לעבור לדום

מוות פתאומי מדום לב ידוע כגורם התמותה מספר אחת בעולם. ההערכה היא כי בישראל מתים מסיבה זו כ-8,000 בני אדם בשנה. בכל שעה בממוצע לוקה אדם בישראל בדום לב. חלק ניכר מהמקרים מתרחש מחוץ לכותלי בית החולים, בבית או במקומות ציבוריים. ההערכה היא כי כ-95% מהלוקים בדום לב אינם שורדים.

דום לב הוא למעשה מעין "קצר חשמלי" בפעילות הלב, הפרעת קצב קטלנית, אשר במרבית המקרים מקורה במצב המכונה "פרפור חדרים", ובה מפסיק הלב לפעום. אין לבלבל זאת עם אוטם שריר הלב, המכונה "התקף לב", שהוא בעיה בכלי הדם של הלב. עם זאת, יש לעתים קרובות קשר בין השניים. "רוב מקרי דום הלב קורים לאנשים שיש להם מחלת לב, אבל לא כולם יודעים שהם חולים. למעשה, ב-25% מהמקרים של מחלת לב כלילית, הביטוי הראשון של המחלה הוא דום לב", אומר פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל היחידה האלקטרופיזיולוגית במכון הלב במרכז רפואי שיבא ומזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

"מי שמתאפיין בגורמי סיכון: שומנים בדם, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, מעשן ועוד - צריך להיות ערני לסימנים עדינים מקדימים, כדוגמת כאבים בחזה בשעת מאמץ, להתייעץ עם הרופא לגבי ביצוע בדיקות מתאימות, וכמובן - לתקן את גורמי הסיכון. גם היסטוריה של מקרי דום לב במשפחה צריכה לעורר תשומת לב, שכן לרקע התורשתי ישנה חשיבות בחלק מהמקרים".

ללמוד מתקדים סיאטל

במצב של דום לב הלב מפסיק לפעום, וללא החייאה מיידית - ולרוב יש צורך גם במכות חשמל - התוצאה היא מוות, ולכל הפחות נזק למוח וללב, שאספקת החמצן נמנעת מהם. מהירות התגובה לאירוע כזה היא אפוא קריטית.

התרגולת, במקרה שאדם מתמוטט לנגד עיניכם, היא לשלוח מישהו להזעיק ניידת טיפול נמרץ, ולאחר בדיקת דופק ונשימה, להתחיל בעיסוי לב וגם בהנשמה, אם ניתן. "הנתונים בארץ מלמדים שנט"ן מגיעה למקום בתוך כעשר דקות, שזה טוב, אבל לא מספיק", אומר פרופ' עמוס כץ, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי ברזילי באשקלון ויו"ר החוג לקיצוב ולאלקטרופיזיולוגיה באיגוד הקרדיולוגי. "אם העוברים ושבים מתחילים מיד בעיסוי לב, הדבר משפר את הסיכוי להישרדות ולמזעור הנזק המוחי. נתונים בעולם מלמדים שכ-50% מקרב אלה שהגיעו עם דופק ופעילות לב לבית החולים לאחר דום לב לא שורדים, בגלל נזק שנגרם כבר למוח וללב.

"לאחרונה טופל אצלנו בבית החולים נער שהתמוטט. הפרמדיקים הגיעו תוך שבע דקות, אבל עוד קודם מישהו התחיל החייאה. כעבור שלוש שעות במיון הוא כבר היה בהכרה ומתפקד, והנזק שנגרם לו היה מזערי". לשם כך, כמובן, נדרשים מודעות וידע בציבור. בארצות הברית ידועה בהקשר זה העיר סיאטל, שבבתי הספר היסודיים והתיכוניים שבה קיימת תוכנית הכשרה רציפה למתן החייאה. המשמעות היא שאין אדם בעיר אשר סיים בית ספר ואינו יודע לבצע החייאה. התוצאה: שיעורי ההישרדות בעקבות דום לב בעיר עומדים על 35%.

