"ישראל היא כמו 15 אקסונים"

מייקל מילקן העביר בכנס "גלובס" מסר לבכירי המשק: "הניחו להון האנושי לפרוץ - וישראל תהפוך למעצמה כלכלית" > גלי וינרב

"אם מסתכלים על נכסים בלבד, ישראל היא בעלת ערך של כשליש מחברת אקסון, אבל אם מתייחסים להון אנושי, ישראל גדולה כמו 15 אקסונים. ההון האנושי שלה שווה 7 טריליון דולר" - כך אמר היום (ג') מייקל מילקן, ראש מכון המחקר מילקן, פילנתרופ ורפורמטור מוביל, ידיד ישראל, "מלך אג"ח הזבל", איש בכיר בכלכלה האמריקנית ואולי האיש שעל אישיותו בוססה הדמות של גורדון גאקו בסרט Wall Street.

מילקן נמצא בישראל בביקור שמטרתו להוביל קבוצת חשיבה בתחום טיפוח מדעי החיים והתעשייה הירוקה בארץ. באירוע שערך "גלובס" נשא מילקן נאום ארוך שמסקנתו העיקרית היתה - אתם, בכירי המשק, יושבים כאן על מכרה של זהב, בלתי נראה אבל קיים: ההון האנושי שלכם. כל המגמות העולמיות פועלות לטובת הכלכלה הישראלית. הניחו להון האנושי לפרוץ, טפחו אותו, וישראל תהפוך בשנים הקרובות למעצמה כלכלית. "כל אחד ממוסדות המחקר המובילים שלכם הוא באר נפט, ועוד מן הסוג שלעולם לא מתכלה", אמר.

לדבריו, ישראל בולטת כל כך בהון האנושי שלה בזכות הלימודים הגבוהים האיכותיים, עומק ההכשרה של הרופאים, שיתוף הנשים בכוח העבודה ובמדע, והעשרת המדע על ידי העלייה הרוסית. הצד השלילי הוא ההשתתפות הנמוכה בכוח העבודה, וכן ריכוז שיעור גדול מדי מן ההון במעט מדי ידיים - שרבות מדי מהן מוסדיות. לגורמים השליליים הללו יש השפעה מסוכנת על התל"ג, שכבר ניכרת בהווה.

איש על הירח

מילקן וצוותו הגיעו לישראל כדי לעודד את ההשקעה בחינוך בעיקר במחקר רפואי, תחום בו עוסקת הזרוע הישראלית של המכון שלו כבר מספר שנים. לדבריו, שיפור ההון האנושי לטובת מטרות גלובליות אינו מותרות, אלא הכרח. מילקן נזכר בנקודה בעבר שבה קיבל העולם "צלצול השכמה" שקרא לו להשקיע בפיתוח מדעי: "הכותרות בעיתון צעקו - 'פאניקה גדולה'. אנשים נותרו המומים", הוא מספר ומבקש מן הקהל לנסות ולנחש מה היתה הטראומה. לא מלחמה, לא התקפת טרור, אסון טבע או אפילו קריסת שוק המניות, אלא שיגור החללית ספוטניק על ידי הרוסים, שהוביל לחרדה העצומה כל כך אצל האמריקנים. "זו לא היתה ההתחלה של האימפריה של ברה"מ, אלא דווקא הסוף שלה", הוא מציין, "כי זה עורר את ארה"ב להשקיע בחקר החלל. נאס"א הוקמה ובתוך פחות משני עשורים העמידה אדם על הירח. על פי אותו היגיון, העוני, הטרור והזיהום הם קריאות ההשכמה שלנו. חבית נפט ב-90 דולר היא סימן לסוף של הנפט, לא לעלייה שלו".

החינוך ביסודי קובע

לדברי מילקן, חינוך הוא אחד היסודות של טיפוח ההון האנושי. זה לא חדש, אך מסתבר כי דווקא השקעה בחינוך בגיל בית הספר היסודי היא שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר - פי שלושה על ההשקעה במונחי תל"ג. ההשקעה הבאה בתשואתה היא בחינוך גבוה, ורק אחר כך בתיכונים.

הנדבך השני של עידוד ההון אנושי הוא מדעי החיים. לדבריו, להשקעה זו שתי פנים. האחת - כה ברורה עד שנדיר שנחשוב עליה - היא שאנשים שחיים זמן רב יותר, בבריאות טובה, גם עובדים יותר. השנייה היא שהפיתוחים המדעיים הם נכס יצוא ראשון במעלה.

