לפחות חלק מן המהפך שחל ב-2006 בשוק החשמל, במסגרתו עברה מחסני חשמל את שקם אלקטריק במכירות והפכה לרשת החשמל הגדולה בישראל, מייחס אורי נדלר, מנכ"ל וואלה שופס הפורש, לאתרי הסחר המקוונים. "אני חושב שלמסחר באינטרנט יש השפעה על המהלך הזה", אומר נדלר.
"יש רגישות גדולה למחיר, והרשתות צריכות להתאים את עצמן למצב החדש. יש כמה דרכים לעשות את זה: ביג בוקס, למשל, הלכו על חוויית קנייה. מחסני חשמל נותנים גורם תחרותי במחיר. גם אם המחירים שלהם לא תמיד זולים יותר מהמתחרים, הם יצרו אווירה של מחיר זול, מציאה. זה מה שנתן להם את הבכורה במכירות. רשת חשמל שלא תדע להתאים את עצמה לתחרות מול האינטרנט, לא תוכל לשרוד. זו מהפכה, ומי שלא יתאים את עצמו, לא יתקיים".
מי שעוד צפוי להיעלם מהמפה, צופה נדלר, הם סוכני התיירות והביטוח, שלהם אין הרבה מה לעשות בנידון: "אם מסתכלים על תחום התיירות לאנשים פרטיים, הצרכן הישראלי צורך בסופו של דבר טיסות סדירות, נופשונים באירופה או באגן המזרח התיכון, וכמובן נופש בארץ. אלה מוצרים קלאסיים לאינטרנט. לסוכן נסיעות אין כאן שום ערך מוסף. אנחנו מפגרים בתחום הזה אחרי העולם בחמש שנים לפחות, אבל זה מתפתח בקצב מטורף. כבר עכשיו סוכניות נסיעות הולכות ונסגרות. זה פשוט מטופש לשבת אצל סוכן נסיעות בשביל נופש בקלאב או בפאריז, כשאתה יכול לעשות את זה באינטרנט בעצמך. אין בזה שום היגיון.
"תחום הביטוח מזכיר מאד את תחום הנסיעות. הביטוח האלמנטרי יעבור להיות מקוון לחלוטין. בארצות המערב, האינטרנט לקח 20%-30% מתחום הביטוח האלמנטרי. אלה מספרים מטורפים".
סקר TIM לא ריאלי
אתר וואלה שופס הוקם בשנת 2000 על-ידי נדלר, ומופעל על-ידי חברת וואלה שופמיינד. האתר מכר בשנת 2005 בכ-350 מיליון שקל מתוך שוק מכירות מקוונות הנאמד ב-1.5 מיליארד שקל בישראל, והוא נחשב לאתר הסחר האלקטרוני הגדול בישראל. בוואלה שופס מחזיקות קבוצת וואלה (50%) וחברת האחזקות סייפרטק (50%), שבה מחזיקים אליעזר פישמן (בעל השליטה ב"גלובס")באמצעות גלובסקום (38%), ושי ליבנת, אמיר אדלר ואילן פדלון באמצעות זואי אחזקות (62%).
ב-2006, אומר נדלר, חלו בשוק שינויים, אחר תקופה ארוכה של יציבות: "מ-2004 מי שדורג שני היה נטאקשן, ששינה את שמו לנענע שופס. ב-2006 אתר P1000 עבר אותו. לא בפערים גדולים, אבל עבר. P1000 עשו עבודה יפה והתחזקו, דני אלוביץ' עושה עבודה טובה. שינוי נוסף הוא ש-GET IT התחזק, המכירה לתפוז חיזקה אותם והם עובדים מסחרית יותר נכון מאז, ואפילו עברו את olsale".
* סקר TIM מספטמבר 2006 דיבר על 60% מהגולשים שמבצעים רכישות באינטרנט. המספר הזה ריאלי?
"המספר הזה נראה לי לא הגיוני, בעיקר בגלל שהקפיצה מ-40% (בסקר הקודם, מ"כ) ל-60% בתוך חצי שנה היא לא הגיונית. בעצם מדובר בגידול של 50% בחצי שנה - זה לא הגיוני. הנתונים מסתובבים סביב 50%". (ראו סקר TIM החדש היום ב"נתח שוק", מ"כ).
* ענפים שפורחים במסחר המקוון בארצות הברית, כמו אופנה ופרפומריה, כמעט לא קיימים בישראל. למה?
"קודם כל, פרפומריה זה תחום שגדל מאד השנה והוא צפוי להמשיך להתחזק. לגבי אופנה, יש לזה כמה סיבות: רוב המכירות בעולם נעשות על-ידי הקמעונאים עצמם כמו גאפ, בננה ריפבליק. בארץ, רשתות בתחום ההלבשה החליטו לא להיכנס או עדיין לא להיכנס למכירות באינטרנט, ואין לי ספק שזה משהו שיקרה גם בארץ. להערכתי, כבר ב-2007 אנחנו נראה אופנה באינטרנט".
