פרצופה של המדינה

כמה אמנים בעולם יכולים להתברך ביותר ממיליארד צופים ביצירתם? כמה שחקנים בארץ יכולים להעיד שכמעט 100% מהישראלים היו בסרט שלהם? כמה שחקנים ישראלים זכו ב"גלובוס הזהב" ועוד פעמיים, שלא לדבר על מועמדות לאוסקר? אין זמן מתאים יותר כמו השנה ה-60 לעצמאות ישראל כדי לפגוש את האיש מאחורי השם שכבש את בימות לונדון בסערה, ששיחק בהוליווד עם ג'ון ווין ופרנק סינטרה ושהופיע עם דני קיי בטלוויזיה האמריקנית. זה הזמן ללחוץ יד לארבינקה מפלורנטין, ולסלאח שבתי מלהקת הנח"ל, ולטוביה החולב שהרעיד לבבות בווסט-אנד של לונדון.

בזמן שחיים טופול - האיש שמאחורי כל הדמויות הנצחיות הללו, גבוה ונערי למראה, יוצא להכין לי קפה ואני מנצלת את ההזדמנות כדי לסקור את התמונות הרבות על קירות ביתו, שרק אחר-כך מתברר שאת חלקן צייר בעצמו.

והברווזון העני שהיה לכוכב ענק בארץ ובחו"ל, נולד בנווה-צדק בדרום ת"א, גדל בפלורנטין ויצא לעבודה בגיל 14 (דפס ב"דבר"). הוא למד בערבים (תיכון ערב של הנוער העובד) ויצא להכשרה בגיל 17 (קיבוץ גבע). אז התגלה גם כישרון המשחק שלו כשהופיע בסקצ'ים (כמו שקראו לזה אז) של שירים ומערכונים. עד שפיקוד הנח"ל שלח לו זימון, כשסיים קורס מ"כים, להתייצב בשערי הלהקה המפורסמת במדינה. התחנה הראשונה במסלול כוכבותו של טופול - המחזור השלישי של להקת הנח"ל.

*להקת הנחל באותן שנים הייתה ה"כוכב נולד" של המדינה הצעירה. מי היו איתך שם?

"זכיתי להיות עם יוסי (בנאי), יונה עטרי, דרורה חבקין, גליה (טופול) גבי עמרני, נעמי פולני ועדי סמל. כשיוסי, שהיה המפקד, השתחרר, קיבלתי את הפיקוד על הלהקה. ואז צירפנו את אורי זוהר, שושיק שני, נחמה הנדל, עליזה קאשי ואת עודד תאומי שעבר אחר-כך ללהקת פיקוד מרכז. מאוחר יותר הצטרף גם אריק איינשטיין ואחריו יהורם גאון. ואם כבר שמות גדולים, מי שכתב לנו את החומר היה אפרים קישון".

*קישון? העולה החדש מהונגריה? איך הגעת אליו?

"באותה תקופה כבר כתבו לנו חיים חפר ויחיאל מוהר ועבדנו עם מלחינים כמו משה וילנסקי, סשה ארגוב ודובי זלצר. גייסתי גם את דן בן-אמוץ ואת שמואל בונים לשורותינו. ואז נסעתי לקישון שאותו הכרתי כשכתב ב'אומר' (עיתון לעולים חדשים) של 'דבר' בימים שהייתי דפס בעיתון. הגעתי אליו לירושלים, התדפקתי על דלתו ואמרתי - 'אני מפקד להקת הנח"ל ומאוד הייתי רוצה שתכתוב לנו'. לשמחתי הרבה, הוא בא".

יחד עם קישון, הגיעה ללהקה הדמות הראשונה שהפכה לקאלט בארץ, ושמיקמה את טופול כאחד האנשים הנצפים בארץ - סלאח שבתי.

"כשקישון הביא את המערכון שנקרא אז 'סעדיה והסעד', התייחסנו לטקסט נורא ברצינות. הלכנו למעברה שהייתה ברמת-השרון לראות ולדבר עם האנשים. פגשנו שם עולה עם ילדים וצרות שקראו לו סלאח ועל שמו נקרא 'סלאח שבתי'. אני זוכר שבחזרות החבר'ה דמעו. קישון חשב שאנחנו מטומטמים אבל זה לא הפריע לנו להתייחס לזה כמו אל דרמה אמיתית. ואז, בהופעה הראשונה (בחיפה), ברגע שעליתי לבמה, הקהל התחיל לצחוק ולא הפסיק. בשבילנו זו הייתה הפתעה גמורה".

דרוש תפקיד רציני

טופול פיקד על להקת הנח"ל שנתיים, וב-7 באוקטובר 56 השתחרר, התחתן עם גליה ואז ב-29 באוקטובר פרץ "מבצע קדש" וטופול מיד גויס כדי לארגן את הלהקה להופעות לפני החיילים. כשהסתיים המבצע והם חזרו למשק להקים את להקת "בצל ירוק", הסתבר ש"כל הגברים בארץ הכירו אותנו".

