סוגית זכויות של חברי מושבים בנחלות הינה סוגיה שטרם באה לפתרונה המלא. כידוע המושבים מורכבים מנחלות, שאלו חטיבות קרקע שלמות אשר מהוות בדרך כלל שלוש חלקות או מגרשים.
מגרש א' שהינו המגרש שעליו בנוי ביתו של בעל הנחלה, עם אפשרות לבניית יחידה נוספת דומה וכן יחידה קטנה יותר לדור ההורים. מגרש ב' שהינו חלקה לעיבוד חקלאי של בעל הנחלה למטרות חקלאות. מגרש ג' שהינו שטח אדמה גדול המשותף לכל חברי המושב ומעובד על ידם.
זכויות של חברי המושב באדמותיהם הינה מסוג בר רשות, ולמעשה בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל אין כל הסכם ישיר. ההסכם הינו בדרך כלל בין המינהל לבין המושב, ובמקרים שבהם המושב הוא גם בפיקוח הסוכנות אזי ההסכם הינו תלת צדדי.
בשנת 1998 מינהל מקרקעי ישראל העביר את החלטה 823, שלפיה יש אפשרות לרשום את חלקה א' ישירות על שם בעל הנחלה בצורה של חכירה ישירה בחלקה ממינהל מקרקעי ישראל לחוכר הנחלה. מאז ההחלטה עברו כמעט 10 שנים ובמושבים שונים עניין הרישום טרם נעשה. והינה במושב בית זית, חברי המושב החליטו כי הדרך לכפות על המינהל את ביצוע ההחלטה הינה על דרך עתירה משפטית.
העניין היה בת.א 2234/00 כ"ץ דניאל ואח' נגד מינהל מקרקעי ישראל, שנדון בפני השופטת מרים מזרחי בבית המשפט המחוזי בירושלים. התובעים ביקשו לחייב את מינהל מקרקעי ישראל לרשום את הנחלות במושב על שמם, וזאת בין היתר מכוח זכותם הישירה במקרקעין.
השופטת מזרחי דחתה את התביעה וקבעה, כי לתובעים אין זכות ישיבה וכל זכותם נובעת מזכות המושב במקרקעין. השופטת מזרחי קובעת כי "הנה כי כן, במערך היחסים מול מינהל מקרקעי ישראל, המושב הוא בעל הזכויות הישירות בקרקעות המשבצת. החלטה 823 מקנה למושב שליטה חלקית על ניצול הזכויות שהוקנו במסגרתה ביחס לחלקות א', ושליטה מוחלטת על ניצול הזכויות שהוקנו ביחס לחלקות ב'. ניצול הזכויות שההחלטה מקנה עשוי היה להוביל לטובת ההנאה לחברים".
לעניין השיהוי בביצוע הרישום של זכויות, השופטת מזרחי קובעת כי מינהל מקרקעי ישראל נהנה מחזקת התקינות, וכל עוד לא הוכח אחרת פעילותו של המינהל נתפסת כתקינה בנסיבות העניין. כלשון השופטת מזרחי, "בנסיבותיו של מקרה זה לא עמדו התובעים בנטל ולא סתרו את חזקת התקינות של פעולות המינהל. התובעים לא ביקשו להזמין את מנהלת האגף החקלאי במינהל לשם חקירתה ביחס לאילוצים הטכניים שמעכבים את החתימה על חוזי החכירה ביחס לחלקות א', כפי שהוצגו בתעודת עובד ציבור. משכך הם פני הדברים, לא נסתרו הדברים האמורים בתעודת עובד הציבור, מהם עולה כי במגבלות הקיימות פועל המינהל באופן סביר לקידום החלטה 823".
השופטת מזרחי קובעת, כי עצם המשא ומתן המתקיים בין תנועת המושבים לבין מינהל מקרקעי ישראל בעניין נוסח חוזה החכירה שיהיה בגין חלקה א', וכן אילוצים טכניים ברישום חלקה א' כחלקה בודדת במרשם מקרקעין, מעידים כי מינהל מקרקעי ישראל פעול בסבירות לקיום ההחלטה.
התובעים לא הצליחו להביא כל ראיה, למה להעדיף אותם על פני רבבות של בעלי נחלות דומים שגם הם מחכים לרישום זכויותיהם.
הכותב מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובנייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
