קרב בשוק האפור: סונול נגד שלי נרקיס

חברת התשתית "כרמים בעמק" התמוטטה, ומלך השוק האפור שלי נרקיס מצא את עצמו בקרב מול "סונול כנען" על מה שנשאר. בלגן? כנראה

כשאומרים "סונול", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא אנרגיה או דלק וכו'. אבל, כדאי לחשוב שוב. אולי כדאי שגם הביטוי "שוק אפור" יעלה בראש. להלן סיפור של התמוטטות חברה בצפון הארץ, שבה "סונול כנען", חברה בת של סונול, הסתבכה בהלוואות שנתנה בשוק האפור החוץ-בנקאי.

מדובר בהלוואות שסונול כנען נתנה לחברת התשתית "כרמים בעמק", של עלי וכרמי מקלדה מדלית אל-כרמל. מטעם סונול נמסר, שההנהלה והבעלים הנוכחיים של סונול ישראל לא היו מודעים למה שהתרחש בעניין זה, שהתחיל ב-2002 בימי ההנהלה הקודמת.

סונול כנען הלוותה, לטענתה, 38 מיליון שקל לכרמים בעמק וכעת היא מצויה בעימות עם נושה אחר של כרמים בעמק, שלי נרקיס, המכונה "מלך השוק האפור". שניהם, כנושים גדולים, מתחרים על מה שאפשר להוציא מ"כרמים בעמק".

הפרשה מתחילה בעלי מקלדה, חבר מרכז ליכוד ופעיל במגזר הדרוזי, ואחיו כרמי מקלדה. השניים הם קבלני תשתית גדולים בצפון הארץ. הלקוחות העיקריים שלהם הן עיריות ומועצות מקומיות בצפון הארץ - למשל דלית אל-כרמל, חדרה, סאג'ור, מועצת גלבוע, מע"צ ועוד.

מנפנפים בהמחאות חוב

לפני שנה התמוטטה כרמים בעמק. הנושים הסתערו עליה עם טענות לחובות בגובה של עשרות מיליוני שקל. זו שעתם הגדולה של עורכי הדין, המנסים להציל משהו עבור לקוחותיהם מהגווייה העסקית אותה מימנו, והאשמות הדדיות עפות באוויר בחריפות.

לכרמים בעמק שלושה נושים גדולים, מהם שניים בשוק האפור: סונול, הטוענת כאמור לחוב של 38 מיליון שקל, ושלי נרקיס, הטוען לחוב של 11 מיליון שקל. בנק דיסקונט טען לחוב של 3 מיליון שקל. בין הנושים יש עוד חברות קטנות יותר בשוק האפור.

הראשון שמימש את חובו היה בנק דיסקונט. לפני שנה, לאחר שהחלו הליכי כינוס נכסים, מימש הבנק את ביטחונותיו העדיפים וגבה את המגיע לו. לפני כשנה התייצבו האחים מקלדה בבית המשפט כשברשותם 300 אלף שקל במזומן, רק כדי שבנק דיסקונט ירפה מהם.

בחלק משמעותי מהחובות של החברה לשוק האפור, האחים מקלדה הצליחו להגיע להסדרים עם חלק מהעיריות. לפי הסכמים אלה, העיריות יעבירו עבורם כספים בפקודות סילוקין ישירות (כמעט המחאה), לגופים בשוק האפור שהם הנושים של כרמים בעמק.

בתקופת הליכי הפירוק החלו להגיע אנשי השוק האפור. המחזה שהתרחש בתחילת הליכי הפירוק הוא של נושים המנפנפים בעשרות המחאות, המחאות חוב ופקודות סילוקין מעיריות. כולם טוענים שהמסמכים שלהם כשרים, אבל המסמכים של נושים אחרים פחות כשרים. כך נראה הקרב בין אנשי השוק האפור, על מה שנותר בכרמים בעמק.

