עו"ד סיגל פעיל ניצבת בחזית מאבק המורים: "נשנקתי כשראיתי את אולמרט מתפנה להיפגש עם סיינפלד"

חודש וחצי עוקבים הורי התיכוניסטים בחרדה אחר התמשכות שביתת המורים העל-יסודיים, שהחלה באוקטובר השנה. בראשית נובמבר התקיים בבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים דיון סוער ומתוקשר בבקשה שהגישה המדינה להוצאת צווי-מניעה נגד המורים השובתים, שאם היא הייתה מתקבלת, הייתה מסייעת להרגיע הרבה הורים, תלמידים ואפילו מורים.

לתוצאותיו של הדיון הייתה חשיבות מכרעת על עתיד מאבק המורים העל-יסודיים. לו היו מוצאים צווי-מניעה נגד השביתה, היה נסתם הגולל על המאבק. מאות מורים התגודדו מחוץ לבית-המשפט, שרקו בצפצפות, פיזרו סיסמאות לאוויר והפגינו נגד הוצאת הצווים. שוטרי מג"ב ומשטרת ישראל ביצעו בדיקות ביטחוניות לכל אדם שביקש להיכנס לדיון, מחשש לאלימות מצד מפגינים, הגם שלא נצפתה כזאת במאבק המורים האחרון. האולם היה עמוס וצר מלהכיל את עשרות המורים שהצליחו להיכנס, וכן את חברי הנהלת ארגון המורים המוביל את המאבק, את נציגי משרדי האוצר והחינוך, וגם עיתונאים שהצטופפו בקצה האולם. לכל אלה, התווספה שורת עורכי-דין שייצגו את שני הצדדים במאבק המשפטי.

עיני המורים ונציגי ארגונם הופנו אל עורכת-דין אחת, שעל כתפיה השליכו את כל יהבם: עורכת-הדין סיגל פעיל, שהופיעה מטעמם בדיון, כשלצידה צוות ממשרדה (משרד עוה"ד אריאל שמר) וכן עורך-הדין דרור גל (ממשרד עוה"ד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת), שהתלווה לעו"ד פעיל ונמנה עם הצוות המשפטי המייצג את ארגון המורים.

מרבית הנוכחים באולם חשו שבית-הדין נוטה להוציא צווי-מניעה נגד השביתה, שנכנסה אז ליומה ה-17. "בדיונים קודמים התרשמנו שהמאבק של המורים מצטייר בעיני בית-הדין כמאבק שמצדיק הוצאת צווים, בניגוד למאבקים של ארגונים אחרים, שבמקרים רבים עובדיהם משתכרים יותר מהמורים", אומר עו"ד דרור גל שהתלווה לעו"ד פעיל לדיון.

עבור פעיל, שמלווה את ארגון המורים ואת המורים החברים בו במאבקים שהם מנהלים כעשור, היה זה עוד יום עבודה שגרתי. היא הציגה בדיון את עמדת המורים בלהט ובנחישות, וגם השיגה תוצאות. בסוף הדיון, הסכימו הצדדים לפנות להליך של גישור בפיקוח בית-הדין, ולא הוצאו צווי-מניעה נגד השביתה. המשך השביתה עד היום נזקף לזכותה או לגנותה, תלוי את מי שואלים, של פעיל, שנכנסה למאבק המורים חדורת מוטיבציה ודבקות במטרה.

"זאת הייתה סיטואציה מאוד מלחיצה", משחזר גל. "הרבה אנשים עמדו מחוץ לבית-הדין, ומי שייצג אותם ידע שגורלם מונח בידיו. באולם שררה אווירה מתוחה מאוד. בית-הדין הפנה שאלה לעו"ד פעיל: 'האם אין פה מצב, שבו ארגון המורים נוקט עמדה חד-ערכית ולא מוכן להתגמש ולשנות מעמדותיו?'. כמעט כולם היו בטוחים שאחרי שאלה כזאת, יוצאו צווי-מניעה נגד המורים, אך פעיל ענתה לשאלה באופן יפה, והניחה על השולחן את הכאב האמיתי של המורים. היא מגלה הרבה מאוד אכפתיות ומעורבות בנושא של זכויות המורים".

