אוכמניות ציוניות

פירות היער האלה, שלמעשה לא גדלים ביער, אינם נפוצים במטבח הישראלי. אבל בשנים האחרונות החלו לגדל אותם גם אצלנו, ברמת הגולן > ענבל קליין

באחת הסצנות הבלתי נשכחות מהסרט (והספר) "צ'רלי והשוקולדה", הילדה ויולט בורגר הופכת לאוכמנית ענקית. ויולט הקטנה לועסת מסטיק במעבדת הניסויים של וילי וונקה, וכשהיא מגיעה לקינוח - עוגת גבינה עם אוכמניות - היא מכחילה (מסגילה, למעשה) ומתנפחת לממדים עצומים. בסוף הסצנה ויולט מתגלגלת לחדר המיצים לסחיטה.

אוכמניות (Blueberries) הן פרי יער קטן, כחול־סגלגל. הוא נמצא ברשימת הפירות המסתוריים והבלתי נפוצים במטבחי ישראל. להבדיל מפירות הדר, מתפוחים, מאגסים ומשאר נשירים - פירות יער כמעט שאינם גדלים בישראל. למרות שמם הם אינם זקוקים ליער כדי לצמוח, אלא לקור, ומהסוג שכמעט אי־אפשר למצוא במחוזותינו.

לא ברור מדוע בעברית בחרו לקרוא למשפחת הגרגרים האדומים (Berreis) בשם "פירות יער"; אוכמניות, למרבה ההפתעה, אינן צומחות ביערות. אוכמניות פרא, הגדלות בר, אפשר למצוא בעיקר בצפון אמריקה באזורי מיין, קוויבק ואטלנטיק, בשדות בר "עזובים" (כ־60 אלף אקרים רק במדינת מיין). את פירות הבר העדינים קוטפים ביד ומשווקים בנפרד מחבריהם המבויתים. פירות הבר נחשבים לאיכותיים יותר, לטעימים יותר ולנקיים מריסוסים ומתחלואי החקלאות המודרנית.

את הפירות המבויתים אפשר למצוא כמעט בכל רחבי העולם: בארצות הברית - שהיא עדיין המגדלת והספקית הגדולה ביותר בעולם של אוכמניות, בניו זילנד, באוסטרליה, בדרום אפריקה וגם באסיה. בשנים האחרונות יש גידול של אוכמניות גם ברמת הגולן. במטעים של קיבוץ אלרום מגדלים מבחר של פירות יער, וגם בקיבוץ שעל ובעין זיוון יש תנובה של אוכמניות. שלושת הקיבוצים הללו מציעים בשנים האחרונות בחודשי הקיץ "קטיף עצמי" של פירות יער אקזוטיים, בילוי ושעשוע לכל המשפחה.

חברת "פסגות גליל גולן" החלה לאחרונה לשווק אוכמניות באריזות ממותגות (אריזות קטנות למדי של 170 גרם, בקושי כוס פרי) תחת השם "בראשית". האוכמניות הציוניות מגיעות מקיבוץ אלרום, והן ממש עכשיו בעונה, ותכף ייעלמו מהמדפים.

אורך החיים הקצר של הגרגרים הכחולים גורם לכך שרוב הפרי שנקטף בעולם עובר מיד להקפאה. את האוכמניות הקפואות אפשר למצוא במקפיאים של המעדניות והמרכולים לאורך כל השנה.

טוב גם לבריאות

אבל אוכמניות הן לא רק פרי טעים ויפה מראה - מתברר שהן מצטיינות גם בתחום הבריאותי.

בשנת 2005 אוכמניות נכנסו באופן רשמי לרשימת המזון הפונקציונלי (Functional food) - אותם פריטי מזון שאמורים לעשות לגוף שלנו טוב. המזונות הפונקציונליים נהנים ממעמד מועדף בתעשיית המזון: דגני בוקר, מאפים, משקאות - כולם רוצים תוספים בריאותיים בלי חומרים מלאכותיים.

אוכמניות מוגדרות כ"סופר־פרי" (Superfruits) והן מכילות כמות נכבדה של נוגדי חימצון, שמאיטים את תהליכי ההזדקנות של הגוף. האוכמניות עשירות באנטיציאנידים - פטוכימיקלים המקנים לפרי את הצבע הכחול כהה שלו, וגם מגינים על כלי הדם ומסייעים במקרים של מחלות ושל בעיות כגון דליות, טחורים ודלקות בכלי הדם.

מחקרים שפורסמו בשנה האחרונה בארצות הברית הראו קשר בין אכילת אוכמניות ומניעה או עיכוב של התפתחות קטרקט, וכן שיפור בראיית לילה. גם בתחום רפואת הפה יש הוכחות שהאוכמניות הן תרופה מצוינת נגד עששת.

דווקא לא מומלץ לאכול טרי

באופן פרדוקסלי, אוכמניות טריות הן לא להיט מבחינת הטעם. הן הרבה יותר טעימות כשהן מבושלות או אפויות. בגרסה הטרייה מדובר בפרי תפל למדי, מתקתק־חמצמץ, אבל בלי נוכחות בימתית משכנעת. ברגע שהן עוברות חימום, הופכות האוכמניות למתוקות, צבען הופך לסגול אטרקטיבי, והן טעימות עשרות מונים.

אם משתמשים באוכמניות קפואות לא מומלץ להפשיר אותן לפני האפייה. ויש עוד טיפ: אוכמניות קפואות שבאות במגע עם אבקת אפייה הופכות לירקרקות; לכן עוגות ומאפינס, כדאי מאוד להכין עם פירות טריים. את הקפואים אפשר לשמור לציפויים, לרטבים ולמאכלים בלי אבקות אפייה. ¿