הדיון המכריע נערך ב-1 במארס בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני הנשיאה השופטת בלהה גילאור.

"המחאות זכות פיקטיביות"

שלי נרקיס, איש מוצק, שהשתחרר לאחרונה מתקופת מאסר, לא הסתיר את כעסו באולם בית המשפט. את הדיון פתח פרקליטו, עו"ד ישי בית און. האחים מקלדה, בעלי כרמים בעמק, טוענים שהחוב הוא רק מיליון שקל.

בית-און אמר, שאין בעצם מה לממש בחברת כרמים בעמק: "הצענו ללכת לאיזשהו הסדר, ואפילו חשבנו שנשקיע, נעשו בדיקות של טיב ההשקעה או טיב העסק, מה נותר ממנו.

"למרשי שלי נרקיס התגלה, שבעצם לא נשאר בעסק הזה כלום. במהלך הבדיקות הודה בעל כרמים בעמק, שניפחו סכומים ולא רק בהמחאות הזכות, והודה שהוא, החברה, הייתה שותפה עם כל בעלי המחאות הזכות, לייצר המחאות זכות פיקטיביות, ויש תצהיר על זה".

השופטת גילאור שאלה, "הלכת עם זה למשטרה?"

עו"ד בית און: "לשאלת ביהמ"ש אם הלכתי למשטרה על זה, זה מה שצריך לעשות ואנחנו נגיש תלונה במשטרה אם נרצה".

השופטת גילאור: אולי שלי נרקיס יילך למשטרה?

שלי נרקיס קם ממקומו ואמר: "לא, לא, לא משטרה". הוא יצא מאולם הדיונים ולא חזר.

ההסתבכות הראשונה בפרשה הייתה בין סונול לבין עיריית דלית אל-כרמל. לסונול היו המחאות חוב במיליונים, שניתנו לה ישירות מעיריית דלית אל-כרמל, בגין עבודות שביצעו האחים מקלדה עבור העירייה.

דגנית פלטי, מנהלת אגף הכספים בחברת סונול, מסרה תצהיר, לפיו עולה חשש, שבתחילת הליכי הפירוק נוצר תיאום בין כרמים בעמק לבין העירייה, לפיו היא מוכנה לשלם לכרמים בעמק ישירות בגין אותן המחאות זכות, ולא לסונול. פלטי טוענת, בעדינות, שההסדר הזה נועד להיטיב את מצבה של כרמים בעמק על חשבון סונול, והפרוטוקול של עיריית דלית אל-כרמל וכרמים בעמק איננו מהימן.

"סונול סיפקה דלק והלוואות"

את חברת סונול וסונול כנען ייצג עו"ד בני ירושלמי, שאמר בדיון: "אנחנו קיבלנו בשנים 2003-2004, זמן רב לפני שהפירוק היה על הפרק, פקודות סילוקין ישירות לפקודתנו. בא עו"ד ברינט (מטעם בנק דיסקונט - מ.ל) ואומר שעולה לכאורה שמדובר על תביעות שהן חופפות, חובות כפולים.

"אני עשיתי בדיקה פשוטה ביותר ויש צ'קים על 13 מיליון שקל ופקודות סילוקין שכבר היו קיימות ומתווספות על סכום של 25 מיליון שקל. מקורות החובות פורטו במכתב למפרק את פירוט החובות שנובעים מעצם העובדה שנעשתה המחאה של החובות של כרמים בעמק כלפי סונול כנען לסונול ישראל. זה מקור החוב. לגבי זה אין שום הכחשה. סונול כנען סיפקה גם דלק וגם היו הלוואות לחברת כרמים בעמק. זה מקור החובות".

"הגשת תלונה למשטרה"

השופטת גילאור החליטה ב-1 במארס לתת צו לפירוק חברת כרמים בעמק ייזום והשקעות. העניין מצוי עכשיו בידי כונס הנכסים הרשמי, באמצעות עו"ד הילה קרליץ.