* מי למשל?
"על זה אני לא יכול לענות".
* האם זו בעיה של אחידות בייצור?
"זו באמת הסיבה השנייה, שגם היא משתנה. קודם כל, מי שזכיין של מותג בינלאומי, כבר יש לו מגבלות שהזיכיון שלו לא כולל מכירה באינטרנט.
"חלק אחר מהמותגים מייצרים ב'שורט' - מייצרים דגם מסוים, כמות מסוימת ובזה זה נגמר. גם מעקב אחרי מלאים לא היה להם. זה משהו שהשתנה בשנים האחרונות.
"בשביל למכור באינטרנט אתה חייב לדעת דגמים, מידות מדויקות - אם אין לך את זה, אתה לא יכול למכור באינטרנט. וזה משתנה. אם מסתכלים על מותגים מקומיים חזקים רואים שזה השתנה כבר, וחלק גדול מהדגמים הם קבועים, שרצים כבר כמה שנים, מידות מדויקות וגם נושא המלאים כבר ממוחשב ומסודר.
"סיבה נוספת היא גודל השוק או קוטן השוק וקטון המדינה. בכל קניון יש סניפים של כל הרשתות ואפשר להשיג את כל המותגים, בניגוד לארצות הברית ששם המרחקים הם מאד גדולים".
* אחת ההונאות המוכרות באתרי מסחר היא של ספקים המעלים את המחיר באופן מלאכותי על-ידי מתן הצעות מזויפות.
"לצערי הרב נתקלנו בתופעה הזו, והיא קיימת בכמה אתרים בישראל. אין לי הוכחות לזה, אבל אני יודע שזה קורה. זו תופעה שגורמת נזק כלכלי: היא הורסת את עקומת ההיצע והביקוש. אם זו עסקה פיקטיבית על-ידי הספק, הוא יבטל אותה בסופו של דבר ולא ישלם לי את העמלה המגיעה לי, כך שלא רק שלא נהניתי מהעמלה, הפסדתי גם עמלה של ספק מתחרה. זה לא רע רק לצרכנים.
"כחלק מאמנת השירות שלנו, וואלה שופס מתחייבת כמובן שאנחנו לא נותנים לזה יד. לגבי ספקים, הם חתומים כחלק מן ההסכם שאסור להם להתערב במכירות. ובכל זאת, יש לנו מנגנון שנועד לעלות על הונאות, מנגנון המחפש לפי ת"ז, שם משתמש וכל הפרטים של היוזרים. המערכת הזאת עולה על כל ספק שמשתתף במכירה פומבית. אם אני רואה יוזר שהשתתף בכמה מכירות של ספק מסוים, יש פה חשש שזה הספק עצמו או מישהו מטעמו. העניין הזה מטופל על-ידנו בצורה מאד חריפה, בלי פשרות. המכירות הפומביות של הספק מופסקות לאלתר".
* לקראת סוף 2006 הודיע YNET על כניסה לסחר אלקטרוני בשיתוף אינטרנט זהב. מלחיץ?
"YNET הוא מותג חזק ומוביל בתחומו. המהלך שלו עם P1000 הוא מתבקש וצפוי. אין לי ספק שנתח שוק הוא ייקח, השאלה היא מה הוא יעשה ל-P1000 ואיך הם יחיו זה לצד זה, כי הצרכן בסופו של דבר הוא חכם. הוא יודע שזירת המסחר ב-NRG, למשל, היא של נענע שופס. כך שלא בטוח שזה המודל המנצח. עם זאת, זה בהחלט מהלך מעניין. מצד אחד שחקן כמו YNET הוא מן הסתם איום, ומצד שני זה מהלך שיגדיל את השוק".
וואלה pay לכולם
במארס 2006 השיקה וואלה שופס את וואלה Buy, הגרסה הישראלית לענק הסחר המקוון eBay, שבהקמתה השקיעה 2 מיליון שקל. בוואלה BUY יכולים גולשים פרטיים לבצע קנייה ומכירה של מוצרים מיד שנייה, באמצעות מכירה רגילה, מכירה פומבית וכן באמצעות פרסום מודעות לוח. העברת המוצרים בין קונים ולמוכרים מתבצעת באמצעות חברת שליחויות. מודל הרווח מבוסס על עמלה בשיעור של 6% מכל מכירה בפועל, תשלום חד פעמי עבור מכירה וכן תשלום חד פעמי עבור רישום כמוכר.