*כי כל הגברים אז הלכו למילואים.

"כן", מחייך טופול. "הופענו לפניהם באי טיראן או במיתלה, מקומות הזויים לגמרי. והייתה מין אסירות תודה כזאת. הדדית. הם הביאו את הנשים ואת המשפחות והצלחנו מאוד. הכוונה הייתה להופיע ארבע פעמים בשבוע ולעבוד יומיים כחקלאים בקיבוץ. לצערנו 'בצל ירוק' הצליחה מדי והופענו שמונה פעמים בשבוע. ואז ברקו (אליהו ברקאי מהלהקה) נהרג והחלטנו לפרק אותה בשנת 1961. לא רצינו להמשיך בלעדיו. וזה גם הסתדר עם המאוויים הפרטיים של כל אחד למצוא את דרכו המקצועית. אורי (זוהר) הלך לקולנוע. ואני - לתיאטרון חיפה להיות אסיסטנט של פפו (יוסף מילוא, א.ס) שהקים את התיאטרון, כדי לנסות לשחק תפקידים רציניים.

"לצערי, תיאטרון חיפה היום לא מהווה שום פונקציה כי סירסו אותו. אבל אז התחילו להגיע ממרכז הארץ באוטובוסים וברכבות לתיאטרון חיפה שנעשה למרכז חשוב בארץ. פפו אמנם לא הבין כל-כך באדמיניסטרציה, אבל הוא סחף אותנו. ואז עשינו חיבורים עם ועדי עובדים ועם העירייה ואבא חושי (ראש עיריית חיפה דאז, א.ס) עזר, והבלתי ייאמן קרה. פתחנו עם 'אילוף הסוררת' של שיקספיר ועשינו את 'רשומון' ואת 'אנדורה' (מקס פריש) ואת 'מעגל הגיר הקווקזי' (ברכט).

"פפו היה אז בשיא פריחתו ועשה הצגה אחרי הצגה. גם בחירת הרפרטואר הייתה מגוונת ואוונגרדית מאוד. ב'מעגל הגיר' נפרצו כל הגבולות והוזמנו לביאנלה של ונציה. שם זהרירה חריפאי כבר השתתפה והייתה פשוט פצצה. קיבלה ביקורות אדירות. בחו"ל ובארץ. ההצגה הזאת הפכה את התיאטרון מאפיזודה למשהו די מבוסס".

מתבייש בהוליווד

בזמן העבודה בתיאטרון חיפה, טופול כבר השתתף בכמה סרטים שחקוקים עד היום בתולדות הפילמוגרפיה הישראלית. "איי לייק מייק" (1961), "אלדוראדו" (1963) עם גילה אלמגור, וכמובן - "סלאח שבתי" (1964) - הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לאוסקר. כשאני שואלת על גלובוס הזהב ועל המועמדות לאוסקר מסתבר שבשנים ההן: "המילים הנרדפות לתרבות בארץ היו צרפת או רוסיה, ויותר מאוחר - איטליה. הוליווד הייתה דבר שהריח לא טוב. כל מה שקשור היה לארה"ב נחשב לדקדנציה קפיטליסטית שזו בושה להתעסק איתה. כשיצאנו לפסטיבל סן-פרנסיסקו וזכינו בפרס, הסתכלו עלינו כמו על עוד מקולקלים כאלו. ודי התביישנו בזה. גם כעסו עלינו קצת. בייחוד המבקרים ששחטו את סלאח שבעיניהם היה מוקצה מחמת המיאוס".

* אבל הקהל הצביע ברגליו.

בארץ היו אז 2.5 מיליון תושבים שמתוכם בערך 2 מיליון יהודים, אז מיליון וארבע-מאות אלף אנשים ראו את הסרט. כלומר כל יהודי שלא היה דתי או תינוק או בבית-אבות הלך לסרט. הייתי מקבל מספסרי הכרטיסים סלסלות שי כל חג. היו אומרים: 'בואנ'ה ילד, אנחנו מרוויחים פי שניים מכם'. אבל זה לא בלבל את המבקרים. אני זוכר עיתונאי ב'דבר', שב-21 השבועות שבהם הסרט רץ הוא כתב מדי יום: 'הסרט משעמם. הקהל זורק אבנים על האקרן'. בכלל, כשהגיעו הביקורות המהללות מארה"ב אמרו שזו טעות, והתעלמו מהעובדה שהסרט רץ בניו-יורק שנה שלמה. מילא אנחנו, אבל את קישון זה אכל לגמרי".

אחרי ש"סאלח שבתי" שם את טופול על המפה, הוא קיבל תפקיד ב"הטל צל ענק" לצידם של ג'ון ווין, פרנק סינטרה, קירק דגלאס ויול ברינר, ופינה קבועה עם דני קיי בטלוויזיה האמריקנית ("בשקט. לא עשיתי מזה עניין. קצת התביישתי"). ואז הוא קיבל את התפקיד הגדול מכולם ב"כנר על הגג". קודם בתיאטרון בלונדון ואחר-כך בסרט.