"המצב כיום בארץ אינו משביע רצון", אומר ד"ר דגן שוורץ, מנהל בית הספר לפרמדיקים ורופא באגף הרפואה של מד"א. "רק כ-30 אלף איש בשנה עוברים קורסי החייאה במד"א, ישנן כמה שעות הכשרה בנושא בצבא, ובעלי מקצועות כמו נהגי תחבורה ציבורית, מורים ומצילים מחויבים לעבור השתלמויות בנושאי החייאה ועזרה ראשונה". בסקר שנערך בשנת 2000 התברר כי רק בכ-8% מהמקרים שבהם הגיע מד"א לאירוע דום לב בוצעה כבר במקום החייאה בידי עוברי אורח. בסיאטל הנתונים עומדים על 50%. "הנתונים בעולם מלמדים שהחייאה מוקדמת של עוברי אורח מגדילה את סיכויי החולה לצאת מדום לב בחיים - ולצאת טוב - פי שניים עד שלושה", אומר ד"ר שוורץ.

דפיברילטור לכל פועל

בשנים האחרונות גדל חלקו של הציבור בהצלת חיי אדם, עם פיתוחו של מפסיק פרפור - דפיברילטור חיצוני אוטומטי למחצה. ה-AED (Automated External Defibrillator) מזהה את קצב הלב ומאפשר מתן הלם חשמלי, ומיועד להפעלה על-ידי עוברי אורח וצוות לא רפואי, לאחר הכשרה בת שעות אחדות בלבד. המכשיר מתחבר באמצעות מדבקות לבית החזה של אדם שהתמוטט, אינו נושם ומחוסר דופק, והוא מבצע אוטומטית זיהוי קצב ומעביר למפעילו מידע האם לבצע הפסקת פרפור וכיצד. "הפסקת פרפור הייתה עד כה פעולה המצריכה ידע בקריאת תרשימי אק"ג, וכן מיומנות וניסיון בהפעלת מפסיקי הפרפור", אומר פרופ' כץ. "פיתוחו של מפסיק פרפור חיצוני אוטומטי למחצה, ומיקומו בקהילה ובמקומות ציבוריים תוך מתן אפשרות למי שאינו איש צוות רפואי להפעילו, מהווה פריצת דרך חשובה ביותר ביכולת הטיפול בדום לב. משך הזמן מתחילת אירוע דום הלב עד להפסקת הפרפור הוא המדד העיקרי המנבא את הצלחת ההחייאה. שיעור ההחייאות המוצלחות הוא 90%, אם הפסקת הפרפור מבוצעת בתוך דקה מרגע ההתמוטטות. שיעור זה יורד בכ-10% לכל דקת איחור, עד כדי 2%-5% להפסקת פרפור אשר נעשתה מעל 12 דקות מתחילת האירוע".

במחקר שבוצע בארצות הברית, מטעם חוקרים של "דפיברילטורים נגישים לציבור" מסוג זה, אומנו שני סוגים של "יחידות תגובה" מקרב אנשים שאינם נמנים עם צוותי הרפואה או החירום: יחידות מן הסוג הראשון אומנו לבצע החייאה בסיסית עד להגעת הצוות הרפואי, ואלה מהסוג השני הוכשרו גם להפעיל דפיברילטור חיצוני. במהלך 21 חודשים טופלו 103 מקרי דום לב על-ידי הקבוצה הראשונה, ו-129 מקרים על-ידי הקבוצה השנייה. שיעור השורדים אשר שוחררו מבית החולים היה גבוה משמעותית בקרב המטופלים בדפיברילטור: 23.4% לעומת 14% בקרב מטופלי הקבוצה השנייה. נתון חשוב נוסף העולה ממחקר זה הוא מיקום אירועי מוות פתאומי במהלך המחקר: 26% אירעו בשדות תעופה, 17% במועדוני גולף, 13% בחדרי כושר, 10% במפעלי תעשייה גדולים, 8% במהלך אירועי ספורט ו-7% בקניונים.

