התנודתיות הרבה בשווקים הפיננסיים (בעיקר בחודש האחרון) בוודאי לא מאריכה את חייהם של המשקיעים, מנהלי ההשקעות הסוחרים והאנליסטים. אלו, ביחד עם השווקים, לוקים בעוד ועוד סימנים מתקדמים של מחלת המאניה- דיפרסיה. יום של עליות מאופיין בחיוכים ובאופטימיות לא זהירה בכלל ואילו יום של ירידות חדות מסתיים בדיכאון עמוק.לא פשוט. אבל, בקבוצת מייקל דייויס לא מתרגשים ואפילו מחכים לימים תנודתיים שכאלה,שיוצרים לא אחת הזדמנויות עבור שחקני ארביטראז' מסוגם של אנשי הקבוצה.
"לא משנה לנו מה הכיוון של השוק, כי אנחנו אף פעם לא לוקחים פוזיציה. רק התנודתיות חשובה לנו. אבל, אין ספק שהשווקים עולים בקצב איטי יותר מאשר בעת ירידות, ושתקופות ירידות מתאפיינות בתנודתיות רבה יותר", אומר מייקל דיוויס בראיון משותף ל"גלובס" עם מנכ"ל הקבוצה, דוד אללוף.
אם בתחום הגמל, קרנות הנאמנות ותעודות הסל, קל מיד למפות את השחקנים הגדולים ונתח השוק שלהם, הרי שפעילות בנגזרים תמיד נחשבת לצד המסתורי של שוק ההון. למרות שאין נתונים רשמיים על התעשייה הזאת, אין ספק שקבוצת מייקל דיוויס נחשבת לאחד השחקנים הגדולים בתחום.
דיוויס עוסק בתחום הנגזרים הפיננסיים והארביטראז' משנת 85'. הוא היה פעיל בבורסות בניו-יורק ובשיקגו, וב-12 השנים האחרונות הוא פעיל בבורסה של תל-אביב. לפני 12 שנים הקים את הפעילות בישראל, תחילה דרך חברה פרטית, מאוחר יותר דרך גמביט הציבורית וכיום באמצעות הקבוצה הנקראת על שמו.
מוקד הפעילות המרכזי של קבוצת מייקל דיוויס הוא הנוסטרו, כשהיקף הפעילות בנכס הבסיס מגיע למיליארדי שקלים, בעוד שבפועל הקבוצה משתמשת בביטחונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד. הקבוצה עובדת בעיקר בארביטראז' בשוק של חוזים כנגד נכס הבסיס, ואופציות כנגד אופציות.
לא אחת נשמעות טענות בשוק כי שחקני המעו"ף מנצלים את היקפי הפעילות הגדולים שלהם בנכס הבסיס, ומזיזים את השוק בהתאם לפוזיציה שלהם. כך לדוגמה, יום לפני פקיעת האופציות על המעו"ף לחודש יולי, ראינו את הבורסה המקומית נותרת יציבה למרות ששוקי העולם ירדו בחדות, ואילו הבורסה המקומית החלה לרדת רק למחרת, לאחר הפקיעה. "לדעתי זה היה מקרי", אומר דייויס. "יש אמנם שחקנים עם אינטרסים ביום של הפקיעה, אבל בסופו של דבר השוק מושפע הרבה יותר מהתנהגות השווקים בעולם".
* שחקני מעו"ף יכולים להשפיע על המגמה בשוק?
דייויס: "אם השוק רוצה לרדת, אף שחקן מעו"ף לא יכול לעצור אותו. בעיקרון, קיימים מקרים מסוימים שניתן להשפיע על השוק, בעיקר אם כמה שחקנים כמו קרנות גידור זרות מתאגדים ומחליטים לפעול בכיוון מסוים, אבל פעילות שכזו היא ברמת סיכון מאוד גבוהה. אם לדוגמה מישהו היה מנסה להעלות את השוק כשהחלו הירידות האחרונות בשווקים, הוא היה כושל".
* יש בארץ שיתופי פעולה בין שחקני מעו"ף כדי לנווט את כיוון השוק?
אללוף: "ממש לא".
* איך נראה יום של פקיעה אצלכם?
אללוף: "כולם דרוכים, וכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות - ישנה חלוקה ברורה של תפקידים. קיים לחץ בעת פתיחת המסחר, אבל ב-12 בצהריים זה נראה כמו יום עבודה רגיל. יש גופים שמזמינים לקוחות לראות יום של פקיעה, אבל לטעמי מי שמרשה לעצמו להזמין לקוחות, לא באמת עושה משהו מיוחד בפקיעה, כי ביום כזה צריכים להיות מאוד מרוכזים".
* מה דעתך על שוק הנגזרים הישראלי?
דיוויס: "בעיקרון זה שוק מאוד יעיל, שכן הציטוטים הם במרווחים קטנים. למרות זאת, הנזילות והמרווחים הקטנים קיימים רק באופציות שהן לחודש הקרוב, בעוד שהאופציות לחודשים הבאים מתאפיינות במרווחים גבוהים ובחוסר פעילות".
