המחוזי הכריע נגד אפרים שורקה: תתקיים בוררות בסכסוך שלו עם רבינוביץ' ושגיב

הורה לצדדים להתייצב בפני הבורר, השופט מאיר שמגר, לישיבה מקדמית שתסכם את היקף הבוררות ואת בעלי הדין האמיתיים

למרות התנגדותו של איש העסקים אפרים שורקה, החליט בית המשפט המחוזי בת"א לאשר מחדש את מינויו של הבורר, הנשיא (בדימוס) השופט מאיר שמגר, בסכסוך בין שורקה לבין רואי החשבון יאיר רבינוביץ' ודורון שגיב (קבוצת רבינוביץ'). נשיא המחוזי, אורי גורן, הורה לצדדים להתייצב בפני שמגר לישיבה מקדמית שתסכם את היקף הבוררות ואת בעלי הדין האמיתיים.

ב-2004 כרתו הצדדים הסכם מסגרת להשקעות משותפות בתחום הנדל"ן המניב, במסגרתו הוקמו 28 תאגידים, שבאמצעותם נרכשו כ-15 נכסים בהיקף מאות מיליוני שקלים. הנכסים כוללים חנויות, בית מלון, מקבצי דיור, תחנת דלק ומרכז. בהסכם בין הצדדים נקבע כי חילוקי הדעות ביניהם יוכרעו בהליך של בוררות.

רבינוביץ' ושגיב טענו כי שורקה, המשמש כמנהל של 16 תאגידים אמריקאיים הנשלטים ע"י בני משפחתו, הפר את המערכת ההסכמית ברגל גסה ובאופן בוטה, וגרם נזקים לנכסים המשותפים. לטענתם, שורקה ביצע עסקאות מאחורי גבם, לא העמידו את ההון הראשוני לו התחייב ואף חילק את הרווחים שלא כדין.

בבקשתם למנות בורר טענו השניים כי שורקה מנסה לחמוק מדיון ענייני במחלוקת ביניהם בפני בורר. לדבריהם, משביקשו להפנות את המחלוקות להליך הבוררות ולאחר שהוסכם כי שמגר יכהן כבורר, העלה שורקה "טענות מן הגורן ומן היקב בניסיונו להתנער מההסכם הטבוע בו".

בתגובה האשים שורקה את רבינוביץ' ושגיב בגזילת כ-170 מיליון שקל מכספם של 10 משקיעים אמריקאים בשותפות שלהם בתקופה של שנה וחצי לשם רכישת נכסים בישראל. שורקה התנגד לבקשה למינוי בורר, בנימוק שהבקשה הוגשה שלא בתום לב ונועדה רק להכפישו ברבים ולמנוע מהמשקיעים האמריקאים לעשות עסקים בישראל, כפי שרבינוביץ' הצהיר שיעשה.

לטענת שורקה, כאשר התחוור לרבינוביץ' ושגיב ש"מעשיהם הנפסדים נתגלו למשקיעים האמריקאים, החלו הם במסכת של לחצים פסולים והאשמות שווא והכול על מנת להלך עליהם אימים לבל ינקטו בפעולות כנגדם". (בש"א 10465/07).