פעיל מלווה את ארגון המורים העל-יסודיים מראשית המאבק, שהחל רחוק מהתקשורת, בלי הפגנות, ללא דיונים בבית-הדין לעבודה וללא שביתה. להורים שמתלוננים על התמשכות השביתה יש לה תשובה. "הדרישות של המורים הן דרישות של לחם, לא של חמאה. שכר המורים נמוך באופן משמעותי מהשכר הממוצע במשק, ובנוסף אין למורים מסלולי קידום, לא מבחינת שכר ולא מבחינת תפקידים. אתה יכול להיות מורה מצטיין, מעולה ומחונן, ואחרי 15 שנה תרוויח 5,000 שקל. זה אבסורד".

פעיל לא מסתירה, כי תמכה בהחלטת ארגון המורים לשבות. "עד שהשביתה התחילה לקחו בחשבון כהנחת מוצא שהסקטור של המורים אינו אלים. אף אחד לא ישרוף צמיגים ולא יסגור נמלי תעופה, אז המורים לא היוו איום קריטי. אין בישראל כזה מגזר ממושמע, מתורבת, מנומס". לדבריה, ההתעלמות של המדינה מדרישות המורים שניהלו מאבק שקט באמצעות מכתבים ועיצומים קלים והיחס המזלזל, הוביל את ארגון המורים למסקנה, שאין להם ברירה אלא להשמיע את קולם באמצעות שביתה. "ולא רק לטובת המורים, אלא לטובת החינוך והילדים של כולנו".

מודעות חברתית וציבורית

פעיל עוסקת שנים רבות בנושאים חברתיים ובעיקר בחינוך, שהם קרובים לליבה. היא החלה את דרכה כמתמחה בתחום הליטיגציה ומשפט אזרחי-מסחרי במשרד עוה"ד דנקנר-לוסקי (שהתמזג בשנת 2006 עם משרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי), אך מהר מאוד יישרה קו עם החינוך הסוציאליסטי שעל ברכיו גדלה בבית אביה, ההיסטוריון ופעיל השמאל אל"מ בדימוס ד"ר מאיר פעיל (שבין היתר ייסד את תנועת של"י), ועברה לעסוק בנושאים חברתיים וציבוריים, בשל המודעות הפוליטית והחברתית שספגה מילדות.

המפנה בחייה "הציבוריים" קרה לאחר רצח יצחק רבין, שעליו נודע לה כששהתה בירח הדבש עם בעלה לשעבר. אחרי הרצח השתנה מהלך חייה. "בעקבות הרצח התחלתי ללכת להפגנות ולהתכנסויות, הכרתי קבוצת צעירים עם מטרות דומות לשלי, ויחד איתם הייתי שותפה להקמת עמותת 'דור שלם דורש שלום'".

תנועת 'דור שלם' הוקמה בחסותו של איש העסקים דב לאוטמן (מבעלי דלתא), והחלה את פעילותה כתנועה חברתית א-פוליטית. פעיל, אז מתמחה צעירה, התמכרה לפעילות החברתית החדשה. בימים תפקדה כמתמחה, ובלילות תלתה שלטים על כל עמוד שנקרה בדרכה, ונפגשה עם פעילים אחרים בתנועה שחרתו על דגלם את יישום הסכמי אוסלו, קידום שלטון החוק ומיגור התבטאויות שאיימו, לגישתם, על הדמוקרטיה, והובילו והסיתו לרצח רבין. "זאת הייתה מסירות קיצונית ובלתי נתפסת", נזכרת פעיל. "הרגשנו שזאת פעילות קיומית שאנחנו עושים בעבור המדינה".

עם סיום התמחותה, החלה פעיל לעבוד כיועצת משפטית של תנועת 'דור שלם' שהתאגדה אז כעמותה. אך לאחר זמן קצר ביקשה "להשתפשף" בפרקטיקה המשפטית, עזבה את העמותה ועברה לעבוד במשרד עוה"ד ברץ. למרות זאת, פעילותה החברתית-ציבורית לא פחתה. להיפך, היא המשיכה את פעילותה בעמותת 'דור שלם', ובו-זמנית השתתפה בהקמת רשת מנהיגים צעירים ממצרים, ירדן, מהרשות הפלשתינית ומישראל, שפעלה בחסות מרכז פרס לשלום. פעיל השתתפה כחברה בפורום העוסק בשיחות בין מתנחלים וראשי ישיבות מיש"ע לחילונים, שהקימו יוצאי המוסד והשב"כ.

