פורטפוליו / עו"ד גלעד שר

ילדות: מחניים. גדלתי שם עד גיל חמש ואז עברנו לירושלים, שם נולדו ילדיי. בין לבין, בתקופת בית הספר היסודי, גרנו בפריז, כשאבי, איש שירות המדינה, שכיהן מאוחר יותר כשגריר בוינה ובפראג, מילא בה את שליחותו הראשונה. חונכתי בבית שנתן אהבה ללא גבול, יושר בלי פשרות וציונות בלי מירכאות.

משפחה: רוב משפחתו של אבי, משפחת סר מלודז', הושמדה בשואה. אימא באה ממשפחה שהגיעה אחרי מסע תלאות לעיר העתיקה במאה ה־16. סבא שלי, אברהם שר, היה אחד ההרוגים הראשונים במלחמת השחרור, כששיירה שליווה עם מקס פיין הותקפה ליד הקסטל.

ירושלים: מקום מיוחד בחיי. שני ילדיי הגדולים גרים שם ושלושת משותפי המשרד הם ירושלמים לשעבר.

רותי: קפלנסקי, אשתי. פסלת, אהבת חיי ואם ארבעת ילדינו.

צבא: הייתי טנקיסט בחטיבה 401 שלחמה בתעלה במלחמת יום כיפור, בפיקוד דן שומרון. במילואים הייתי סגן מפקד אוגדה משוריינת. כיהנתי כשופט בבית הדין הצבאי בכמה משפטים רגישים.

שיפוט: לא מעוניין. חגי ברנר, שותפי לשעבר, הוא ללא ספק אחד מטובי השופטים בארץ.

רדיו: התחלתי לעבוד בקול ישראל במקביל ללימודי המשפטים, ונשארתי שם עשר שנים כעורך חדשות, כתב משפטי, כתב פרלמנטרי ומגיש מהדורת הערב. כשסיימתי את הלימודים התפנתה משרת הכתב בפריז ונסעתי לשם.

משרד: הקמתי מיד אחרי הפרישה מהרדיו, ב־1989. מהר מאוד מרכז הכובד עבר לתל אביב, ופתחנו סניף שריכז את רוב הפעילות העסקית. עד היום הוא קיים, ומתמחה בין היתר בעבודה מול מוסדות ציבור. מאמצע שנות ה־90 אנחנו משתפים פעולה עם משרדים מובילים בארצות הברית. אני עובד חופשי בשלוש שפות.

תום פרידמן: עיתונאי וחבר. הוא כתב את "העולם השטוח" ודחף אותי לראייה גלובלית בעסקים.

מיזוג: התחיל בידידות עם מולי אהרונסון. החלטנו להרחיב את סל המוצרים ללקוח, ובכך להפוך ליותר מיועצים נטו. בעקבות המיזוג עברתי לתל אביב.

דליה רבין: עבדה במשרד, והיום משמשת כיועצת.

הרצוג פוקס נאמן: משרד מצוין.

רם כספי: כנ"ל.

מילה כתובה: יש לי אליה כבוד רב.

תקשורת 1: ביותר מדי פעמים, חלק מאנשיה חסרי אחריות ופחות מדי בודקים את העובדות לפני פרסומן.

תקשורת 2: אנחנו מייצגים את תא הכתבים הזרים, סוכנויות ידיעות ואגודת העיתונאים.

פוליטיקה 1: נכנסתי כמה פעמים לתחום הציבורי כדי למלא משימות, למשל כשהתגייסתי ב־1995 למשא ומתן עם הפלסטינים, ליום בשבוע, שהפך לעבודה מסביב לשעון; ב־1999 כראש צוות המשא ומתן, אחר כך כשותף לגיבוש הסכם הקבע וכראש לשכתו של אהוד ברק כראש הממשלה. בשש השנים האחרונות אני מקדיש שליש מהזמן לעניינים ציבוריים.

פוליטיקה 2: עד מלחמת לבנון השנייה, פסלתי על הסף. מאז אני פחות נחרץ.

משא ומתן: תחום התמחות, שאני מלמד גם באוניברסיטת וורטון בפנסילבניה בכל שנה.

פלסטינים: יכול וצריך להיות הסכם. אנחנו חייבים להיערך להתנתקות חד־צדדית אם הוא לא יצא לפועל.

ספורטאי: עד היום אני רץ כל בוקר חמישה קילומטרים. הייתי אלוף הארץ בקפיצה לגובה בתיכון ושיחקתי כדורסל. חבר סחב אותי לאימון בשוטוקאן אחרי הצבא, וזה הפך לחלק ממחזור הדם שלי. התמודדות בלתי נגמרת עם עצמך להשתפר, וככל שאתה מתקדם האופק מתרחק. לומדים לכבד את הזולת ולקרוא אותו כמה מהלכים קדימה. אני מאמן פעם בשבוע ומשמש כיו"ר העמותה.

האגודה לזכויות האזרח: אני חבר בה למעלה מ־25 שנים, ולשמחתי הרבה רבים מיוצאי המשרד השתלבו בה ובארגוני זכויות אחרים.

אלחנן טננבאום: ישבתי בהרכב הוועדה המיוחדת שהורידה אותו לדרגת טוראי.

תפיסת עתיד: תמיד לשאוף ליותר. והלוואי שיהיה שלום. באמת.