ארידור הבא

במארס האחרון הצטרפה למשרדו של עו"ד רובין עורכת דין צעירה: יעל ארידור-בר-אילן. כשרובין שמע את שמה, הוא נזכר בלקוחו המפורסם. "כשיעל הגיעה למשרד עם השם 'ארידור', מיד חשבתי על אביה. שאלתי אותה אם היא בתו של יורם ארידור, והיא השיבה בחיוב". ארידור-בר-אילן עובדת במשרד גורניצקי כחצי שנה בלבד, ורובין כבר מגדיר אותה כ"כוכבת עולה" בין הכוכבים החדשים שסימן במשרדו.

על אביה אומר רובין שהיה "קליינט מדהים ומאוד אינטליגנטי", אך לבתו, עורכת הדין הצעירה, הוא חולק שבחים רבים יותר. "היא בחורה מיוחדת ברמת האמביציות שלה. יש לה התלהבות נעורים לפיצוח בעיות אינטלקטואליות ומשפטיות ברמה תיאורטית גבוהה מאוד, עם כושר הפשטה מיוחד שמחבר אותן לקרקע המציאות. היא חרוצה באופן מופלא ומקרינה הרבה ביטחון, טוב טעם ושכל ישר".

ימי ארידור העליזים

יורם ארידור, שעסק במשפטים בתחילת דרכו, חדר לתודעה הציבורית כאשר מונה ב-1981 לשר התקשורת. בדפי ההיסטוריה נחקק שמו כמי שאיפשר לציבור ליהנות מ"פלאי הטכנולוגיה", והכריז על תחילתו של "עידן הטלוויזיה הצבעונית" בישראל. זאת, לאחר שביטל את תוכנת "המחיקון" המפורסמת, שאילצה את בעלי מקלטי הטלוויזיה לצפות בשידורים בשחור-לבן בלבד. בהמשך, כשמונה לשר האוצר, יוחסה לו מדיניות של 'כלכלת בחירות', לאחר שהוריד, בין היתר, את המיסים על מוצרי צריכה, בהם מכוניות וטלוויזיות צבעוניות, שהפכו למוצר פופולארי ונגיש. לא בכדי, כונו ימי כהונתו הראשונים כשר אוצר "ימי ארידור העליזים". אלא שתוך זמן קצר ספגה הקריירה הפוליטית שלו מהלומה קשה. שמו נקשר לפרשת ויסות מניות הבנקים. ועדת בייסקי, שחקרה את המשבר שנוצר בעקבות נוהג הבנקים הגדולים לווסת את מחיר מניותיהם בבורסה, אמנם מתחה ביקורת על תפקודו כשר אוצר, אך בד בבד, ניקתה אותו מאשמת ההשתתפות בוויסות, ואף ציינה את ניסיונותיו לשכנע מנהלי בנקים לחדול ממנו.

רצונה של ארידור-הבת לעבוד במשרד גורניצקי, הושפע לא רק מהעובדה שמדובר באחד המשרדים המסחריים הגדולים והמובילים בארץ, אלא גם מהשבחים הרבים ששמעה בבית אביה על עבודתו של עו"ד רובין. "לאבי היו רק דברים טובים לומר על רובין, ועכשיו אני יכולה לאשר את כולם. היה לי חשוב לעבוד איתו, אחרי כל מה ששמעתי עליו. זו זכות גדולה לעבוד איתו. הוא מקצוען, ואני לומדת ממנו הרבה".

ארידור-בר-אילן קיבלה את רישיון עריכת הדין בשנת 99'. סבה, דוד (ליברמן) ארידור, ואביה (לפני שפצח בקריירה ציבורית) היו עורכי דין. לדבריה, לא הייתה לכך השפעה על בחירתה במקצוע. "לא בחרתי במשפטים בגללם. אבי עבד כעורך דין כשהייתי ילדה קטנה. לא נראה לי שהייתה לזה השפעה על בחירתי בעריכת דין. בתיכון למדתי בכיתה של מצטיינים במתמטיקה, ובהמשך התלבטתי בין מקצועות ריאליים לאחרים, ביניהם משפטים, עד שנרשמתי ללימודי מחשבים וכלכלה באוניברסיטה".

