דירה עם תחושה של בית

דירות הגן פרצו אל הנוף שלנו בעיקר החל משנות ה-80, כתוצאה מתוספות נרחבות בזכויות הבנייה של בנייני המגורים. מדובר היה במעין יצור כלאיים - לא בדיוק קוטג' פרטי, אבל גם לא דירה רגילה כמו שיש לכולם.

על פי נתוני לשכת שמאי המקרקעין, מדובר באחד המוצרים הנדל"ניים המבוקשים ביותר בקרב מעמד הביניים. לדברי רן וירניק, יו"ר הלשכה, ישנן שלוש סיבות מרכזיות לאטרקטיביות של דירות הגן: הפרטיות וההתבשמות בקרבה לקרקע, כמעט כמו בקוטג'; רמות המחירים הנמוכות בהרבה לעומת קוטג' עם גינה באותו הגודל (20%-30% בממוצע); העובדה שדירת הגן הינה חלק מבניין משותף, עם כל היתרונות של בטחון ותחזוקה.

יחד עם זאת, לדירות הגן ישנן שני חסרונות לא מבוטלים - האחד, מדובר בכל זאת במגורים בבניין משותף, ובמקרים רבים השכנים נהנים לצפות מהמרפסות ומהחדרים למעלה על המנגל או על השיזוף שלכם למטה (לא פעם, במקרה או שלא במקרה, גם נוחתות אצלכם בגינה קליפות גרעינים וכדומה). בנוסף, מציין וירניק, בחלק גדול מהמקרים דירת הגן הינה "פחות קונבנציונאלית" מדירה רגילה, פנטהאוז או קוטג'. היא תפורה לפי מידותיו של הרוכש, ובדרך כלל יקשה עליו למכור אותה אח"כ כדירת יד שנייה במחיר גבוה יותר.

בשורה התחתונה, על פי נתוני הלשכה, דירת גן יקרה בממוצע ב-20%-25% מדירה מקבילה בקומה נמוכה בפרויקט. גם לעומת דירה דומה בקומה גבוהה, היא תזכה בפרמיה של 12% עד 18%.

אף על פי כן, מדגיש וירניק, למי שהתקציב שברשותו מוגבל יחסית, דירת הגן הינה פתרון נהדר, ובמקרים רבים אף מעניקה לרוכש פיסת קרקע הגדולה מזו של קוטג' ממוצע, 100-150 מ"ר ואף יותר.