רשות השידור ומטר הפקות יפצו את עקיבא נוף על אי מתן קרדיט בכתיבת השיר "מים לדוד המלך"

לדברי הח"כ לשעבר, השיר שהוא כתב והלחין שובץ ללא קרדיט בסדרה "מדינת היהודים" בפרק שעסק בשלישיית הגשש החיוור

בית המשפט המחוזי בת"א חייב את רשות השידור ואת חברת מטר הפקות לשלם פיצוי בסך 40 אלף שקל לפזמונאי והח"כ לשעבר עקיבא נוף, משום שלא איזכרו את שמו כמלחין ומחבר יצירה בסדרה ששידרו.

נוף טען, באמצעות עו"ד נחום גבריאלי, שהוא חיבר והלחין את השיר "מים לדוד המלך", ששובץ בסדרה "מדינת היהודים" בפרק שעסק בשלישיית הגשש החיוור. לדבריו, מטר הפקות שהפיקה את הסדרה, ורשות השידור ששידרה אותה, לא נתנו לו קרדיט בגוף הפרק ואף לא ברשימת הקרדיטים הארוכה שבסופו.

לדבריו, הוא פנה לנתבעות בדרישה להוסיף את שמו כדי שלא יושמט שוב בשידורים החוזים או במכירה מסחרית של הסדרה. ואולם, לאחר כחודש וחצי מהשידור הראשון, שודר שוב הפרק כמחווה לאברהם "דשא" פשנל, וגם בו לא ניתן לו קרדיט.

רשות השידור טענה, באמצעות עו"ד ניצן בן-ארויה, ששיקול הדעת בדבר מתן קרדיט לקטעים שהם זניחים בתוכנית, מוקנה לעורך תוכנית או למפיק שלה. השיר של נוף, הוסיפה, לא תרם מהותית לתוכן התוכנית ולכן לא היה זכאי לקרדיט. גם אם היתה טעות בשיקול הדעת, טענה, הרי שזו תוקנה והקרדיט הוסף לעתיד.

מטר טענה, באמצעות עו"ד אלון הוכמן-תמיר, שמדובר בסדרה דוקומנטארית ומקובל בסוג זה של תוכניות לא להציף את המסך בקרדיטים המסיטים את עינו של הצופה מתוכן התוכנית.

אבן דרך

החוק מזכה יוצר שהיצירה תיקרא על-שמו "בהיקף ובמידה המקובלים". השופט שמואל ברוך קובע ש"'ההיקף והמידה המקובלים' במקרה הנוכחי חייבו ציון שמו של התובע בפרק בו שודרה יצירתו".

הוא דחה את הטענה שחלקו של השיר היה שולי בפרק. "אמנם נכונה הטענה כי ההתמקדות היתה בהופעתם הויזואלית של הגששים עת עברו משידורי רדיו להופעות בטלוויזיה, אך עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי שירו של התובע הוא הוא השיר המזוהה עם הופעתם זו של הגששים. מדובר בהופעה שהיוותה אבן דרך בחיי הבמה של הגששים ומשכך היה על הנתבעות לציין את שמו של התובע", נקבע.

השופט ברוך קיבל חלקית הודעת צד ג' ששלחה הרשות למטר, שהפרה את חובתה בהסכם ביניהן לדאוג לקרדיטים למי שצריך. "עם זאת, בשלב בו שודר הפרק לזכרו של פשנל, כבר היתה הרשות מודעת לטענות בדבר השמטת שמו של התובע מהקרדיטים, היא ביצעה את השידור על דעת עצמה ובהתעלם מאותן טענות", ציין.

השופט פסק לנוף פיצוי של 10,000 שקל עבור כל שידור של הפרק בו לא אוזכר שמו, "אך יש לפסוק לו פיצוי כפול בגין היותו כותב היצירה ובגין היותו המלחין (שהרי אם היה מדובר בשני אנשים שונים, היה נפסק פיצוי נפרד לכל-אחד מהם)" - ובסך-הכל 40 אלף שקל. (ת.א. 1706/04).