המפנה בבחירת המקצוע חל אצלה בעקבות הטיפול באירוע הטבח במערת המכפלה בשנת 94', שבו רצח ברוך גולדשטיין 29 מתפללים מוסלמים. ארידור: "הושפעתי מאיך שוועדת החקירה הממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, טיפלה בפרשה. ראיתי בטלוויזיה את הדרך שבה שמגר חתר לחפש את הצדק והאמת, בלי לחץ, בלי מתח, בשלווה. כל-כך התרשמתי, שבעקבות זאת נרשמתי ללימודי משפטים במקום מחשבים וכלכלה".

יורם ארידור מוכר לעמיתיו כ"אדם אנליטי", המוציא תחת ידו ניתוחים ברורים, חדים ומנוסחים היטב, וניתן להניח, כי בתו ירשה ממנו את אופיה הריאלי. עם זאת, ברמה האישית הם שונים. האב מתואר כאדם עצור, שהתייחס בחשדנות-מה לסובבים אותו, כשמנגד, עמיתיה של הבת מתארים אותה כצעירה חביבה ונעימה מאוד, בעלת יחסי-אנוש מעולים. במבט ראשון נראית ארידור-בר-אילן עדינה ומעט שברירית. אך די בלחיצת יד חזקה אחת ממנה כדי להבין שהמראה שלה מטעה. "ארידור-בר-אילן עוסקת בליטיגציה, ויש לה רוח לוחמנית. יחד עם זאת, היא מאופקת ומנומסת", אומר עליה עו"ד גור יהודה סביר, שותף במשרד גורניצקי.

A בדוקטורט בהרווארד

מעבר לייחוס המשפחתי המעניין, הישגיה של ארידור-בר-אילן, עד כה, מדברים בעד עצמם. היא מתמחה במשפט מסחרי בינלאומי, ובעיקר בליטיגציה בינלאומית, ואף שהיא "רכש" חדש במשרד גורניצקי, היא מטפלת בתיקים בינלאומיים מורכבים ובתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה.

אחד התיקים המסובכים והמתוקשרים שבהם היא מטפלת היום, הוא המאבק של הקרן האמריקנית פרנקלין-טמפלטון נגד חברת התרופות הישראלית תרו (סימול TAROF.PK) ומנהליה, על רקע מכירת תרו לחברה ההודית סאן.

"היא לא מרפה מהתיק הזה (טמפלטון), וכל הזמן עוסקת בו", מציין עו"ד סביר, שהחליף את עו"ד רובין בצוות שמטפל בתיק. "אחד הדברים הראשונים שהתרשמתי מהם בטיפול בתיק, הוא כמות הדואר האלקטרוני האדירה המועברת בין הצוות ללקוחות. כל הזמן מעלים רעיונות, וארידור-בר-אילן מצטיינת בכמות ובאיכות הרעיונות שלה. למרות שהיא אם צעירה היא עובדת שעות ארוכות. ניהלנו כבר שיחות טראנס-אטלנטיות והתכתבנו במיילים עד חצות, ולעיתים אני מוצא בבוקר למחרת מיילים שנשלחו ממנה גם אחרי חצות. אני זוקף עשייה רבה ומהירה בתיק הזה לזכותם של ארידור ושל עו"ד כפיר ידגר, שעשו עבודה רחבת היקף, והקריבו לילות וסופי-שבוע לטובתו".

את הנגישות שלה למשפט הבינלאומי והתקשורת הטובה עם לקוחות מחו"ל, רכשה ארידור-בר-אילן, בין היתר, במהלך לימודיה בחו"ל. היא נחתה במשרד גורניצקי לאחר שסיימה בהצטיינות לימודי דוקטורט באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. " I gave you A", כתב לה במייל המנחה שלה בדוקטורט, פרופ' דנקן קנדי, לאחר שסיים לבדוק את עבודת הדוקטורט שהגישה, והוסיף: "and it is very rarely done".

