"הפורום לסלולריות שפויה" לבג"ץ: חברות הסלולר משתמשות בחוק הבזק להצבת אנטנות ללא היתר בנייה

עתר נגד השימוש הגובר של חברות הסלולר בהוראת סעיף 27 לחוק הבזק, הפוטרת אותן מהחובה לקבל היתר בנייה ל"מתקני גישה אלחוטית"

"הפורום לסלולריות שפויה" ושניים ממנהליו עתרו לבג"ץ נגד השר להגנת הסביבה ושרי הפנים והתקשורת, בעניין השימוש הגובר הנעשה לטענתם על-ידי חברות הסלולר בחוק הבזק להקמת מאות אנטנות סלולריות בהליך מזורז. זאת ללא קבלת היתר בנייה, ללא ידוע הציבור וללא הפקדת כתב שיפוי אצל הרשויות המקומיות, בניגוד לעקרונות שנקבעו בחוק.

העותרים טוענים, באמצעות עוה"ד מיכאל בך, עידן איידן ועינת שלו, כי אמנם עד היום לא הוכחו באופן חד-משמעי הנזקים הבריאותיים שעשויים להיגרם מהתקשורת הסלולרית, אך מתרבים המחקרים המלמדים על פגיעה כזו. הם מציינים כי על רקע סכנות אלה נקט החוק הישראלי ב"עקרון הזהירות המונעת", שמשמעותו נקיטת אמצעי זהירות במצבים של חוסר ודאות בענין בריאות הציבור.

הפורום ומנהליו טוענים כי לנוכח הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת שנכנס לתוקף בינואר, ולנוכח הוראות תוכנית המתאר הארצית העוסקת בתקשורת סלולרית, נדרשות חברות הסלולר, כתנאי להקמת אנטנות, לקבל מהרשות המקומית היתר בנייה, ולקבל מהמשרד להגנת הסביבה היתר הקמה והיתר הפעלה.

ואולם, לטענתם, על מנת לעקוף דרישות אלה, לקבל היתר בנייה ולהפקיד כתב שיפוי בגין תביעות על ירידת ערך הדירות אצל הרשות המקומית - עושות החברות הסלולריות שימוש בהוראת סעיף 27 לחוק הבזק, שפוטרת אותן מהחובה לקבל היתר בנייה במסגרת הקמת "מתקן גישה אלחוטית".

לטענת העותרים, מונח זה אינו מיועד כלל לתקשורת סלולרית, אלא לתקשורת נייחת בלבד בטכנולוגיה מסוג LMDS, שמיועדת למקרים בהם אין אפשרות להניח תשתית כבלים באזור מסוים, ואז מוצאים פתרון נקודתי לאותו המקום.

בעתירה צויין כי חברות הסלולר משתמשות בחוק זה, הפוטר מהיתר בנייה, כאל כלל לפיו הן פועלות, וכיום זו הפכה ל"דרך המלך" עבורן לשם הקמת אנטנות, באמצעותה הן עוקפות את דרישות החוק.

העותרים מבקשים מבג"ץ להורות לשר הפנים לחדול מלתת פטורים מהיתר בנייה לחברות הסלולר לשם התקנת מתקני גישה, ולהורות לשר להגנת הסביבה להימנע מלתת היתרי הקמה והיתר הפעלה לאנטנות על יסוד חריג זה לחוק. (בג"צ 6485/07).