אהוד בן-ש"ך: "כסף לא מביא אושר, אבל אושר מביא הצלחה שבעקבותיה מגיע גם כסף"

בן-ש"ך הוא יו"ר בית-הספר "רימון", לג'ז ולמוזיקה עכשווית; מגיש תוכנית ג'ז ואולדיס ברדיו 88 FM, המשודרת בימי שני בעשר בערב; וחובב מסעות ארוכים "שיש בהם אין סוף והתבודדות", כדבריו. בימים אלה הוא חושף את הצד הרוחני שלו, ומרצה בלה"ב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, על "עסקים, ניהול ורוחניות", במסגרת תוכנית בניהולה של ד"ר אורה סתר.

עכשיו, הוא מוכן לספר גם על שני מסעות התבודדות משמעותיים במיוחד עבורו: טיפוס למרגלות האוורסט, בהימלאיה בהודו ובנפאל, ב-1977; ומסע שטח לקוטב הקנדי, "באין-סוף של קרח וכלום, עם אסקימוסים, כלבים וקור מקפיא", ב-1999. לדבריו, "במסעות כאלה נולדות כל מיני תובנות".

* מהי רוחניות עבורך?

"רוחניות בשבילי היא מסע עצמי פנימי שמטרתו להיות אותנטי, וחיפוש בתוכך, באנשים הקרובים אליך ובארגון שאתה מנהל, את הכוחות הגנוזים, כמו גם את הבעיות הגנוזות. בסופו של דבר, כוחות גנוזים אלה באים לידי ביטוי באנשים".

* איך הרוחניות תורמת לעסקים?

"כל אדם סקרן, שמוכן להקשיב לעצמו ולסביבה, הופך לאדם אמיץ יותר שמסוגל לבצע יותר. אמיץ יותר, משמעו לעשות שינויים עסקיים או ארגוניים, וללכת למחוזות רחוקים מהבחינה הגיאוגרפיה או מבחינת העשייה. כמו-כן, רוחניות וחיפוש מאפשרים לנו להגיע לאמת פנימית ולחזון אישי, שבסופו של יום באים לביטוי גם בעסקים. דבר שמוביל לדברים שמאוד חשובים היום, שהם, קודם כל, לקחת אחריות על עצמך ועל מה שאתה עושה, לתת דין לעצמך, להיות יותר חופשי ומשוחרר ולהיות יותר פנוי, לא בזמן אלא במי שאתה כאדם, כדי לתרום לעצמך, לאחרים ולסביבה.

"דיפאק צ'ופרה (שמגזין "טיימס" הכתירו כאחד מ-100 המשפיעים בעולם ואחד מעשרת המובילים בתחום רפואת גוף-נפש) אמר בהרצאתו בישראל, כי הוא רואה שני סוגי אנשים: אלה שרואים בכל דבר בעיה, ואלה שרואים בכל דבר הזדמנות. זה נכון, במיוחד בעסקים, ואני משנן את זה לעצמי: לראות בכל דבר הזדמנות. בסופו של דבר, רוחניות מסנכרנת ומחברת בין הגוף, הנפש והנשמה - שלושה מרכיבים שנמצאים בתוך כל אחד מאיתנו".

* איך עושים את הדרך ממנהל לחוץ עם חיים לא-מאוזנים, למנהיג שחש שחייו מתנהלים בהתאם לאמת הפנימית שלו?

"אין חוקים, כללים או נוסחה שמובילים אותך לאמת הפנימית שלך".

* ובכל זאת?

"אני חושב שהכותרת 'להקשיב' היא עצה טובה לכל אחד. מי שיידע להקשיב לאחר, יידע להקשיב גם לעצמו. בנוסף, מי שיידע לעשות דברים מחוץ לשגרה היומיומית של משפחה, בית ועבודה, בלי לוותר על איכות העשייה שלו בתחומים אלה, יהיה אדם יותר עשיר ומגוון. הוא יכול לעסוק במדיטציה, בטיולים, בריקוד, בציור, במוזיקה ובכל דבר אחר. בכל מקרה, חשוב לפתח את הצדדים האחרים שיש בכל אחד מאיתנו.

"מי שיודע לקחת תחביבים או דברים שהוא אוהב, ולעשות אותם, יכול, דרכם, להגיע לעצמו הרבה יותר ולא להרגיש שהוא קורבן של משימות, של מחויבויות, של מה יגידו בסביבה הקרובה והרחוקה ושל מה מקובל. וכמו בכל דבר אחר, גם כאן חשובה משמעת ומסגרת".

* איך הגעת לסדרת ההרצאות על רוחניות בעסקים?

"קרוב-משפחה סיפר לי על הקורס ושרוצים לפנות אלי. ברגע הראשון נרתעתי, כי השם 'רוחניות ועסקים' יומרני ומזמין אש. אמרתי, 'מה פתאום, אני צריך לחשוב, מי יהיה שם?, מי המרצים?, מי הקהל?' וכדומה. אבל מהר מאוד הבנתי שיש פה הזדמנות בשבילי, שעבורה אני צריך להפעיל אומץ ולהיחשף.