ארידור-בר-אילן עומדת בקשר שוטף וישיר עם הלקוחות הזרים של המשרד, שלא מהססים להתקשר אליה הביתה גם בלילות. רובין: "ארידור מקבלת תיקים מורכבים וגדולים, שבהם טיפלו בדרך-כלל צוותים גדולים יותר. הקליינטים האמריקנים מהקרנות הפיננסיות הגדולות בעולם - טמפלטון וברנדס (קרן ברנדס מסאן-דייגו, שמנהלת נכסים בהיקף של 125 מיליארד דולר, הצטרפה למאבק של טמפלטון נגד מיזוג תרו וסאן ההודית) - מרעיפים עליה דברי שפר. הלקוחות בתיקים שהיא מטפלת עומדים איתה בקשר ישיר, ולא מחפשים את השותפים הבכירים במשרד".

פגישה ב-ייל עם אילנה דיין

לפני שיצאה להמשך לימודיה בחו"ל, עבדה ארידור-בר-אילן כשנתיים במשרד הליטיגציה המוביל ד"ר י. וינרוט".

בחירתה בליטיגציה כתחום התמחות הושפעה במידה רבה מעו"ד אלי זוהר, ראש משרד מ. זליגמן, שהיה המאמן שלה בתקופת התמחותה במשרד, בשנים 99'-98'. בתקופת ההתמחות היא עבדה עם מספר עורכי דין, בהם עו"ד ארנה לין, ובסיומה בחרה להתמחות בליטיגציה. אחרי שנתיים של פרקטיקה במשרד וינרוט, החליטה ארידור-בר-אילן לעזוב הכול, ולהמשיך את לימודיה האקדמיים בחו"ל.

" איך ליטיגטורית מתחילה מחליטה פתאום לעזוב את הפרקטיקה לטובת לימודים אקדמיים?

"לימודי דוקטורט היו אצלי תמיד ברקע. בגיל 17 נסעתי לבקר את הוריי שהיו בשליחות באו"ם (יורם ארידור כיהן כשגריר ישראל באו"ם בשנים 90'-92'), ונסענו יחד לביקור באוניברסיטת ייל. פגשתי שם את אילנה דיין, שהייתה אז דוקטורנטית בייל. זאת הייתה חוויה נעימה, ונחשפתי לאופציה של לימודי דוקטורט בחו"ל. עם זאת, לא הייתי נוסעת ללמוד בחו"ל, אם פרופ' מני מאוטנר, מאוניברסיטת תל-אביב לא היה מעודד אותי לעשות זאת. במהלך לימודי התואר הראשון שלי עשיתי אצלו עבודה סמינריונית בקורס של משפט ותרבות, בנושא עובדות שנויות במחלוקת, וקיבלתי 100. בסיום הסמינריון, הוא הזמין אותי לשיחה, ועודד אותי לנסוע ללמוד בחו"ל. בזכות העצה והתמיכה שלו נסעתי להרווארד".

העבודה הסמינריונית שכתבה ארידור-בר-אילן אוגדה ופורסמה כמאמר בכתב העת "עיוני משפט". בעבודתה, הראתה שהאופן שבו שופטים מתארים את המקרה שבפניהם בפתח פסק הדין משתנה לפי התוצאה שכל שופט מגיע אליה. היא הראתה ששופטים מערכאות שונות מספרים את אותו סיפור שארע במציאות בדרכים שונות לגמרי, כיוון שהם מגיעים לתוצאות שונות, ואפילו הפוכות, וסיפור העובדות אמור לתמוך בתוצאתם.

פרופ' מני מאוטנר מרעיף שבחים על ארידור בר-אילן. "היא מהירת תפיסה ומלאה קסם אישי. היא מאוד בלטה בסמינר לתלמידים מצטיינים שהעברתי, וכתבה את אחת העבודות הסמינריוניות הכי טובות שאני קראתי כמורה", היא אומר. "הרעיון שעמד מאחורי העבודה היה מבריק, ולא פעם אני מצטט קטעים מהמאמר במסגרת עבודתי, משתמש בו ומפנה אליו. קיוויתי שהיא תהיה עמיתה שלי באקדמיה, אך היא בחרה בפרקטיקה".

