"כל עיכוב בביצוע חוק התאגוד יגרום לאוצר המדינה לנזק של כ-800 מיליון שקל בשנה, ולנזק אקולוגי קשה לקרקע ולמי התהום". כך אומר מנכ"ל המינהל למשק המים ברשויות המקומיות במשרד הפנים, שלמה דולברג. ביום רביעי השבוע תדון ועדת הפנים של הכנסת בסעיף הרפורמה במשק המים במסגרת חוק ההסדרים. בין הסעיפים גם חוק התאגוד, בו תומך משרד הפנים ומתנגד לו פורום 15 הערים הגדולות.
חוק התאגוד מחייב את 5 הרשויות המקומיות אשר מונות 200 אלף תושבים להקים תאגידי מים וביוב אזוריים. בתאגידים יהיו שותפות מספר רשויות ואליהם יועברו כל עסקי המים של הרשות. מטרת החוק היא להפריד את משק המים העירוני משאר ענייני הרשות, ולגרום לכך שתקבולי המים והביוב ישמשו לשיפור וייעול המערכת ולא יופנו לנושאים אחרים שבאחריות העיר.
פורום ראשי הרשויות, המתנגד לחוק, טוען שכל מטרתו היא להשתלט על הנכסים העירוניים ולהגדיל את התערבות הממשלה בענייני הרשויות. עוד טוען הפורום כי משק המים בערים הגדולות הוא יעיל, חסכוני, בעל פחת נמוך ושיעורי גבייה גבוהים. טענה נוספת היא שהמטרה המרכזית היא הפרטת משקי המים העירוניים.
לדברי דולברג, יישום החוק הוא הכרחי, שכן היתרון לגודל בכל הקשור לניהול משקי מים הוכח על ידי מדינות רבות בעולם. לדבריו, למרות טענות ראשי הערים המתנגדים למפת האזורים שקבע משרד הפנים, מפה זו טרם נקבעה סופית ונתונה לשינויים.
באשר לטענה לפיה מחירי המים והביוב יעלו בצורה ניכרת, אומר דולברג שהחלטה בנושא טרם התקבלה, וכי לראשונה מחיר המים ייבדק בצורה כלכלית כפונקציה של עלות ההפקה. דולברג מציין ששיעור גביית המים הממוצע כיום עומד על 80%, וכי התאגיד יצליח לשפר את הגבייה ב-15% נוספים. משמעות הדבר היא תוספת של 513 מיליון שקל, בהסתמך על תעריפי המים הנוכחיים. מאחר שרוב הרשויות גם אינן מפרישות כספים לטובת הפחת, הפרשה כזו תוסיף למשק המים עוד 252 מיליון שקל בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
