קו פרשת מים

חברות שעוסקות במים - הזדמנויות בשבילכן צצות עתה בשפע בכל פינה בעולם. הסיבה להזדמנויות הללו היא המחסור הגדול ומיעוט ההשקעות הממשלתיות במגזר הזה, כך עולה מכנס בברצלונה שנערך אתמול (ג').

סין, סעודיה ואלג'יריה, שם הפך המחסור במים לקריטי, מפרסמות כיום מכרזים בהיקפים של מיליארדי דולרים כדי לשפר את אספקת המים לאוכלוסיות הגדלות שלהן. המגמה הזו צפויה להתחזק, מאחר ש-40% מתושבי העולם יסבלו ממחסור במים עד שנת 2050, כך לפי נתוני תוכנית הפיתוח של האו"ם. אפקט החממה צפוי רק להחמיר את הבעיה.

סין מתכננת להוציא למכרז אספקת שירותי מים לעוד מאה ערים עד 2010. "הממשלה הסינית יודעת שיש לה משבר מים שמעכב את הפיתוח", אמר בכנס בברצלונה ז'אן-לואי שוסאד, מנכ"ל חברת שירותי התשתית הצרפתית סואץ.

בשנה שעברה הכריזה סין על תוכנית בהיקף 125 מיליארד דולר לשיפור הטיפול במים ולמתקני מיחזור, בעקבות דליפת כימיקלים בעיר חרבין בצפון מזרח המדינה. הדליפה הזו עצרה את אספקת המים ל-3.8 מיליון בני אדם למשך חמישה ימים בנובמבר 2005. סין כבר הפריטה שירותי מים ל-155 מיליוני תושבים.

ההשקעה בטיפול במים תאפשר לבייג'ין להשתמש במים ממוחזרים למילוי בריכות השחייה המיועדות לאולימפיאדה שתיערך בשנה הבאה.

סעודיה החלה להפריט את שירותי המים לאחר שמחסור במים הצית מהומות בג'דה בנובמבר האחרון. לואי בין אחמד אל-מוסאלם, סגן שר המים הסעודי, אמר שהחוזה הראשון לניהול אספקת מים לריאד יימסר השנה. עד 2010, חברות פרטיות יספקו מים למחצית האוכלוסייה הסעודית. סעודיה מתכננת להשקיע 37 מיליארד דולר בחמש שנים כדי לשדרג צינורות מים. הדליפות מן הצינורות הללו מסתכמות במיליון מטר מעוקב מים ביום - תפוקה של שבעה מתקני התפלת מים - אמר סגן השר הסעודי.

גם אחרי הוצאת עבודות למכרז, הממשלות עדיין צריכות לקבל החלטות רגישות מבחינה פוליטית. בסעודיה, לדוגמה, תעריפי המים הם מהנמוכים בעולם. מוסאלם אומר שהסעודים צורכים פי שניים מים בהשוואה לבריטים, אף שהם חיים באחד האזורים הצחיחים בעולם. הממשלה החלה לאחרונה ליזום צעדים שנועדו לעודד חיסכון במים.

אלג'יריה הנהיגה שותפויות פרטיות-ציבוריות כדי לממן הקמת מתקני התפלה בהשקעה של מיליארדי דולרים, לאחר מחסור חריף במים שנרשם לפני חמש שנים. "בשיא המשבר, ב-2002, זרמו המים בברזים במערב אלג'יריה רק יום אחד מתוך 18 ימים. המחסור פגע גם בבירה אלג'יר", אומר כריסטופר גאסון, המו"ל של כתב העת "גלובל ווטר אינטליג'נס". המשבר הפך את המים לבעיה פוליטית, והממשלה משקיעה כעת סכומים נכבדים מאוד במתקני התפלה.

אפילו בארה"ב, הפער בין ההשקעה בפועל והצרכים הריאליים של תעשיית המים מוערך ב-12 השנים הבאות ב-122 מיליארד דולר בתחום טיפול במי שפכים, וב-100 מיליארד דולר בתחום מי השתייה, אומר מייקל דין מהסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה. "אנשים לוקחים כדבר מובן מאליו מים נקיים ולא יקרים בלי הגבלה, אבל השיטה הקיימת של תשלומים עבור מים כבר אינה משרתת את הצרכים שלנו", אומר דין.

לפי גאסון, עשרות שנים של תת-השקעה במגזר הזה מתחילות לתת את אותותיהן. "התעריפים או הסובסידיות יהיו חייבים לעלות. אנחנו על קו פרשת מים. ההשקעה עכשיו היא דבר בלתי נמנע", הוא אומר.

דיוויד לויד אואן, יועץ בריטי, מעריך את הגירעון בהשקעה במגזר שירותי המים העולמי ב-1.2 טריליון דולר בעשרים השנים הבאות. "השאלה היא איך להתגבר על ההתנגדות הפוליטית למעורבות המגזר הפרטי בתחום הזה", הוא אומר, "תעשיית המים היא אחת התעשיות השמרניות בעולם. היא עדיין מנוהלת בדרך כלל על ידי ביורוקרטים ומהנדסים. יש שדולה תקיפה ומאורגנת היטב נגד הפרטה".

אואן רואה יותר אפשרויות לתפקיד מוגבר של המגזר הפרטי בתחומי ההתפלה והמיחזור. גם הבנקים הופכים ליצירתיים יותר בכל הנוגע למימון הצרכים המיוחדים של תעשיית המים, שפועלת לטווח ארוך.