ואיך זה שחברי קיבוץ געש לא יראו מזה גרוש
החלטת בית המשפט המחוזי מאתמול (ג') תאפשר, כלל הנראה, לרוכשי הקרקעות בפרויקט געש על הים, או כפי שהוא מכונה על ידי היזמים, צוקי ארסוף, להגשים את חלום המגורים בסמוך לקיבוץ געש ובקרבה יחסית לחוף הים. חלום זה יוגשם כמובן, אם בית המשפט העליון לא יחליט אחרת, שכן כפי הנראה הפרקליטות או אחד מארגוני הסביבה צפויים לערער על ההחלטה.
מה שברור הוא, שהפרויקט עשוי ליהנות ממחירים גבוהים ומביקוש רב, בשל מיקומו במרכז הארץ, בסמוך לכביש החוף, בסמוך לגן לאומי ובשל קרבתו היתרה לשפת הים. יצוין, שפרויקטים מסוג זה נדירים מאוד בעיקר מאז התקבל חוק הסביבה החופית, שאינו מאפשר בנייה בקו 300 מטרים מהחוף. פרויקט געש, ברובו אמנם אינו חודר לתחום האסור, אך אין ספק שמדובר במיקום מבוקש ונדיר.
שווי הקרקע: 70 מיליון דולר
בפרויקט געש מתוכננות כיום 108 יחידות דיור, מחציתן קוטג'ים ומחציתן בבניה רוויה, בבתים של עד שלוש קומות. התוכנית התקפה כיום אוסרת לחבר בין המגרשים. עובדה זו תמנע מהרוכשים לבנות בתים גדולים במיוחד.
על פי הערכת יו"ר איגוד השמאים רן וירניק שווי הקרקע של הפרויקט כולו כ-70 מיליון דולר, מהם כ-50 מיליון דולר לקרקע המיועדת לקוטג'ים ו-20 מיליון דולר שווי הקרקע המיועדת לבנייה רוויה. מחירה של דירת קוטג' בפרויקט, הבנויה על מגרש בשטח של חצי דונם, ינוע על פי הערכה, סביב 2-1.5 מיליון דולר. כל זאת, בהתחשב בקרבה לקו הים, כאשר ערכם של הבתים עם נוף לים יהיה מן הסתם גבוה יותר. שוויין של הדירות בבנייה רוויה ינוע בין 800 אלף דולר למיליון דולר לדירה. גם כאן, כמובן, בהתחשב, בקרבה לים ולנוף הנשקף מהחלון.
לשם השוואה, בפרויקט ארסוף, בסמוך לקיבוץ שפיים, שווי של מגרש בשורה ראשונה לים נאמד כשבעה מיליון דולר. שווי מגרש שנמצא בשורות הפנימיות יותר "צונח" לשלושה מיליון דולר. חשוב לציין, ששטח המגרשים בארסוף כשני דונם, לעומת מחצית הדונם בפרויקט געש.
הירוקים: "זו קומבינה של מיליונרים"
רכז פורום השרון במפלגת הירוקים, דרור עזרא, מי שעמד מאחורי המאבק כנגד הפרויקט אומר שמי שניצחה בבית המשפט היא תרבות הקומבינה, שכן בית המשפט נתן פרס למעשי רמייה, ולהתנהלות מפוקפקת של קיבוץ געש ואנשי המועצה האזורית חוף השרון. עוד אמר עזרא, שבית המשפט אפשר הקמה של עוד שכונת מיליונרים על החוף, עם שמורת טבע פרטית מול הבית. עזרא הדגיש, שבית המשפט טעה וכי הוא מצפה שהמדינה תערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
עו"ד ענת בירן, ממשרד יגנס, טויסטר, בירן, שייצגה את רוכשי המגרשים במתחם אומרת, שאין ספק שבית המשפט קיבל את העמדה לפיה זכאים האזרחים להסתמך על תכנית תקפה ולהשקיע את מיטב כספם ברכישת בית מגורים, בלי לחשוש שהמדינה תחזור בה מתכנית תקפה, ובכך לערער את תחושת הוודאות שהיא תנאי בסיסי במדינה מתוקנת.
