עיני וברוש רוצים את "המודל האירי": יגדיל את הצמיחה השנתית ויצמצם את האבטלה

משלחת גדולה במיוחד של ראשי ארגוני המעסיקים והאיגודים המקצועיים בישראל, בראשות יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, שרגא ברוש, תצא בשבוע הבא לאירלנד, בניסיון להתאים את "המודל הכלכלי האירי" לארץ. מדובר במודל "השותפות החברתית" במסגרתו קמה לפני 20 שנה מועצה מתאמת של ארגוני המעסיקים, העובדים והממשלה, דבר שהוציא את אירלנד ממשבר כלכלי וחברתי עמוק.

המשלחת תיפגש, בין השאר, עם ראש ממשלת אירלנד, ברטי אהרן, עם שר העבודה האירי, בילי קלהר, וכן עם ראשי המועצה הכלכלית-חברתית וראשי מוסדות מחקר איריים. כמו כן, ייפגשו חברי המשלחת עם פקידים בכירים במשרד האוצר האירי, עם יועץ ראש הממשלה האירי שעמד מאחורי המודל, ועם ראשי המעסיקים.

אל עיני וברוש יצטרפו, בין היתר, יהודה טלמון, נשיא לה"ב; אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה; אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות ובכירים אחרים. המשלחת כוללת גם את פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, שכיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל. פרופ' ספיבק נבחר על ידי ההסתדרות והמעסיקים לעמוד בראש צוות משותף שיגבש המלצות למודל דומה למודל האירי, תוך התאמתו לצרכים ולמבנה המיוחדים של הכלכלה והחברה הישראלית. הצוות המשותף יחל את עבודתו מיד עם תום הביקור באירלנד.

המודל האירי החל לפעול באירלנד ב-1987 כמענה למצבה הכלכלי והחברתי של המדינה שהיה בשפל המדרגה ובתחתית הסולם של מדינות אירופה. שיעור האבטלה היה דו ספרתי (17.5%), האינפלציה הייתה גבוהה (20%) ורבים מתושבי אירלנד נדדו לאנגליה הסמוכה כדי למצוא עבודה. בנוסף, השחיתות השלטונית וחילופי הממשל התכופים לא אפשרו יציאה מהמשבר, במיוחד על רקע המצב הביטחוני והפוליטי בצפון אירלנד.

במהלך יוצא דופן, החליטה הממשלה כי יש לגבש מודל כלכלי שיוסכם הן על העובדים והן על המעסיקים. הממשלה מצידה הפחיתה דרמטית את שיעור המיסוי במדינה ותמרצה משקיעים, המעסיקים הבטיחו לקלוט יותר עובדים ואילו ארגוני העובדים הסכימו לשינויים מבניים ולהקפאת רמות השכר לטווח הקצר. בטווח הארוך הסכימו המעסיקים והמדינה להעלאות שכר ולשיפור התנאים הסוציאליים לעובדים.

היקף ההשקעות באירלנד שהביא לצמצום דרמטי של החוב הלאומי, הבטיח גידול של 150% בהשקעה הממשלתית בבריאות, עלייה של 84% בהשקעה בחינוך ו-70% בהשקעה ברווחה. שיעור האבטלה ירד לרמה של 4% בלבד וקצב הצמיחה במדינה עומד על 6% בממוצע לשנה. אחת הביקורות כנגד שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, היתה סביב העובדה שהוא הירבה לשבח את הכלכלה האירית, אך לא אימץ בעצמו את מודל השותפות החברתית.

המשק הישראלי אמנם שונה מזה שבאירלנד, בעיקר בכל הקשור להשתתפות הבעייתית של מגזרים רבים בשוק העבודה, אך ראשי ההסתדרות והמעסיקים משוכנעים כי ניתן להתאים מודל ראוי גם בישראל. עיני וברוש טוענים כי מודל כזה עשוי להביא למפנה במשק ובחברה הישראלית ולצמיחה דומה של 6%, כמו גם שיפור במצבם התעסוקתי של הישראלים.

כפי שנודע ל"גלובס", בתחילת השנה הבאה צפויים עיני וברוש להודיע על הקמתה של מועצה כלכלית-חברתית משותפת, ולהזמין את הממשלה לשותפות בנוסח המודל האירי. מי שעשוי לתמוך במודל ולזכות בנקודות זכות פוליטיות הוא שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, המקורב ליו"ר ההסתדרות.