בית המשפט הרשיע את ששת המעורבים בקריסת מושב שער אפרים

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע 6 מהמעורבים בפרויקט ההרחבה של מושב שער אפרים. הפרויקט היה אמור להצעיד את המושב קדימה, כמו שאר יישובי השרון, אך בפועל הוא קרס בשל העבירות שביצעו המורשעים. השישה הורשעו בין השאר במירמה והפרת אמונים, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וזיוף מסמכים. חובותיו של המושב בגין הפרויקט שבו היו מעורבים הגיעו ליותר מ-160 מיליון שקל והוא נהפך כיום בהדרגה ליישוב קהילתי. בין המורשעים, ישראל וילמובסקי ששימש כמזכיר המושב, מנהל החשבונות יצחק הרשקו שהיה חשב האגודה וחיים סבן.

על פי כתב האישום, ב-1996 פנה המושב למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לאפשר לו לבצע הרחבה כדי לקלוט משפחות חדשות. במסגרת הפרויקט תוכננה הפשרה של קרקע חקלאית שיועדה ל-350 מגרשים. המושב כתב בבקשתו כי יגבה 38 אלף דולר בעבור היטלי פיתוח מכל מי שירכוש מגרש.

שנתיים לאחר מכן גילו במינהל מקרקעי ישראל שהמושב גובה 75 אלף דולר מכל רוכש. סכומים אלה שימשו בין השאר למימון הוצאות הפיתוח לבתיהם של בנים ממשיכים ולשיפוץ בתיהם של חלק מבעלי הנחלות במושב, וזאת שלא לפי הקריטריונים שנקבעו בתחילה לגביית ההיטלים.

עקב הממצאים, המינהל החליט בינואר 2000 לבטל את הקצאת המגרשים. אך על אף עובדה זו המשיכו המורשעים בפרויקט תוך התעלמות מהעדר האישור של המינהל והתקשרו בחוזים עם בני המושב ועם קוני המגרשים מבלי ליידע אותם כי המינהל החליט שלא לאשר את הפרויקט.

השופט צבי גורפינקל מתח ביקורת חריפה על המינהל וקבע כי אין מקום לטענה כי חופש הבחירה וחופש הפעולה של המינהל נגזלו ממנו על ידי מעשי המירמה של האגודה. זאת מאחר שהמינהל היה בעל ידיעה אובייקטיבית אודות המצב האמיתי וחרף זאת היה מוכן לעצום עיניו ולקבל את מצגי השווא שהוצגו לו לצורך כיסוי פורמאלי גרידא כשבפועל היה מודע כי המצגים הינם כוזבים.