אורמת טכנולוגיות מחפשת סלעים חמים בעולם; מקווה להיכנס להפיק חשמל גם ממקומות נטולי מים

חברת אורמת טכנולוגיות פועלת להרחיב את המקורות שמהם היא יכולה להפיק חשמל. עד כה, היא עסקה רק בהפקת אנרגיה ממקומות שבהם יש שילוב של סלע חם עם מקור מים (מי תהום). היא התמקדה במאגרים הידרותרמיים, כאשר החוכמה בתחום היא לדעת היכן לקדוח כדי להגיע לאותם מים חמים. לאחר השימוש, מחזירים אותם לבארות הזרקה, כדי לא לאבד אותם לטובת ההמשך. בתהליך נעשה שימוש בכמות עצומה של מים, ויש לכך משמעות רבה בנושא העלויות.

באחרונה, הודיעה החברה על כניסה לשלב מתקדם של מו"פ בתחום ה-EGS (Enhanced Geothermal System) לטובת הפקת חשמל ממקורות חום באדמה. המשמעות היא, שאורמת תתחיל להשתמש בחום האגור בסלעים, בלי שיש באתר ההפקה מקור מים. כלומר, המים הדרושים לשם הסבת החום לאנרגיה יובאו ממקורות חיצוניים.

בתחום הגיאותרמי שבו אורמת מתמחה היום יש פוטנציאל של 70 אלף מגה-ואט. המגבלה היא שמוכרחים למצוא מקום שבו יש סלע חם וגם מקום עם מים. ישנן כל מיני מגבלות, וקורה למשל שהאתר נמצא דווקא בלב האוקיינוס השקט ולא ליד ציביליזציה שזקוקה לחשמל, וכך ייתכן שלא כל הפוטנציאל של התחום הוא בר מימוש כלומר, ייתכן שלא כל אותם מגה-ואטים יפותחו אי פעם.

לעומת זאת, סלע חם קרוב לפני השטח נפוץ בהרבה יותר מקומות. הפוטנציאל של התחום הזה רק בארצות-הברית קרוב ל-100 אלף מגה ואט, על-פי מחקר של MIT - קרוב ל-50% מסך ההספק המותקן בארצות-הברית.

לשם הפקת אנרגיה סולארית בהיקף כזה יידרשו שטחים עצומים, אך בתחום ה-EGS לא חלה המגבלה הזאת. יהודה ברוניצקי, היו"ר והמנהל הטכנולוגי של קבוצת אורמת, הסביר כי "המחקר של MIT מראה שהטכנולוגיה עשויה לאפשר ניצול של מקורות גיאותרמיים להפקת חשמל באזורים בהם אין היתכנות כלכלית לייצור חשמל ירוק ממקורות אחרים".

לשבור סלע באופן מלאכותי

אז איך זה עובד? "הרעיון הוא שאנחנו נביא את המים הנדרשים בתהליך ממקור חיצוני, כדי לאסוף את החום מהסלע החם ולהביא אותו אל פני השטח", מסביר יורם ברוניצקי, נשיא אורמת טכנולוגיות. "קודחים באר הזרקה לתוך הסלע החם, כלומר ערוץ שדרכו יוזרקו המים לתוך הסלע. מאותה נקודה המים זורמים דרך שברים בסלע לבאר הפקה שאנחנו חופרים מראש, וכך ניתן להשתמש במים החמים לשם ייצור האנרגיה ולשמור את המים להמשך שימוש בבאר ההזרקה. זה למעשה מין מעגל סגור כמו בתחנה גיאותרמית טיפוסית של אורמת", אומר ברוניצקי. "בשיטה הזאת אפשר לקבל מים חמים מאוד ולתפעל תחנות ביעילות יחסית גבוהה".

לכאורה זה נשמע פשוט והגיוני. אלא שיותר מ-20 שנה התחום נבדק על-ידי גופים מחקריים ברחבי העולם, והקושי הוא שאם יש סדקים באופן טבעי בסלע צריך להבין מהו כיוונם כדי שניתן יהיה להוביל את המים בלי שייזלו ויתפזרו לכל מיני מקומות.

"כמות המים שאנחנו משתמשים בהם בתהליך היא בסדר גודל של 120 מ"ק לדקה", מוסיף ברוניצקי. "זאת כמות מאוד גדולה ולכן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את המים האלה". כלומר, התעלומה שאותה שוקדים במחקר הזה לפצח היא, איך אפשר לאתר במדויק את המקום הנכון לחציבת באר ההפקה בהשוואה לבאר ההזרקה.

הכיוון שבו רשמה אורמת התקדמות מבחינת המו"פ הוא שהיום יש מודלים שמאפשרים לא ללכת דווקא לסלע שבור, אלא ללכת לסלע שלם, לשבור אותו בצורה מלאכותית, כשיש בידה מודלים שמאפשרים לחזות באיזה כיוון ייווצרו השברים שדרכם יזרמו המים.

אורמת נכנסת כעת להילוך יותר גבוה במחקר ולמעשה לשלב הפיתוח, כשעומד לרשותה אתר Desert Peak בנוודה, שבו כבר יש לה תחנה גיאותרמית בטכנולוגיה המסורתית, עם מספר בארות שחלקן מספקות מים בכמות מסחרית וחלקן מספקות מים בכמות קטנה מדי. במקומות האלה ניתן יהיה ליישם את השיטה ולייבא מים ממקור חיצוני.

"אם נצליח לפתח את הטכנולוגיה ולשלוט בה, אז אתר דזרט פיק יוכל להוות את הפרויקט הראשון שיפיק חשמל בצורה זו ולאחר מכן נוכל ליישם אותו גם במקומות אחרים", אומר ברוניצקי.

מנצחים על התזמורת

המו"פ נעשה בשילוב של כמה כוחות מחקריים, ובהם מעבדות אמריקניות לאומיות (מעבדות מחקר שימושי שהן גורם ציבורי אמריקני), חברת GeothermEx וכמה חברות טכנולוגיה בצד של הציוד. "הגופים המחקריים עוזרים לנו יותר בפיתוח התיאוריה והמודלים, ואת הכלים אנחנו קונים מחברות שזה תחום הפעילות שלהן, אבל אנחנו מנהלים את הפרויקט", מבהיר ברוניצקי.

להערכתו, השלב הנוכחי של המו"פ ייקח בערך שנתיים, "יש לזה סיכוי מאוד גדול להצליח בסופו של דבר, ואני מאמין שהתעשייה הגיאותרמית תתקדם בכיוון הזה", הוא אומר.

אורמת נמצאת בתחום מ-1996, אבל עכשיו ניתן תקציב פדרלי בסך 1.6 מיליון דולר מטעם משרד האנרגיה האמריקני, וזאת מתוך כמה מיליוני דולרים שהוקצו על-ידי אורמת למו"פ בתחום. עם הרוח הגבית של הממשל האמריקני, ולא מדובר רק בכסף, יותר קל לתת כעת דחיפה קדימה למחקר. שווי השוק של אורמת טכנולוגיות הוא 1.8 מיליארד דולר.