כשעמותת 'דור שלם' שינתה את צביונה מתנועה חברתית לתנועה פוליטית שהתמודדה בבחירות ברשויות המקומיות, תפסה פעיל תפקיד מרכזי בפעילותה. במשך כשנתיים כיהנה כחברת מועצת העיר תל-אביב מטעם הסיעה, שעסקה בעיקר בנושאי החינוך. במהלך תקופת כהונתה שימשה כיו"ר ועדת החינוך וכממונה על תיק החינוך בעירייה, והתאהבה בתחום שבו היא ממשיכה לפעול עד היום במסגרת ייצוג ארגון המורים והמורים החברים בו.

"מקצוע ההוראה הוא שליחות", אומרת פעיל. "אני אוהבת את האנשים האלה שעוסקים במלאכת ההוראה. בעיניי זה המקצוע הכי חשוב שקיים. בזה שאני יועצת משפטית של ארגון המורים העל-יסודיים, אני משלבת תחביב עם מקצוע. כשאני מטפלת בתיק של מורה, לא חשוב לי כמה שווה הסכסוך הכספי. בעיניי זה כמו תיק פלילי, ואני עומדת לימין המורה עד הסוף. אני מייצגת מורים שנים, ונהגתי להגיע אישית לכל תיק. לצערי, בעומס הנוכחי איני מסוגלת לטפל בכל התביעות של כל המורים בעצמי, ולכן יש לי צוות במשרד שלי מטפל בזה".

את הרומן שלה עם ארגון המורים החלה פעיל כאשר הקימה, יחד עם שניים מחבריה בעמותת 'דור שלם', עוה"ד יעקב אנוך ונועם קדם, את משרד עורכי הדין קדם, פעיל, אנוך. אנוך הכניס למשרד החדש חלק מהפעילות המשפטית של הארגון, ופעיל שמחה להמשיך לעסוק בתחום החינוך. שנתיים מאוחר יותר, כשמשרדה התפרק, ועו"ד אנוך קיבל משרה בחו"ל, החליט ארגון המורים להמשיך להשתמש בשירותיה של פעיל, שהצטרפה אז כשותפה למשרד עוה"ד דנקנר-לוסקי שבו התמחתה. לאחר כחמש שנים עזבה את המשרד, והצטרפה כשותפה למשרד אריאל שמר, מהמובילים בארץ בדיני העבודה. הלקוח הנאמן שלה, ארגון המורים, עבר איתה.

בין לבין ילדה פעיל בן בכור, התגרשה, וילדה בת לבן-זוג חדש, שגם ממנו נפרדה. כיום, היא מנסה לאזן בין העבודה למשפחה, שהיא בעיניה המשרה החשובה ביותר. השותף עו"ד שמר: "סיגל חכמה ואסרטיבית, ועם זאת נחמדה, נעימה ומאוד חרוצה. היא אם חד-הורית, שמקדישה לילדיה תשומת לב מלאה, ועם זאת כשלקוח צריך אותה, היא שם. גם בלילות וגם בשבתות. תענוג לעבוד עם אדם שאתה יכול לסמוך עליו, שהוא גם חרוץ וגם אמין".

מאבק המלצרים

כמי שחרתה על דגלה מסרים חברתיים-ציבוריים נקלעה פעיל החודש למאבק שעורר נגדה ביקורת ציבורית רבה. גבות הורמו לעברה כשייצגה את רשת בתי הקפה "קופי-טו-גו" במאבק שניהלו נגדה מלצרים ומלצריות, שהתלוננו על שההנהלה נוגסת נתחים שמנים מקופת הטיפים שלהם ומשתפת בטיפים את כל העובדים. המלצרים, ובעיקר המלצריות, פתחו בשביתת עובדים, ולהפתעתם מצאו את עו"ד פעיל מולם במאבק, ולא לצידם. התקשורת לא הקלה על פעיל, וביקשה הסברים כיצד ייתכן שעורכת-הדין הסוציאליסטית בוגדת בעקרונותיה באופן צורם כזה. פעיל מצידה לא מבינה על מה כל המהומה.