"הבנתי, שהזדמנות זו תספק חלק מהסקרנות שלי, ותאפשר לי להיפתח לתחום נוסף, שמאוד מעניין אותי, בדרך מתודית, ולקבל הרחבות בנישות שאני מכיר או חושב שאני מכיר. אחרי יממה נוספת של מחשבה השבתי בחיוב, ואני מאוד שמח על כך. גם כי קל לתת תשובה שלילית בשל היותי אדם עסוק, וגם כי התגברתי על החשש של 'מה יחשבו'. היום, אחרי ששמעתי מרצים, ואני מכין את ההרצאה שלי, אני מבין טוב יותר שאסור לנו לפחד ואסור לנו להגיד 'לא' אוטומטי ולתת לו את הכוח".

* איך בא לביטוי הצד הרוחני שלך בחברות שאתה עומד בראשן?

"אין ראיון עבודה, ולא משנה אם זה לתפקיד חשב או לתפקיד מנהל שיווק, שבו אני לא שואל את המרואיין על חייו האישיים - אשתו, ילדיו, תחביביו ומה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול, בין אם הוא בן 30 או 55. הסקרנות למידע כזה, מבחינתי, מעשירה את היחסים שאני יכול לפתח עם העובד או המנהל ואת ההפריה ההדדית באותה נישה שבה אנחנו באים במגע".

* איך מגיבים לזה עמיתים ומנהלים סביבך?

"לפעמים נותנים לזה תג של רכילות, כי אנשים מורגלים לראות בהתעניינות בעיה ולא משהו טוב".

* איך עוד?

"אנשים הם המרכז. זאת התפישה שלי וגם זה קשור לרוח. אף שאני עומד בראש ארגונים גדולים, הדלת שלי פתוחה בפני כל אחד ואני יוצר יחסים שמאפשרים לעשות בזה שימוש. דיסטאנס וקרירות אינם יוצרים קרקע לקיום דיאלוג, ודיאלוג נוצר על-ידי התעניינות, פתיחות ודלת פתוחה.

"הרבה פעמים שואל אותי מנהל תחתיי, 'איך אתה יודע את זה?', ולעתים זה אף נאמר בטרוניה, כאילו התערבתי לו בניהול, כי שמעתי משהו מעובד שלו שהוא לא שמע. מצד אחד, זה חלק מהחיים בארגון גדול. מצד שני, אי-אפשר לצמוח משמעותית אלא בארגונים גדולים".

השמיים הם הגבול

מסתבר, כי גם מכירת פזגז לפני חצי שנה קשורה לרוחניות. בן-ש"ך אומר שהשותפות פורקה כי "השותפים שלי (פז) לא ראו את אפשרויות הפיתוח, כשאני חשבתי שאפשר להוביל את החברה קדימה. במצב כזה, אני מאבד עניין. אם הייתי אדם קר, שלא מקשיב לעצמו ורואה את הכל דרך החור של הגרוש, הייתי יכול להמשיך בחברה ולהרוויח כסף. אבל אני לא כזה, לכן לא ראיתי טעם להמשיך בשותפות. לעומת זאת, בניאוסיטי ובפועלים-נדל"ן השמיים הם הגבול, כי אנחנו לא תלויים בישראל ופועלים במקומות רבים, בתרבויות מגוונות ובשפות שונות".

* מדברים היום על הקשר בין רוחניות לבין עלייה בהצלחה הפיננסית של החברה. האם אתה נתקל בקשר כזה?

"אני פעיל בשבע ארצות ואני רואה שבמקומות שבהם יש אנשים יצירתיים, עם עולם פנימי עשיר, כמעט תמיד העסקים מצליחים יותר מאשר במקומות אחרים. זה בולט דווקא בחו"ל, כי שם המגבלות הרגולטוריות, הצפיפות והתחרות, לא מפריעות כל-כך. בחו"ל, כשאתה רואה אנשים פורחים, אתה יכול לזהות לפי זה את האופי ואת האישיות שלהם".

* מי הם אותם מנהלים ואנשים שפורחים בעסקים?

"הם אמיצים, לא 'יס-מנים', יצירתיים, פתוחים לסביבה גם בארץ חדשה, לא עסוקים בלהשביע את רצון הממונים שלהם, פתוחים לאינפורמציה ולצרכים חדשים, יודעים להביא את היתרונות היחסיים שלהם, ולא לכפות את מה שהם הביאו על הסביבה החדשה".

* איך אתה מגייס את השקט ואת הבהירות, אתה עושה מדיטציה?

