העוני בקרב עולי אתיופיה הוא הגבוה בישראל: שניים מתוך שלושה ילדים עניים

תחולת העוני בקרב עולי אתיופיה היא הגבוהה ביותר בישראל, ומגיעה ל-51.7% מהמשפחות ול-65.3% מהילדים. וזאת, לעומת שיעורי עוני של 16.9% מהמשפחות ו-15.2% מהילדים בקרב עולי מדינות ברית המועצות לשעבר. בכלל האוכלוסייה מגיעה תחולת העוני ל-15.8% מהמשפחות ול-24.4% מהילדים. כך עולה מנתונים שפרסם היום (ד') בנק ישראל מתוך הדו"ח השנתי שלו.

בנוסף, צפיפות הדיור של אתיופים היא הגבוהה ביותר: 1.6 נפשות בחדר, לעומת נפש אחת בקרב עולי ברית המועצות ובכלל האוכלוסייה.

למרות זאת, עולי אתיופיה מרוצים מחייהם. 80.3% מהם אמרו שהם "שבעי רצון" מחייהם, לעומת 71.6% מעולי ברית המועצות לשעבר, ו-83.1% מכלל האוכלוסייה.

האבטלה בקרב האתיופים בגיל העבודה היא הגבוהה ביותר, ומגיעה לשיעור של 13.2%. וזאת, לעומת 6.6% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ו-7.4% בכלל האוכלוסייה.

מנגד, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של האתיופים בגיל העבודה נמוך ביותר, ומגיע ל-65.7% בלבד, לעומת 86.6% בקרב עולי ברית המועצות (השיעור הגבוה ביותר בכלל האוכלוסייה) ו-82% בכלל האוכלוסייה.

ל-20% מהאתיופים אין שום תעודה המעידה על השכלה רשמית כלשהי. רק ל-21.7% יש תעודה של השכלה על תיכונית, לעומת 66% מעולי ברית המועצות לשעבר שלהם השכלה על תיכונית, ו-49.2% מכלל האוכלוסייה.

באוכלוסייה האתיופית יש גם השיעור הגבוה ביותר של אמהות חד הוריות, המגיע ל-22.5% מהמשפחות, לעומת 21.2% מקרב עולי ברית המועצות ו-11.5% מכלל האוכלוסייה.

השכר הממוצע לשעת עבודה באוכלוסייה האתיופית הוא הנמוך ביותר. השכר הממוצע של מפרנס ראשי בקרבם הוא 22 שקל בלבד, לעומת 25.2 שקל בקרב עולי ברית המועצות לשעבר, 39.6 שקל ל"וותיקים", וממוצע של 34.5 שקל בכלל האוכלוסייה. ההכנסה החודשית לנפש אתיופית מגיעה ל-2,000 שקל בלבד בחודש, לעומת כ-4,000 שקל בכלל משקי הבית.

כלכלני בנק ישראל ממליצים לנקוט בכמה צעדים, כדי לשפר את מצב עולי אתיופיה. בין השאר הם מציעים: לפזרם ברחבי הארץ, במקום לרכזם בקהילות כיום; לשכנם ביישובים מבוססים יותר; לקיים העדפה מתקנת בשילוב בתעסוקה בשירות הציבורי; להגדיל את המשאבים לבתי הספר המאכלסים תלמידים אתיופים רבים.

דעה: ברעננה לא יודעים איך נראה ילד אתיופי