* אומרים שבגדת בעקרונותייך החברתיים?

"בחיים לא קרה לי שסכסוך שהוא בעיניי מינורי בחשיבותו, קיבל כזה הד תקשורתי. חוץ מרשת אל-ג'אזירה, התראייני לכל עיתון ולכל מדיה. זה פשוט לא נתפס בעיניי. התקשורת הפכה את הייצוג שלי בתיק לדבר חסר תקדים. לא היה ב'קופי-טו-גו' סנטימטר של מאבק חברתי. מראשית השביתה, הצענו למלצריות המתלוננות לדבר, אבל כל מיני שדולות חברתיות שהתאהבו במאבק הזה לא אפשרו לסיים אותו, למרות שהצעת הפשרה שסיימה אותו בסופו של דבר עמדה מהיום הראשון על השולחן. בשלב מסוים, כמעט לא היו במפגינים מלצרים מהרשת, אלא רוב המפגינים היו פעילים חברתיים שטענו שיש פגיעה בצדק הכלל-עולמי ובזכויות הסוציאליות, בלי להזכיר את הסכסוך".

לדברי פעיל, היא הסכימה לייצג את 'קופי-טו-גו', רק לאחר שבדקה שהרשת שילמה לעובדיה את כל הזכויות הסוציאליות כחוק, ואף גילתה שילמה לעובדים יותר ממה שמגיע להם. "ב'קופי-טו-גו' עובדות מורות בעת השביתה כמלצריות, ומקבלות שכר יותר גבוה מאשר בבתי-הספר שלהן. אני רואה את המורות האלה, ובא לי לחבק אותן. המאבק של המלצרים ברשת קומם אותן, כי זה היה מאבק ששוחק ועושה צחוק ממאבקי עובדים בכללותם".

כשאולמרט פגש את סיינפלד

לפעיל יש בטן מלאה על הדרך שבה ניהלו משרדי האוצר והחינוך את המשא-ומתן עם ארגון המורים עד לאחרונה, והיא גם לא חוסכת ביקורת מראש הממשלה, אהוד אולמרט. "לא יכול להיות ראש ממשלה, שאינו מנותק ממה שקורה בציבוריות הישראלית, ועדיין חושב שהשביתה לא מוצדקת. לא יכול להיות, שסביב נושא חברתי הגיעו פעם ראשונה בישראל 100 אלף איש לכיכר רבין להפגנה, וראש הממשלה לא מפנה דקה מזמנו כדי להתערב בנושא".

מה שהקפיץ את פעיל הייתה הפגישה של אולמרט עם השחקן האמריקאי ג'רי סיינפלד, שביקר השבוע בארץ. "ראיתי את זה בטלוויזיה ונשנקתי. כשראיתי שסיינפלד נפגש עם פרס, לא כל-כך הבנתי למה, אבל אמרתי לעצמי, רק שלא אראה פה פגישה גם עם אולמרט. איכשהו ירגיע אותי, שזה לא יגיע לאבסורד כזה. אם אולמרט היה מתפנה להיפגש איתנו, כמו שהתפנה להיפגש עם סיינפלד, עם כל הכבוד, אני מאמינה שהייתה אפשרות לסיים את המחלוקות מהר יותר. אסור לשכוח, ש-600 אלף תלמידים לא לומדים כבר יותר מ-40 יום".

