ציירי לי עיגול

בעת משחק חותמות עם בנותיה הפציע במוחה של קרן-אור לאלו, מורה למתמטיקה ולגיאומטריה, רעיון: לייצר עבור תלמידים שמתקשים לשרטט ערכת חותמות גומי בצורות גיאומטריות שונות. כך יצאה לדרך יוזמה עסקית שצפויה להגיע למחזור של 6 מיליון שקל בשנת הפעילות הראשונה > ספיר פרץ

קרן-אור לאלו, 32, רוצה להטביע את חותמה בעולם. לא חלילה כמורה המשתכרת שכר רעב, אלא כאשת עסקים מצליחה בתחום החותמות. לאלו, מורה למתמטיקה ולגיאומטריה, החלה לייצר ממש בימים אלה חותמות גומי בצורות גיאומטריות שונות.

הרעיון הבליח במוחה במהלך שיעור גיאומטריה. "כשאני מבקשת מהתלמידים שלי לשרטט צורה גיאומטרית, הם מתלוננים מיד ותמיד. הם ממש שונאים לשרטט. כמו-כן, משימת השרטוט גוזלת זמן ומסיטה את תשומת הלב מהחומר הנלמד בשיעור. כשהתחלתי ללמוד לתואר בכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה, גיליתי, על בשרי, כמה זמן, מאמץ ועצבים כרוכים בשרטוט האינסופי של צורות, גרפים ונוסחאות", היא אומרת.

"איזה כיף להחתים"

בטוחה שמישהו כבר חשב על הפתרון היצירתי למטרד, יצאה לאלו לחפש אותו בחנויות. משלא מצאה, החלה להבין שטמונה כאן הזדמנות עסקית. "התברר לי שאף אחד לא חשב על פתרון קל. כל מה שמצאתי זה מחוגות או סרגלים עם שבלונות".

האסימון הסופי בעניין נפל, לדבריה, רק אחרי שישבה לשחק עם שתי בנותיה. "שיחקנו בחותמות ברבי שקניתי להן. תוך כדי משחק חשבתי לעצמי איזה כיף זה להחתים, ושאני הולכת לגמור להן את כל הדיו. זה היה הרגע שנדלקה לי הנורה מעל הראש".

בשנה החולפת יצאה לדרך עם ה-Sealset, עסק לייצור ולשיווק ערכות של חותמות גיאומטריות. היא עשתה זאת, לא לפני שלקחה חל"ת מהוראה, ערכה סקר שוק, נתנה לתלמידיה להתנסות עם אב טיפוס וגייסה משקיע, אלי לוי בתמורה ל-50%. לאלו הביאה את הרעיון ולוי את הכסף: 450 אלף שקל כהשקעה ראשונית.

המוצר, הנמצא כעת בתהליך של רישום מדגם בארץ, באירופה ובארה"ב, מיוצר בסין. בקרוב, אומרת לאלו, צפוי להגיע לארץ המשלוח הראשון.

" מניסיונך, מה צריך לדעת יזם המעוניין לייצר מוצר בסין?

"הוא צריך לדעת שלא תמיד זול יותר ליצור קשר ישיר עם מפעל בסין. בהשוואת מחירים שעשיתי התברר לי שזול יותר לעשות זאת באמצעות חברות תיווך בארץ, שמכירות היטב את השוק הסיני".

" ומה באשר לשיווק המוצר, תשווקי אותו ישירות לחנויות או באמצעות מפיצים?

"בחרתי בערוץ הישיר. החלטתי שאני לא משווקת באמצעות ספקים-מפיצים. זה אומנם כרוך בעבודה רבה, אבל בשלב הנוכחי, זה יותר משתלם. כרגע אני נמצאת במשא-ומתן עם שתי רשתות גדולות לספרים ולציוד משרדי".

" כמה תעלה ערכת החותמות לצרכן?

"55 שקל לערכה".

" האם יש לך כוונה לשווק את החותמות גם בחו"ל?

"כן. ספקים מאוקראינה ומקנדה כבר הזמינו ממני 70 אלף ערכות, ובימים אלה אני נמצאת במשא-ומתן מתקדם עם ספקים מיוון ומאנגליה".

" מהו הקושי העסקי הגדול ביותר שלך כרגע?

"שיווק. למרות שאנשים מתלהבים מהמוצר, עדיין קיים פער בין ההתלהבות לבין פתיחת הארנק.

"גיליתי שממש קשה לשווק בארץ מוצר חדש. בחו"ל, לעומת זאת, משימת השיווק קלה יותר. נוכחתי לראות ששם קניינים עובדים בצורה הרבה יותר מסודרת והוגנת. אולי זה כך בגלל שהשווקים שם גדולים הרבה יותר ואין חשש להמר על מוצרים חדשים.

"בארץ, מדברים איתך על קונסיגנציה ועל מוסרתשלומים גרוע. התחושה כאן שעושים לך טובה שקונים ממך משהו. בחו"ל זה לא ככה".

לאמריקה עם גילה גמליאל

עיניה של לאלו נשואות לא רק לאוקראינה, לקנדה, ליוון ולאנגליה. היא רוצה גם לאמריקה. לדבריה, על מנת לחדור לשוק האמריקני שכרה את שירותיה של חברת הכנסת לשעבר, גילה גמליאל. האחרונה הקימה את "חיבורים ג.ג.ג בע"מ", חברה המקשרת בין יזמים לבין משקיעים מהארץ ומחו"ל בתחומים שונים, כולל בתחום הנדל"ן.

בתגובה לפנייתנו אמרה גמליאל: "קרן-אור היא ההוכחה לכך שעל-ידי רגישות של מורה ואמא לצרכים בסיסיים של תלמידים וסטודנטים, ניתן לייצר מיזם חינוכי, אותנטי ופרקטי עבורם. יזמים שונים פונים אליי, והמיזם של קרן-אור דיבר אליי מיד. לדעתי, המוצר שלה יהיה להיט. כשראיתי אותו חשבתי לעצמי, איך לא חשבו על זה קודם. לפעמים הדברים הקטנים, שלא נותנים עליהם את הדעת, הם הדברים הגדולים באמת. אין לי ספק שהמוצר שלה יתפוס ויהיה טרנד עולמי". גמליאל, שהיתה פעילה בעבר במוסדות הסטודנטים, מוסיפה כי יעצה ללאלו גם איך להחדיר את המוצר לקמפוסים.

" לאלו, את צופה מחזור של 6 מיליון שקל בשנה הראשונה לפעילות.

"רק בארץ יש שוק של מיליון תלמידי חטיבות ביניים, תיכונים וסטודנטים. השאיפה שלי היא למכור בשלב ראשון ל-10% מהם. לשוק המקומי, אני מוסיפה את ההזמנות שכבר יש לי מחו"ל. על פי חישוב זהיר ומינימלי, המחזור בשנה הראשונה צפוי להיות כ-6 מיליון שקל. אני מאמינה שנצליח, כי היופי במוצר שלי הוא בפשטות שלו ובכך שהוא עונה על צורך קיים".

" מהי השאיפה העסקית שלך?

"שבכל ילקוט תהיה ערכה של החותמות שלי. אני בדיוק קוראת את הספר של יעקב בורק, 'האם שימפנזים חושבים על פרישה', ויש שם משפט שמסכם את מה שאני חושבת: 'את היזם הרצוי מניעה בעיקר תחושת שליחות והוא שואף בכל מאודו להשאיר חותם באמצעות עשייתו הכלכלית. איזושהי טביעת רגל בחול העסקי המפוזר שם לרוב. למצוא פתרון לצורך בשוק, זו עשייה כלכלית'".