פרשני הכלום והשום דבר

בזמן ששלמה שרף שפך את האשפה השבועית שלו ("צריך להחזיר את אוגבונה בכלוב לניגריה"), אפשר היה לתהות לא דווקא על קנקנו של האיש, אלא על המקצוע בו בחר בשנה האחרונה. תפקיד ה"פרשן" בתקשורת הישראלית. שלמה שרף ועוד מספר חברים תפסו בתקופה האחרונה נישה לא רעה בספורט הישראלי. היא מכניסה כסף מצוין, וכל שהם נדרשים זה למכור אוויר חם לחובב הספורט הישראלי.

יש בעיה עם ההגדרה של "פרשנות" ספורט היום בתקשורת הישראלית, והעליבות של הפרשנים מספרת גם את סיפורו של הכדורגל הישראלי. הפרשן הישראלי מזכיר את הכדורגלן הישראלי. ברוב המקרים הוא אף נראה גרוע ממנו.

הבעיה עם הפרשן הישראלי היא, שבזמן שהוא שיחק או אימן כדורגל, הצופה הישראלי נחשף לכמויות מידע עצומות. הוא חשוף לליגת האלופות, לליגה האנגלית, ל-NBA. הוא נכנס לאינטרנט, קורא על הקבוצה היריבה, קורא טורי פרשנות של אתרים בכל העולם. עברו הימים בהם הוא מחכה ל"טאלנט" שמוכר לו זבל. לצערו, כשהוא מתיישב לצפות במשחק בטלוויזיה, הוא מקבל את "הפרשן" הישראלי, שלא ראה את שחקני היריבה אפילו פעם אחת. הוא מגלה שהפרשן אינו בקיא בפרטים סטטיסטיים, אינו יודע מאיפה השחקנים הגיעו לקבוצה, מה עשו בשנה שעברה, כמה שילמו עבורם. כלום. פרטים טריביאליים לצפייה במשחק. חלק מהצופים הישראלים מגיעים למשחק מוכן הרבה יותר מהפרשן.

לא כולם כאלו. ניר לוין (בזמן שעוד היה פרשן) ואלי סהר למשל הם דוגמאות לכאלו שתופסים את תפקיד הפרשן כמקצוע לכל דבר. סהר צופה בקלטות של היריבה של מכבי ת"א לא פחות מנבן ספאחיה. ניר לוין לא הסתפק בתיק המשחק שסופק לו על ידי אנשי ערוץ 10, אלא חרש את האינטרנט וחיפש מידע נוסף. שניהם, אגב, מתכוננים פיזית ביום של שידור. ממש כמו שחקנים.

גארי ליניקר, כוכב נבחרת אנגליה בעבר, כותב טורי פרשנות מאירי עיניים ב"דיילי טלגרף" ומגיש למופת ב-BBC. לא בגלל שיכולת ההתבטאות שלו תמיד הייתה יוצאת דופן, גם כשחקן, אלא בגלל שכך הוא תופס את תפקיד הפרשן.

כמשהו רציני, לא כחלטורה. ג'יאנלוקה ויאלי, מגדולי השחקנים באיטליה ומנג'ר צ'לסי לשעבר, הפך פרשן ב"סקיי איטליה" והוא כותב בספרו "The Italian Job" שמאז נכנס לעניין הפרשנות הוא "לומד בכל יום משהו חדש". איך? הוא מראיין מאמנים, קורא מאמרים, ואפילו מתייעץ עם אוהדים.

קצת מפתיע, אבל ברוב המקומות בעולם תפקיד הפרשן לא נבחר על פי רמת הפרובוקציה אותה הוא יכול לעורר. התוכן והעניין המקצועי מדברים בקול רם ומשמעותי יותר.

הדבר נכון גם לעיתונות הכתובה. חלק גדול מאותם פרשני טלוויזיה מעבירים את משנתם הסדורה גם בטורים בעיתונים היומיים. במקרה הזה, הציבור חייב לדעת שמצבו טוב בהרבה - הוא מקבל את החומר לאחר טיפול של מספר ידיים מקצועיות לפני שהוא מגיע לדפוס. עד כדי כך שלעתים, מלבד השם בראש הטור, אין שום קשר למה שאמר הפרשן. הטורים שנכתבים על ידי "הפרשנים" רחוקים באופן קיצוני מהצורה בה הועברו. בעקרון, הפרשן מקבל את התמורה הכספית תמורתם רק בעבור שמו שמופיע בראש הטור. מאחר שיושר מקצועי הוא לא סיפור גדול עבורו, אין לו בעיה לפתוח את העיתון בבוקר ולגלות שאפילו הוא בקושי מכיר את הטור "שלו". אגב, אם יום אחד יקבלו הקוראים את הטור המקורי כפי שהעביר אותו הטאלנט הגדול - זה עלול להיות מביך.

וכמובן יש גם את עניין התוכן. אי אפשר ללמוד מהפרשנות בטורים הנכתבים או בפרשנות הטלוויזיונית שום דבר. אין בהם כל ערך. אבל הם מהווים את חומר הבעירה לתוכנית הרדיו הבאה - הם יגררו תגובה של מושא הכתבה. רוני לוי יתבקש להגיב על דבריו של הפרשן שלמה שרף. יעקב שחר יתבקש להגיב על טורו של איל ברקוביץ'. בכך השיגו את שלהם. אגב, מדוע חוטא רוני לוי בתגובה לדבריו של שלמה שרף? מה זה משנה בכלל מה שיש לשלמה שרף לומר?

בהיעדר אינטליגנציה, רוב הפרשנים נאלצים לעסוק בתחזיות. בית"ר לא תהיה אלופה, רוני לוי לא יחזיק עד סוף העונה, המשחק ייגמר בתיקו 1-1. אף אחד לא מסוגל להסביר את הסיבות להתרחשויות על כר הדשא. או קצת יותר מסובך - לנתח סיבות לכישלון או להצלחה. תמיד זה נגמר ב"לא הוריד את הגוף". עניין של אינטליגנציה.

חיים רביבו, איציק זוהר וברקוביץ' רשמו 15 שנים של קריירה מקצוענית ברמות הגבוהות. אולם במעבר בין מה שקורה על כר הדשא לבין כסא הפרשן, משהו נדפק. המרחק בין הרגליים לראש, במקרים האלה, הוא הרבה יותר מחצי מטר.

לא צריך לשים את שלמה שרף בכלוב, כמובן. צריך לשלוח אותו הביתה, ביחד עם עוד ערימה מכובדת של שחקני עבר שחבשו את כסא "הפרשן". פרשנות ספורט דורשת הכנה, קריאה מעמיקה, שיחות עם קולגות, קריאת ספרים על ספורט, צפייה בקלטות. אם זה מה ששלמה שרף עושה לפני משחק וכל מה שיוצא לו זה צקצוק לשון ו"מה זאת המסירה הזאת?", אז יש כאן בעיה.

כל מה שעולה לי לראש, אחרי הרבה מאמצים, מהקריירה של שלמה שרף, אלו רק שני דברים: עופר טלקר הוא מוביל ירקות; את אוגבונה צריך לשלוח בכלוב לניגריה. ניסיתי, משהו. פרט סטטיסטי. תובנה מקצועית. באמת שניסיתי.

לתגובות: tal-v@globes.co.il