בניגוד לדוקטורנטים רבים, ארידור-בר-אילן לא רצתה לפתח קריירה אקדמית. השיבה לפרקטיקה לאחר לימודי דוקטורט, עדיין נחשבת חריגה בקרב דוקטורנטים בחו"ל, אך לה היה ברור שהיא חוזרת לעבוד בתחום הליטיגציה שכה קסם לה. יחד עם זה, היא ביקשה לספק גם את אהבתה למחקר ולכתיבה. כדי לספק, ולו באופן חלקי, את היצר האקדמי, מלמדת ארידור-בר-אילן קורס בחירה בנושא "המשפט והזמן" באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, כמרצה מן החוץ. הקורס זוכה להצלחה בקרב הסטודנטים, ואנשי אקדמיה מפרגנים לה.

"יעל היא משפטנית מבריקה", אומרת פרופ' דפנה ברק-ארז שהייתה מרצה ומנחה של ארידור-בר-אילן. "היא בעלת יכולות אקדמיות גבוהות שתורמות לייחוד שלה כעורכת דין בפרקטיקה. מה שמייחד אותה זה שילוב של יכולת אקדמית גבוה עם יכולת גבוהה גם כעורכת דין בתחום המעשי. היא גם בעלת רוחב ידיעות מרשים בתחומי משפט שונים".

" איך משתלבת הליטיגציה עם האקדמיה?

"זה שאדם בוחר לעסוק בפרקטיקה, לא אומר שהוא לא מתעניין במחקר. אני מאוד אוהבת שאלות פילוסופיות, תיאורטיות, וגם בדוקטורט השתדלתי לשלב בין הפרקטיקה ומשמעות המקרה הקונקרטי, ובין השאלות התיאורטיות ששאלתי".

גם הצלחתה של ארידור-בר-אילן בהרווארד, שהתבטאה, בין היתר, בפרסום פרק מעבודת הדוקטורט שלה בכתב עת בינלאומי, לא גרמה לה לנטוש את חלום הפרקטיקה. היא לא "התגלגלה" למקום שלא תכננה להתגלגל אליו, ודחתה הצעות להשתלב באקדמיה בחו"ל ובארץ. ברק ארז: "המחקר של ארידור-בר-אילן בדוקטורט עוסק בשאלה מאוד מקורית ומעניינת לגבי החשיבות של מועד קבלתן של החלטות משפטיות, ולהערכתי מדובר בתרומה לשיח המשפטי. ההצלחה שלה עד כה נותנת בסיס להערכה שעוד נכונו לה עלילות".

בחופשת הקיץ בהרווארד עבדה ארידור-בר-אילן במשרד עורכי הדין Goodwin Procter בבוסטון, המונה כ-500 עורכי דין, והוצע לה להצטרף למשרד כעורכת דין במשרה מלאה, אך היא בחרה לחזור לארץ.

" מדוע חזרת לארץ?

"הבחירה לשוב לארץ נבעה מכמה סיבות, שהראשונה בהן היא רצון להיות ליד המשפחה. נוסף לכך, בעת לימודיי לדוקטורט נולדו שני ילדיי (בת ארבע ובן שנה וחצי) ורציתי שהם יגדלו בתרבות שאני גדלתי בה, ויספגו אותם ערכים. מדברים הרבה על בריחת מוחות לחו"ל, אך אני חושבת שלא הייתה החלטה טובה מזו, לחזור לארץ. אני רוצה לתרום למדינה ככל יכולתי. יש לנו כאן הרבה דברים טובים, ואין לנו מקום אחר".

" איך הגעת למשרד גורניצקי?

"כשחזרתי לארץ, פניתי לכמה משרדים, ביניהם גורניצקי. התחלתי לעבוד במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן. אחרי כחצי שנה עזבתי והשתלבתי בגורניצקי. משרד גרוס הוא משרד מצוין עם אנשים מדהימים, אך מחלקת הליטיגציה הייתה בשלבי צמיחה. אני התעניינתי בעיקר בליטיגציה מסחרית-בינלאומית, ולא היה להם מספיק תיקים מהסוג הזה. בגורניצקי יש כאלה בשפע".

" איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"אשתדל להיות הליטיגטורית הכי טובה שאני יכולה, ובמקביל לעסוק בעיסוק אקדמי".