מילקן הוא לוביסט של מספר רפורמות בשוק ההון הישראלי, שמתקשרות אצלו באופן ישיר למימון ההון האנושי, המדע והרפואה. על פי משוואה שפיתח, השפע מורכב מהון אנושי, הון חברתי, נגישות למימון ונכסים מוחשיים. הוא מספר כי פיתח את המשוואה מתוך מודעות חברתית, שצמחה מתוך צפייה בתנועות המחאה של שנות ה-60. הכוונה היתה לבדוק כיצד ניתן להביא שפע לכולם, והתשובה: על ידי הנגשת ההון לסקטורים באוכלוסיה ולחברות קטנות שעד כה לא יכולים היו להגיע אליו.

לדעתו, השאלה הרלוונטית לישראל של היום, הינה האם ניתן להביא את ההון הפיננסי לגורמים רבים יותר, ובעיקר לחברות קטנות ועתירות ידע. הוא מספר כי מאז 1970 נוצרו 62 מיליון משרות על ידי עסקים קטנים, לעומת 4 מיליון משרות שנגרעו מהעסקים הגדולים. "זה לא מפתיע", הוא אומר, "עסקים גדולים נוהגים להחליף כוח אדם פנימי במוצר שהם יכולים לשלם עליו".

מילקן מראה כי יותר מדי מההשקעות הישראליות הן באג"ח ממשלתיות, וההון מרוכז מדי בידיים של 25 חברות מובילות. בתשובה לשאלת "גלובס" הוא מבהיר כי היה רוצה לראות ביזור של מנגנוני ההון והחוב: "צריך שהשוק יפרנס את הכלכלה, ולא המוסדות הפיננסיים. הבנקים בארה"ב הם בעלי אחוזים בודדים בלבד מההלוואות. כולם יכולים להלוות. דרושה הרחבה דרמטית של שוק האג"ח".

בהמשך מסביר מילקן כי ישראל מתחרה במרוץ אחר ההון האנושי מול מדינות מתפתחות בקצב מזהיר כמו סין או הודו, וכן מדינות קטנות אך שאפתניות כמו סינגפור. הוא מציג נתונים המראים כי אם המדינות ימשיכו בקצב הגידול הנוכחי, בעוד 50 שנה יהיו הודו מקסיקו ואינדונזיה בין 10 המדינות המובילות בעולם, על חשבון מדינות כמו צרפת וקנדה, והודו וסין יתפסו את המקומות הראשונים.

עם זאת, הוא מזהיר מפני הסקת מסקנות מרחיקות לכת לגבי העתיד מקצב הגידול הנוכחי ומדגים: "לאור הגידול העצום במספר חקייני אלביס - מכ-50 בעת מותו עד כ-3,500 היום, אתם יודעים כמה חקייני אלביס יהיו בעוד 50 שנה - אחד מכל שלושה אנשים יהיה חקיין אלביס!". בעוד הקהל צוחק, מדגיש מילקן את הנקודה: קצב הגידול הנוכחי שייך להווה בלבד.

לא נותר קלון

נושא אחד אליו מילקן אינו מתייחס בהרצאה הוא העבר הפרטי שלו. מילקן היה הוגה כלכלי מוביל ומרכזי וגם פילנתרופ עוד בתחילת דרכו. בשנות ב-80 הוא היה מן החלוצים והמובילים של רעיון הנפקת אג"ח גבוה בסיכון גבוה - "דמוקרטיזציה של החוב", כפי שהוא קורא לתהליך.

רבים ניצלו את הרעיונות שלו והתעשרו, כמו גם הוא עצמו, אך ב-1991 הוא הואשם בעבירות על חוקי ניירות ערך ועל שימוש לרעה במודל שפיתח. הוא נשפט ל-10 שנות מאסר אך שוחרר אחרי שנתיים, בתנאי שלא יעסוק עוד בתחום ההשקעות. הדבר לא מנע ממנו לחזור במלוא העוצמה לפעילות ציבורית, ואף ליזום רפורמות כלכליות במדינות שונות. היום כמעט ולא נותר באוויר כל ריח של קלון מן העבירות עליהן נשפט, והוא נחשב למוביל עסקי, פוליטי ואקדמי מוערך.