"הפקטורים הרלבנטיים הם מספר האנשים שעוברים במקום, ובמיוחד אנשים מעל גיל מסוים, וכן מידת הלחץ באותם מקומות", מסביר פרופ' כץ. "הצורך לרוץ ממקום למקום, הפעלת מאמץ, מתח נפשי ועוד יכולים להפעיל בעיות לב". בבתי הקזינו בארצות הברית, למשל, מותקנים דפיברילטורים, ואנשי האבטחה, אשר צופים במתרחש באולמות דרך מצלמות, מיומנים בהפעלתם. הנתונים שנאספו בבתי הקזינו מצביעים על זמן תגובה ממוצע של 4.4 דקות בין ההתמוטטות למכת החשמל, ועל שיעור הישרדות של 53%. שיעור ההישרדות כתוצאה מהפעלת המכשיר על-ידי דיילות אוויר ובשדות התעופה בארצות הברית עומד על 40%. "בחדרי כושר, למשל, מוכרח להיות דפיברילטור, כיוון שישנם שם הרבה אנשים, חלקם מעל גיל 40, שגם אם עברו בדיקת כושר במאמץ, יש סיכוי שיילקו בהפרעת קצב בזמן מאמץ".

המצב בארץ

המועצה הלאומית למחלות לב של משרד הבריאות הוציאה בשנת 2002 המלצות ביחס להצבתם של מכשירים חצי אוטומטים במקומות כדוגמת מרכזי קניות ומרכזי בילוי, מקומות עבודה, משרדי ממשלה ורשויות שבהם עובדים וקהל בהיקף של יותר מ-500 איש ביום. כאלה, למשל, הם שדות תעופה ונמלים, מטוסים המטיסים יותר ממאה איש, תחנות רכבת ותחנות אטובוסים מרכזיות ובהן קהל של כאלף איש ביום, רכבות, מלונות, חדרי כושר, מרכזי ספורט ואצטדיונים, בתי אבות, בתי קברות פעילים ועוד. משרד הבריאות קיבל את המלצות הוועדה ומיישמן במקומות הכפופים לסמכותו.

בכל ניידות מד"א שאינן ניידות טיפול נמרץ מצוי כיום דפיברילטור מסוג Life Pak500, של חברת מדטרוניק האמריקאית. מרבית המכשירים הקיימים בארץ - למעלה מ-400 - הותקנו בעקבות יוזמה פרטית ומקומית. "נדרשת חקיקה שתחייב מקומות מסוימים לרכוש דפברילטור כזה, שעלותו היא כ-2,000 דולר בלבד, והוא יכול להציל חיים", אומר פרופ' כץ.

בין הגופים שלא המתינו לחוק מצויים רשות שדות התעופה, אל על, ארקיע, מחלקת הביטחון של עיריית רעננה, הבורסה ליהלומים, וחברות כגון נייר חדרה, אלביט מערכות, אורידיון ונובל אנרג'י. באחת החברות הללו התמוטט ביולי השנה עובד כבן 40 באמצע יום העבודה, ונזקק לשש מכות חשמל כדי להחזיר את לבו לפעילות. הוא ניצל, וכיום הוא ממתין לעבור השתלה של דפברילטור פנימי אשר מזהה את הפרעת הקצב ונותן פולס חשמלי אוטומטית לשם הסדרתה. סיירת הביטחון של עיריית רעננה הצילה לפני כשנה את חייה של תושבת העיר, לאחר שאנשיה קיבלו הודעה בקשר והגיעו למקום האירוע לפני האמבולנס. ניידת מד"א, שהגיעה כעבור שתי דקות, פינתה אותה לבית החולים במצב קשה, אך ביום המחרת התייצב מצבה. "