"אחד הדברים שאני אוהב מאוד ועושה כבר שנים, זה לצייר. כשאני מצייר אני לבד עם עצמי, עם מוזיקה ברקע, והכי ספונטני, זורם ולא מופרע על-ידי הסביבה. המחשבות הכי נהדרות צצות לי בתהליך כזה, וזה נפלא. מדיטציה, טאי-צ'י ויוגה, הם כלים נהדרים להתחבר לגוף. אבל אני לא מתחבר לזה, כי צריך משמעת וסבלנות, ואני קצת היפר-אקטיבי. אבל בטח אגיע גם לזה בעתיד".

* איך מגיבה הסביבה העסקית לרוחניות שלך?

"הם יודעים שאני לא המנהל או הבעלים הקלאסי ובסך-הכל אנשים רואים בזה יותר חיוב משלילה. גם חשוב לי שהם יחשבו כך, אף שזה לא ישפיע על דרך הפעילות שלי, ואולי זה עוזר גם להם, כי כל מי שמולנו הוא בעצם מראה שלנו. הרבה פעמים אנחנו כועסים על אדם, כי אנחנו רואים את עצמנו בהתנהגות שלו. אני מאמין שהשפעת הרוחניות עושה את הסביבה טובה יותר".

* מנהל ישראלי מצוי יאמר "אני בקושי חי ונושם בין המשימות בעבודה, איפה אמצא זמן להתחבר לעצמי?", מה תשיב לו?

"שהוא חייב למצוא את הזמן הזה לבד, אחרת יש לו בעיה רצינית בהתנהלות. מספרים, כי לי איקוקה פגש פעם מנהל שלו באחד המפעלים המוצלחים בארה"ב, שאמר לו בגאווה כי שנתיים לא יצא לחופשה. איקוקה פיטר אותו במקום.

"אדם אחראי צריך לדאוג גם לעצמו, לארגן את הזמן שלו ולהקדיש שעות לפנאי, אחרת הוא ירגיש כעבד של המחויבויות שלו ושל העבודה, וכך לא ניתן לצמוח. מי שאין לו לאן לצמוח הולך בסופו של דבר לאחור, כי בכל מקרה אי-אפשר להישאר במקום. זה נכון לגבי ארגונים, וגם לגבי בני-אדם".

* מאיפה האומץ לחשוף את הצד הרוחני, האישי?

"בעבר עשיתי פרויקט חינוכי לבתי-ספר ולצבא על מלחמת יום הכיפורים (הפיק עם חברים מ"העמותה לחינוך ולמנהיגות אזרחית", את הסרט "כאילו לא היתה מלחמה", שהוקרן בערוץ 2 כבסיס לדיון על אחריות אישית, אחריות מנהיגים ומגבלות הכוח, ה' מ'). אחרי המלחמה האחרונה, כשאמרתי מה שהיה לי על אחריות מנהיגים ובעיקר על חוסר-אחריות מנהיגים לפעולות של עצמם, הייתי המום מהתגובות, שהיו: 'כל הכבוד שיש לך אומץ להגיד'. זאת אומרת, שהרבה חושבים אבל לא מעיזים, וה'מה יחשבו אחרים' - מה יגידו בעולם העסקי או בסביבה, הם שלשלאות שיש בהן הרבה מן השלילה.

"אני גם חושב, שאין אפשרות אלא להיות כן וגלוי. פעם, כשניהלתי מו"מ על פינוי פי-גלילות עם שר האנרגיה דאז, אביגדור ליברמן, עברה בראשי מחשבה, שאני יושב מול איש ימין ואני איש מרכז-שמאל. לרגע לא עלתה בי המחשבה להחביא את דעותיי. הוא התגלה כאיש סופר-רציני, מעשי ומבצע. הקשר בינינו התחיל בפגישה שבה לא החבאתי את דעותיי, כי פתיחות יוצרת דיאלוג וקשר, ומסייעת רבות, במידה הראויה. בכל מקרה, זה לא מועיל לעצור את עצמך ולהחביא את מי שאתה".

* מה ההבדל בין מנהל למנהיג?

"מנהיג צריך להיות אמיתי, אותנטי וקשוב. יש אלפי מחקרים שמוכיחים את מה שאמרו מזמן אלברט איינשטיין ופרופ' אלברט שווייצר, וכיום חוזר ואומר דיפאק צ'ופרה: כסף לא מביא אושר. אמנם רמת האושר עולה כשרמת החיים עולה, אבל רק לפרק זמן קצר. כך למשל, מחקר שנערך בקרב אנשי מזרח-גרמניה גילה, שעם נפילת החומה רמת האושר שלהם עלתה. אך אז הם גילו שביחס למערב-גרמניה הם עניים, ורמת האושר שלהם צנחה אבסולוטית ביחס למה שהיתה קודם לכן - כשהם היו הרבה יותר עניים ולא חלק מהערב".

* אז מה כן מבטיח אושר?

"כסף לא מביא אושר, אבל אושר מביא הצלחה, שבעקבותיה מגיע גם הכסף".