כל בית צריך מרפסת

המרפסת הים תיכונית מוכרת לכל מי שביקר ביוון ובטורקיה הסמוכות ועד לאיטליה, ספרד ופורטוגל. יחד עם זאת, למרות שאבות אבותינו ניסו להפוך את המרפסת הפתוחה למרכיב בלתי נפרד מהדירה המקומית, העדיפו רבים מהישראלים לאמץ במשך שנים את "הפרקטיקה התכנונית", ששכנעה אותם לסגור את המרפסות הפתוחות לטובת עוד חדר יעיל.

לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, תחייתה של המרפסת, החל משנות ה-80 ובעיקר בעשור האחרון, היתה מציאות מתבקשת: "הקיץ הארוך והמתיש הופך את המרפסת למרכיב חיוני למי שרוצה להתרווח קמעא מול השמש וליהנות מקורטוב של בריזה לעת ערביים". בנוסף, גם האכיפה הגוברת של חוקי התכנון והבנייה היקשו על בעלי דירות חמדנים, שכבר לא יכלו באותה הקלות לסגור את המרפסת.

על-פי נתוני לשכת שמאי המקרקעין, למעלה מ-90% מהישראלים מעדיפים היום בבירור דירה עם מרפסת, רצוי מרפסת שמש.

בלשכה מדגישים, כי מדובר גם בתוספת ערך לא מבוטלת: דירה שיש לה מרפסת תעלה 10%-15% יותר מדירה זהה ללא מרפסת, כלומר כ-30 אלף דולר בקירוב לדירה ממוצעת, עלות גבוהה לאין שיעור מהעלות עבור הקבלן. הדבר נכון, מוסיף וירניק, גם לדירה יד שנייה. לדוגמה: דירה בת 4 חדרים ברחוב במרכז רעננה, בבניין בו נוספו לאחרונה מרפסות, השביחה את ערכה מכ-200 אלף דולר לפני ההוספה, לכ-240 אלף דולר כיום, כלומר תוספת של 18%(!) למחיר.

"המסקנה", אומר וירניק, "היא שמרפסת היא גם "יפה" וגם "אופה". גם משפרת את איכות החיים וגם את שווי הנכס, מה שמלמד שגם בשנים הקרובות אנחנו צפויים לעוד הרבה הרבה מרפסות".