* ממה נובעת הבעיה הזאת?
אללוף: "היום המלחמה בשוק בנגזרים היא מלחמה טכנולוגית. אנחנו רואים פחות סוחרים ויותר תוכנות. הבעיה היא שהמחשב מייצר הרבה פקודות. הבורסה מצידה מטילה מגבלות על כמות הציטוטים, ומאפשרת יחס של מקסימום 1:5 פקודות לכל עסקה, כשמי שחורג מהיחס נדרש לשלם קנס.
כך נוצר אפקט הביצה והתרנגולת, שכן באופן טבעי המשקיעים מתעניינים בעיקר באופציות לחודש הקרוב. הבורסה מצידה מגבילה את כמות הציטוטים, ומכיוון שבחודשים המתקדמים אין הרבה עסקאות, לא ניתן לצטט הרבה, המרווחים נשארים גדולים, ובגלל המרווחים הגדולים לא מתקיימות כמעט עסקאות".
דייויס: "יש אבסורד בשיטה הזאת, כי מחייבים אותך לצטט עסקאות גם אם הן לא במרווחים טובים, וזה גורם לעיוותים בשוק. התוצאה היא שאין כמעט פעילות באופציות לחודשים שהם אינם החודש הקרוב, והמשקיע לא יכול להתכסות כמו שצריך לטווח הבינוני-ארוך".
* אז מה אתם מציעים לעשות?
אללוף: "גם בחו"ל קיימת המגבלה הזאת, אבל שם הנושא הוסדר והוחלט שגופים כמונו או עושי שוק מקבלים הקלות. התוצאה היא שבחו"ל, גם אופציות לשלושה חודשים נחשבות לטווח קצר, כשבארץ אלה רק אופציות לחודש הקרוב".
* אם כך, למה אתם פעילים בעיקר בארץ ולא פועלים גם בחו"ל?
אללוף: "אנחנו לא נוקטים פוזיציות בשוק, אלא פועלים רק על הפרשי ארביטראז'. כלומר, אנחנו עובדים על פערים מאוד קטנים בשוק, ולכן זה קריטי עבורנו לקבל עמלות וריביות נמוכות. הבנקים בארץ מוכנים לתת לנו תנאים הוגנים, מכיוון שהם מכירים את הפעילות שלנו. בחו"ל לא נקבל את אותם התנאים, ולכן לא נוכל לעשות את אותה פעילות ברמת סיכון נמוכה".
* מה מבנה הכוחות היום בקרב שחקני המעו"ף?
אללוף: "יש כיום בשוק 3 שחקנים בגודל שלנו, וכל השאר הם שחקנים קטנים. בשוק האופציות הכל מסתכם בשאלה של רמת הסיכון שאתה מוכן לקחת. אני בספק אם ישנם שחקנים קטנים שיכולים לפעול ברמת סיכון נמוכה כמו שאנחנו פועלים. לטעמי, למשקיעים קטנים בכלל אין מקום בשוק הזה, שכן רק העמלות והריביות שיצטרכו לשלם עבור האשראי יחתכו להם את התשואה".
* התפתחותה המואצת של תעשיית קרנות הגידור, שפועלת לא אחת בשיטה שלכם, לא מקטינה את כמות ההזדמנויות שלכם לגזירת רווחים בשוק?
דייויס: "תמיד יהיו הזדמנויות, שכן אין שוק ללא ארביטראז'. ברגע שנכס מסוים נסחר בשתי זירות, ישנו ארביטראז'. השאלה היא מה ההיקף שלו, ותוך כמה זמן הוא נסגר. זה נכון שהיום הפערים נסגרים הרבה יותר מהר, אבל מצד שני הגידול המשמעותי בהיקפי המסחר מגדיל את כמות האפשרויות. כמו כן, ישנה עלייה בכמות השחקנים הגדולים שלוקחים פוזיציות משמעותיות בשווקים ויוצרים גם הם ארביטראז' בהיקפים גדולים.
"בשורה התחתונה המרווחים אמנם קטנים יותר מאשר לפני שבע שנים, אבל העלייה בהיקפי הפעילות יוצרת יותר הזדמנויות, כשבסך-הכל פוטנציאל הרווח נותר באותו סדר גודל".
"סוחר שלא יספק שווי הוגן למשקיע בתעודת הסל יפוטר"
אמנם מוקד הפעילות המרכזי של הקבוצה הוא הנוסטרו שלה, אבל בשנים האחרונות פיתחה קבוצת מייקל דיוויס פעילות גם בתחומי השקעה קונבנציונאליים יותר, תוך ניצול היתרון היחסי שלה במסחר בנגזרים.