במקביל, הושק גם שירות התשלום וואלה PAY, לפיו בעת המכירה הכסף עובר מכרטיס האשראי של הקונה לשירות התשלום ונשמר שם. כאשר בוואלה Pay מתקבלת הודעה כי המוצר הגיע לידי הקונה (באמצעות קוד אישור מסירה שעובר למוכר מהקונה), הכסף עובר לרשות המוכר. במידה ולא מתקבלת הודעה על קבלת המוצר, הקונה מזוכה בכסף שהשקיע בתוך 90 יום.
עד היום פעל וואלה PAY בתוך וואלה BUY בלבד, אולם החל מחודש הבא הוא יהפוך לאמצעי התשלום הן בוואלה שופס עצמו, והן, כפי שמגלה נדלר, יוצע לאתרי סחר אחרים, במטרה להפוך את וואלה PAY לאמצעי תשלום וירטואלי מוביל.
* למה חיכיתם עשרה חודשים?
"וואלה PAY היא מערכת גדולה ומורכבת, וצריכה להיות מדויקת ומאובטחת ב-100%. היא הושקה בשלב ראשון כמערכת משלימה בתוך וואלה BUY, והיא תיפתח הן בתוך וואלה שופס, והן כאמצעי תשלום לכל אתר מסחר אלקטרוני שירצה להשתמש בו בתור מנגנון תשלום, בדומה למה שפיי-פל עושים, או גוגל צ'קאאוט".
* תמורת איזו עמלה?
"מבחינת האתר, זה יהיה דומה מאד למה שהוא משלם בין כה לחברות האשראי".
* יש כבר מתעניינים?
"יש כמה אתרים שפנו אלינו, כן".
כדור השלג מתחיל להתגלגל
עם השקתו, צפה נדלר לוואלה BUY מחזור של 300 מיליון שקל תוך שלוש שנים. היום, כמעט שנה אחרי, הוא עדיין סבור שהיעד הזה ריאלי: "אנחנו עוד רחוקים מהיעד הזה, אבל הוא בהחלט ריאלי. היקפי המסחר עדיין נמוכים בוואלה BUY, אבל הם מתחילים להשתפר. יש פה כדור שלג שצריך להתגלגל. וואלה BUY לדעתי נמצא עמוק בתוך רשימת 15-20 אתרי המסחר הגדולים בישראל. אני מאמין עוד יותר גדול בוואלה BUY היום מאשר הייתי במארס 2006.
"יש כמה סימנים שמראים כי התהליך החל: אחד זה מוכרים שהצליחו, ואתה רואה איך הם מתייחסים למכירות שלהם. רואים שהם משקיעים במכירות, וזה מביא להם את הפירות. דוגמה נוספת היא של יזמים שהם לא יבואנים או יצרנים, שהמקצוע שהם פיתחו לעצמם הוא מכירה באינטרנט. אני מכיר יותר מאחד כזה שהתחילו לעסוק בזה בוואלה BUY. הם מבינים את הפוטנציאל של לבוא כשהעסק עוד לא כגדול, לצבור את המוניטין, ללמוד את הכלים, איך לשים, מה לשים, מה צריך לעשות כדי למכור. וזה כבר קורה בוואלה BUY".
מיצוי אישי
* מה התחזית שלך למסחר המקוון בישראל בשנים הקרובות?
"גידול ממוצע של 20% סך הכל ב-2007. רואים את זה גם בהיבט של עסקים, מבחינת המכירות: היום עדיין רוב העסקים בישראל לא משתמשים באינטרנט לקידום עסקיהם. זה הולך ומשתנה משנה לשנה".
* למה פרשת?
"זו הייתה החלטה מאד קשה, כי וואלה שופס היא חלק ממני. ההחלטה לקום ולעזוב נובעת מכמה סיבות: קודם כל, זה כנראה האופי שלי. כבר פעמיים בהיסטוריה הלא מאד ארוכה שלי עזבתי מקומות, אם את חיל אוויר אחרי תשע שנים ואם חברה פרטית שניהלתי במשך שנתיים.
"הגעתי למסקנה שאחרי שבע שנים יש כאן מיצוי ברמה האישית. לוואלה שופס יש עוד אתגרים גדולים מאוד והעתיד שלה הוא לפניה ללא ספק. ברמה האישית, אני מרגיש שזה הזמן לפנות לאתגרים חדשים".
* לאן פניך מועדות?
"יש לי כמה הצעות על הפרק, עוד לא הגעתי לכלל החלטה לאן אני הולך. הכל עוד טרי וצריך לתת לדברים לשקוע. ככל הנראה, זה יהיה משהו בשלבים של שינוי והתפתחות, וככל הנראה זה יהיה קשור גם לאינטרנט".
כתבות
ני"ע