בפסק הדין כתבה השופטת: "על היחסים בין סונול לבין סונול כנען, על העברת הכספים בין גופים אלה לכרמים בעמק, על השאלה אם הכספים שניתנו על ידי סונול כנען לכרמים בעמק הוזרמו לחברה ולמטרותיה או למקומות אחרים, יצטרך לבחון בעל תפקיד, אם כי לעמדתי הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) צריך לחשוב בכל הזריזות על הגשת תלונה למשטרה בכל הנושאים הקשורים להעברת כספים אלה, המחאות הזכות הזהות והשונות והלא רשומות, ופעילויות נוספות שנעשו על ידי בעלי עניין בחברה כלפי פנים וכלפי חוץ".

"אין זיוף ורמאות"

באמצע השבוע, לשאלת "גלובס" אם לקוחו שלי נרקיס יפנה למשטרה, הודיע עו"ד בית-און, שהשופטת הורתה לכנ"ר לשקול פנייה למשטרה.

" טענת ששלי נרקיס יודע על ניפוח המחאות זכות כשיטה.

בית-און: "הטענה היא שהוא יודע על ניפוח של המחאות זכות שאינן שלו. יש הרבה טענות שצריכות להיבדק. לא ייתכן שיש חובות בעשרות מיליוני שקלים ולא מראים לאן הלך הכסף".

"אין זיוף ורמאות"

עו"ד רמית למפרט, ממשרד חיים צדוק ושות', מייצגת את חברת כרמים בעמק ואת האחים מקלדה.

" שלי נרקיס טוען שב"כרמים בעמק" נופחו סכומים בהמחאות חוב כשיטה והייתה לכאורה שיטה לייצר המחאות זכות פיקטיביות, ביחסים עם עיריות ומועצות בצפון הארץ.

למפרט: "לשלי נרקיס יש מחלוקת עם החברה וצריך לקחת את מה שהוא אומר בעירבון מוגבל. אין לו ראיות, אלה דברים שלא הוכחו ולמיטב ידיעתנו אינם נכונים".

" עיריית סאג'ור טוענת, שכרמים בעמק רימתה אותה בכספים ובחשבונות מנופחים בפרויקט סלילת כביש.

"גם זה לא נבדק עדיין. יש עיריות שחייבות כסף לכרמים בעמק. במקרה של פירוק, תמיד אתה שומע מצד חייבים כל מיני טענות על ביצוע לקוי, וזאת כפתח לניסיון להתחמק מתשלום. לגבי סאג'ור, הדברים ייבדקו. העבודה בוצעה בסאג'ור ולטענת החברה אין זיוף ורמאות".

" מה דעתך על הנחיית השופטת ללכת למשטרה?

"החברה והבעלים מוכנים להיחקר בכל חקירה שהיא ולהמציא כל מסמך. אין להם מה להסתיר. בכל פירוק שומעים טענות על מירמה, אבל לא תמיד הדברים נכונים. בדיון לא נאמרו דברים בדוקים, אלא סיסמאות ושמועות, ולמי שאומר יש אינטרסים משלו. לטענת החברה אין זיוף ורמאות". עו"ד בני ירושלמי, נציג סונול, אמר השבוע ל"גלובס", כי "אם תוגש תלונה למשטרה, כנראה שהמשטרה תחקור".

" לסונול יש מה לדאוג מחקירת משטרה בנושא השוק האפור?

"סונול ממש לא מוטרדת מחקירת משטרה. כל הדברים נעשו בשקיפות מלאה ואין שום בעיה. אנחנו נשתף פעולה עם כל חקירה, ונסייע להגיע לחקר האמת. חשוב לנו להדגיש, ש"סונול כנען" כבר לא פעילה, וצריך להבחין בינה לבין סונול ישראל".

תגובת הכנ"ר לא הגיעה עד סגירת הגיליון.