לפני שנתיים וחצי הקימה הקבוצה ביחד עם חברת הברוקרים ארטרייד מספר קרנות נאמנות, שנוהלו אצל עמדה שהייתה אז של בנק מזרחי. הקרנות האלה עוסקות גם הן בשימוש בנגזרים. אפריקה ישראל רכשה אותן, ואז החל שיתוף הפעולה בין השתיים - אפריקה רכשה את השליטה בארטרייד וקבוצת מייקל דייויס קנתה חלק אחר ממניותיה. על בסיס זה פועל בית ההשקעות של החברה. ככל הנראה צפוי שיתוף הפעולה להסתיים בקרוב, שכן שני הצדדים מקיימים מו"מ למכירת חלקה של דיוויס בגלל ההתרחבות של אפריקה בתחום הפיננסי וכוונותיה לרכוש את בית ההשקעות אי.בי.אי.
לפני שלוש שנים הקימה החברה את תכלית תעודות סל ביחד עם בנק דיסקונט המחזיק ב-20% מהחברה באמצעות תכלית בית השקעות. בשקט-בשקט הפכה החברה לשנייה בגודלה בשוק הזה, עם נכסים בהיקף של 7 מיליארד שקל, וזאת למרות שלחברה יש רק חמישה אנשי שיווק.
* למה החלטתם להיכנס לפעילות בתעודות הסל?
אללוף: "הפעילות בתעודות סל היא מכירת תעודה למשקיע ורכישה של החוזה על המדד כנגדה, וזה למעשה המשך טבעי לעבודה שלנו. כך התחלנו בפעילות בעיקר על המעו"ף, ת"א 100 והדולר, אבל אז הגיעה דרישה מצד המשקיעים המוסדיים להרחיב את סל המוצרים, ונכנסנו לפעילות במדדים נוספים כולל בחו"ל, כשהיום יש לנו 23 תעודות סל".
* למה חברתם לבנק דיסקונט כשותף בחברה, כשהידע המקצועי קיים אצלכם?
אללוף: "ידענו אמנם שהסיכון התפעולי מבחינתנו בתפעול אופרציה כזאת הוא מאוד נמוך, אבל אין לנו גישה ללקוח הקטן, ואילו כשבנק עומד מאחורי חברה זה מרגיע את האנשים מבחינת ביטחון ואמינות. הבנק שם מולנו את תכלית בית השקעות שהוא גוף דינאמי, ויצרנו שיתוף פעולה עמוק".
* אתם נעזרים בבנק לשיווק התעודות ללקוחותיו?
אללוף: "הצמיחה של תכלית היא לאו דווקא בזכות הבנק, שכן הרכישות של לקוחות בנק דיסקונט הן באותה פרופורציה פחות או יותר כמו בבנקים אחרים. אנחנו בעיקר עובדים מול משקיעים מוסדיים, שאיתם לפי החוק אנחנו יכולים להיפגש ישירות. יחד עם זאת, אם לפני שנה כ-90% מהתעודות שלנו נרכשו על-ידי מוסדיים, הרי שהיום כבר מדובר ב-60%. היועצים בבנקים מתחילים להכיר ולאהוב את המוצרים. הם מבינים שכשבוחרים תעודת סל, פחות חשוב מחזור המסחר, אלא המחיר שהיא מציעה לעומת שווי המדד".
* לפי ועדת בכר, בנק דיסקונט יצטרך למכור את הפעילות בתעודות הסל עד שנת 2011. אתם כבר יודעים מי יהיה הרוכש, אולי תקנו את חלקם?
אללוף: "אנחנו יודעים שזה אמור לקרות, אבל כרגע אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה".
* אתם מנצלים את הידע שלכם בנגזרים כדי לייצר רווחים בפעילות הזאת?
אללוף: "באופן חד משמעי, לא. מקור ההכנסות שלנו בתעודות סל הוא רק דמי הניהול והדיבידנדים. אם המטרה של סוחר נוסטרו היא להרוויח כסף על כל פעולה שהוא מבצע, המטרה של סוחר בתעודות סל היא לתת את השווי ההוגן של ערך המדד. חייבים להיות מדויקים בתחום הזה ולא צריך לנסות להרוויח מהציטוטים. צריך לזכור שאם מנהל התעודה הצליח להרוויח מהציטוטים למשקיע, זה אומר שהלקוח הפסיד, אלא אם באמת מוצאים הזדמנות נדירה.
"אם לקוח יאמר שהוא לא קיבל את השווי ההוגן של התעודה, הסוחר יעוף מהתפקיד שלו, אבל לשמחתנו מקרה כזה לא קרה. אנחנו משתמשים בתוכנות שלא נותנות יותר מדי אפשרויות לחריגה מהשווי ההוגן. הסוחר בעצם מבקר את התהליך".
* אתה אומר שאתה מרוויח מדמי הניהול והדיבידנדים, אבל התחרות הקשה בתחום מביאה רק לירידה בשני הפרמטרים האלה. האם הפעילות בתחום הזה עדיין רווחית ומשתלמת?
דיוויס: "זה נכון ששיעורי המרווחים ירדו, אבל אנחנו מקבלים פיצוי על כך בדמות העלייה הפנומנאלית בהיקף הנכסים, כשמצד שני הלקוח יוצא נשכר כי התנאים שלו משתפרים".