בסוף השבוע שעבר דיווחו הצדדים על התקדמות במשא-ומתן שעשויה להביא לסיום השביתה. "היה שינוי באווירה", מודה פעיל, אך לא כזה שיכול לסיים את השביתה. "הצלחנו למפות את המחלוקות, הפלוגתאות והמוסכמות בין הצדדים, אך ללא הסכם חתום, לא ניתן יהיה לסיים את השביתה". אחת המחלוקות העיקריות בין הצדדים היא סוגיית התמורה שיתנו המורים לתוספת שכר בשיעור 8.5% (על-חשבון הרפורמה בחינוך, שבסופה התוספת תגדל לכ-26%). משרדי האוצר והחינוך דורשים שעת עבודה פרונטליות בכיתה ושעה פרטנית, בעוד המורים מוכנים רק לעבודה פרטנית עם תלמידים. מחלוקת נוספת היא על פריסת התוספת. המורים דורשים את מלוא הסכום מיד. באוצר רוצים לפרוס אותה לשנתיים.

* מתי יסתיים המשא-ומתן וייחתם הסכם?

"אפשר לסיים את המשא-ומתן תוך שעות ספורות. אם הממשלה תחליט שזה סוג של מצב חירום לאומי במערכת החינוך, והיא תתכנס ותחליט להרחיב את מסגרת התקציב לחינוך מ-5 מיליארד, שכל הזמן מנופפים בה. אולי חלמו שזה יסיים את המחלוקת, אבל זה לא יסיים שום מחלוקת, כי זה לא מספיק לשפר אפילו לא בסנטימטר את מצב החינוך. אם המדינה תוסיף לזה את מספר המיליארדים הדרוש באמת, כ-2 מיליארד לטובת החינוך, ותשנה את סדר העדיפות הלאומי, לא למראית עין, אז תוך שעות המשא-ומתן נגמר. אנחנו לא אומרים שהדרך היחידה לסיום השביתה היא שנקבל הכול. אנחנו יודעים שלא כל הדרישות שלנו ייענו, אבל ברור שצריך לעשות רפורמה בחינוך והיא חייבת להתחיל עכשיו".

* כלומר, אתם מתכוונים להתפשר.

"אנחנו (ארגון המורים) מתעסקים בסיום ה'סבל' של התלמידים לדורות, כך שממחר בבוקר יקבלו התלמידים את החינוך שראוי להם. לכן, השביתה תימשך עד שיושג הסכם חתום עם המדינה, שידבר על צמצום מספר התלמידים בכיתות, על החזר שעות הלימוד שקוצצו בשנים האחרונות, ועל תוספות שכר של המורים".

"היא חתיכת זהב טהור"

יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, מודה כי הוא לא יודע מה היה עושה בלי פעיל. "אני מרגיש שהיא גורם משמעותי במאבק, שאני פשוט לא יכול בלעדיו. היא מאוד מזדהה עם המורים ועם הארגון, והיא איתנו בלב ובנפש. מעבר לכך, היא עורכת-דין מצוינת ומקצוענית מהמעלה הראשונה".

ההזדהות של פעיל עם הארגון ניכרת בה. כשהיא מדברת על מאבק המורים עיניה הכחולות בורקות, ונראה שהיא מתייחסת אליו כמאבקה האישי. "התחלנו את המאבק" ו"הכרזנו על שביתה", היא אומרת, ולא מבחינה בינה ובין הארגון שהיא מייצגת.

"היא חתיכת זהב טהור", מוסיף ארז. "לא מפני שהיא בלונדינית, אלא מבחינת הערך שלה. לא זהב 14 קראט או 18 קראט, אלא זהב נקי לגמרי. ארגון המורים התברך בכך שהיא עובדת איתו. היא עובדת איתנו לאורך שנים, ולא רק לצורך המאבק הנוכחי, ומכירה את הארגון ואת כל הכוחות הפועלים בו יותר מכל היועצים שלנו גם יחד".

כמי שמייצגת את ארגון המורים העל-יסודיים ביקשה פעיל להחדיר לשיח הציבורי, נוסף לבעיות שעימן מתמודדים המורים, גם את היחס לנשים בתחום ההוראה ולנשים עובדות בכלל. הקיפוח הקיים בסקטורים שבהן מועסק רוב נשי חורה לה. לדברי ארז "היא מאוד חרדה לזכויות האישה, ולוחמת כלביאה לא רק לטובת זכויות הפרט, אלא גם לקידום זכויות נשים עובדות, שבדרך-כלל מקופחות בעבודה בכלל ובמערכת החינוך בפרט".