההסכם מדגיש, שתקן ההזרמה לבריכות הנפרדות ימנע מפגעים סביבתיים, ויאפשר את פיתוח האזור בסביבת המועצה התעשיתית. בהסכם נקבע עוד, שרכז התמלחות יישאר בתוך הבריכה ללא טיפול וללא מיצוב ומיצוק, כל זאת בתנאי שהתמלחות אינן מכילות חומרים מסוכנים לסביבה וזאת בהתאם לתקנים אירופאים מקובלים. לאחר מספר שנים ברכות אלה יסגרו, ובמקומן יכרו ברכות חדשות, או שלחלופין תמצא טכנולוגיה אחרת.

יצוין, שסעיף זה בהסכם גורר אחריו ביקורת מצד גורמים רבים הטוענים, שיש צורך למצב ולמצק את התמלחות, שכן אלה יכילו בוודאי חומרים מסוכנים שונים. לטענת גורמים אלה, בעולם קיימת טכנולוגיה מסוג זה, אך המשרד להגנת הסביבה בוחר להתעלם ממנה. המשרד להגנת הסביבה דחה טענות אלה. יחד עם זאת מדגישים עורכי המסמך, שלאחר תום תקופת תפעול הברכות ניתן יהיה לבחון מחדש את נושא השיקום ולשנות את עקרונותיו הסכם זה.

עוד סוכם, להתחיל לדון בתוך חצי שנה בנושאי ערכי הפליטה החדשים באשר למתקנים שהוקמו לפני החתימה על ההסכם.