הכל התחיל בדירות לקיבוצניקים
ראשיתה של הפרשה בסוף שנות ה-90, אז רכש קיבוץ געש קרקע חקלאית פרטית ממשפחת לטוינסקי, מתוך כוונה לבנות עליה בתים לחברי הקיבוץ, שסבל ממצוקת דיור. ב-2000 אישרה הוועדה המחוזית התוכנית להקמת 120 יחידות דיור עבור חברי הקיבוץ. ביולי 2001 לאחר שהקיבוץ נקלע לחובות של 320 מיליון שקל, הוא חתם על עסקה עם סקום, חברת בת של שיכון עובדים, להקים על הקרקע שכונה ובה 30 יחידות דיור הכוללת בריכת שחיה פרטית ליד כל בית לבני האלפיון העליון, בדומה לשכונת ארסוף הסמוכה. במקביל דרש הקיבוץ מהוועדה המחוזית לאשר לו לבנות 70 יחידות דיור בתוך הקיבוץ בטענה למצוקת דיור.
בינואר 2004 הוציא בית משפט השלום בנתניה צו להפסקת העבודות ובפברואר 2005 דרשה הוועדה המחוזית לשמור על האופי הקיבוצי של הבנייה. בתגובה שכרה סקום את שרותיו של ח"כ אביגדור יצחקי (בתקופה בה לא היה ח"כ) שערך מספר פגישות עם מתכנן המחוז, דורון דרוקמן, אחריהן אושרה תוכנית הבינוי עם שינויים בין השאר להקמת 108 יחידות דיור. ביוני 2006 סקום, מכרה את הקרקע לצוקי ארסוף המיוצגת בידי עו"ד יצחק חג'ג' שאף הגיש את העתירה את הוועדה המחוזית, שתכננה להקים בו 108 יחידות דיור, מתוכן 56 יחידות צמודות קרקע.
לאחר ששווקה כ-40 יחידות, הודיעה הוועדה המחוזית, שתוכנית הבינוי המאושרת אינה תואמת את נספח הבינוי של התב"ע ואת הנחיות מתכנן המחוז דאז, דורון דרוקמן, והורתה לוועדה המקומית שלא להוציא היתרי בניה. במרץ 2007 הודיעה הוועדה המחוזית שהיא מבטלת את תוכנית המגורים וכי על היזמים להגיש תוכנית אחרת, שבפועל הופכת את השכונה לחלק מהקיבוץ. צוקי ארסוף הגישה בתגובה עתירה מינהלית בטענה שהוועדה המחוזית מבטלת את התוכנית שבע שנים לאחר אישורה וכי ביטול התוכנית יגרום ליזמים נזק של 50 מיליון דולר.
בסוף יוני 2007 קיימה הוועדה המחוזית דיון נוסף והורתה לועדה המקומית להפקיד תוכנית מפורטת, שתכלול את הוראות הבינוי והורתה על הקפאת התוכנית על לקבלת הוראות אלה. בתגובה טענה צוקי ארסוף שההחלטה התקבלה תוך הפרת זכות טיעונה של החברה וחזרה על טענותיה בדבר מניעות הוועדה המחוזית.
לדעת בית המשפט המחוזי, יש לאשר את התוכנית שכן מטרת התכנית לא הייתה להרחיב את קיבוץ געש לצורך פתרון מצוקת הדיור בו. עוד קבע בית המשפט, שמכירת הקרקע לגורמים פרטיים היתה בידיעת הוועדה המחוזית.
בית המשפט גם קבע, שתכליתה של התכנית היא הקמת אזור בנייה פרטי שהוא חלק מן היישוב געש וכי אין שום הגיון בעריכת תב"ע חדשה כפי שדורשת הוועדה המחוזית. בנוסף דרש בית המשפט לקבל חוות דעת נוספת מאדריכל, שהיה מתכנן מחוז, שיקבע האם התוכנית עונה על הדרישות.
החברה להגנת הטבע: היזמים הציגו מצג שווא ושיקרו
החברה להגנת הטבע מסרה בתגובה, שכנציגת הארגונים הסביבתיים בוועדות התכנון היא תמהה על הסכום הגבוה של 250 אלף שקל, הוצאות משפט שפסק בית המשפט נגד הוועדה המחוזית. לדעת הוועדה, קנס גבוה זה משחק לידיהם של היזמים שפועלים לא פעם בניגוד לחוק, ועלול להרתיע בעתיד את מוסדות התכנון לפעול כנגד יוזמות מגלומניות וזוללות קרקע, המופקעות מהציבור הרחב.
החברה להגנת הטבע מדגישה, שמדובר ביזמים שהציגו מצג שווא להרחבת היישוב ל-120 יחידות דיור, כאשר בפועל שיווקו 30 יחידות דיור יוקרתיות בלבד, כך שכל דיון שהתנהל לגבי מצוקת הדיור של התושבים היה שקרי. לדעת החברה להגנת הטבע, הוועדה המחוזית ביקשה תוכנית חדשה כדי להבטיח שלא יתאפשר מצב דומה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