"המזכירה של המפיק בלונדון ראתה אותי בסלאח ואמרה - מה עם הזקן הזה מת"א? הטופול הזה? וקיבלתי הזמנה לאודישן. הגעתי בדיוק אחרי מילואים והם הסתכלו עליי ולא הבינו מי זה הילד הזה (הייתי בן 30). באותה תקופה התחלקתי עם שמואל רודנסקי בהופעות של טוביה החולב בארץ. וכשקראו לי לאודישן בלונדון הם לא הבינו מאיפה אני יודע את כל המיקומים של השירים. הם הזמינו אותי בגלל סלאח, בלי לדעת שהחלפתי את רודנסקי".

טופול ממהר להבהיר כי הוא חב לרודנסקי את תפקידו ב"כנר על הגג".

"אני צריך להודות לו כי הוא השפיע מאוד על האופן שבו הגשתי את הדמות. ב-68' הבמאי בא לראות אותי בהצגה בלונדון ואמר - 'אתה הבחירה שלי לסרט'. ועל התפקיד הזה התחרו כל המי ומי בעולם הקולנוע. אנשים כמו רוד סטייגר, פרנק סינטרה ודני קיי".

*איך ההרגשה לזכות בתפקיד בין כל הענקים האלו?

"זה כמובן מאוד החמיא לי אבל הכבוד להורים ולסבים שלי היה חשוב לי יותר מהתפקיד. כי ב'כנר על הגג' אתה מקים מצבה לאבות ולסבים ולסבתות שלך. אלו שגירשו אותם ועשו בהם פוגרומים. וזה שהיום יש לנו לאום ומדינה זה חלק מתהליך היסטורי שהתחיל מהם".

טופול שגם היום נראה צעיר, נאלץ בגיל 35 להתאפר כל בוקר שעתיים וחצי ולסגור שרירים כדי להיכנס לדמותו של טוביה החולב - יהודי זקן, אב לחמש בנות בוגרות. "השקעתי בתפקיד הזה את כל מה שרק יכולתי אבל זו הייתה האווירה הכללית בהפקה שהייתה מאוד מושקעת. אייזיק שטרן ניגן בפלייבק את תפקיד הכנר. לסרט הזה באו קרוב למיליארד איש. שיחקתי אותו כ-2,500 פעם על הבמה".

*גם קיבלת עליו את גלובוס הזהב.

"כן. וגם מועמדות לאוסקר וגם 'טוני' ואיש השנה. אני נהנה עד היום לשחק את התפקיד הזה וב-2009 אני הולך לרוץ איתו שנה בארה"ב".

תפקיד חייו

עם כל ההצלחה העולמית, טופול מעולם לא עזב את הארץ. כשאני שואלת למה, ומחכה לתשובה הרגילה על נופים ועל חברים ועל הים שהוא רץ על חופו כל בוקר, הוא מפתיע שוב: "עשיתי הרבה מאוד מילואים. בין חודשיים לשלושה חודשים בשנה. אהבתי לעשות מילואים וויתרתי על תפקידים לצורך העניין. היה בזה הרבה סיפוק ולמדתי המון מאנשים שעבדתי איתם במילואים. באופן מיוחד ממפקדי אברשה טמיר, ואני חושב שזה גם מה ששמר אותי בארץ. בשבילי חו"ל זה לנסוע לעבודה ולחזור, ואני אסיר תודה לכך שהמקצוע שלי לוקח אותי לטיולים נהדרים ולמקומות מקסימים".

וכאן נגמרת לו הסבלנות. הוא רוצה לדבר על "הכפר", ואני שחשבתי שמדובר באיזו הצגה חדשה או בסרט הבנתי תוך כדי דבריו שבעצם הוא הסכים לראיון הזה רק כדי לספר על התפקיד החשוב בחייו:

"ב-68' ייבאתי לכאן את וראייטי. הבאתי משהו כמו מאה יהודים טובים מאנגליה שכל אחד תרם אלף פאונד. התחלנו אז עם 100,000 פאונד שהיו הרבה מאוד כסף. ואז, לפני חמש שנים פול ניומן צלצל אלי ואמר בוא תראה איזה כפר נופש בניתי (לילדים שסובלים ממחלות חשוכות מרפא). וכשבאתי ניומן שאל 'למה שלא תבנה כפר כזה בארץ?' אז חזרתי הביתה ויחד עם עוד כמה אנשים שמסורים בכל נפשם לעניין הקמנו ועדה רפואית שישבה וכתבה תשתיות לכפר".

*מי האנשים האלה?

"אני עומד בראש עמותה של נציגים מכל העמותות שעוסקות בילדים. בימים אלו מסתיימות עבודות הבנייה לכפר הנופש שנמצא ליד גבעת אבני, שיהיה מיועד לילדים ערבים ויהודים. באוקטובר, נובמבר אמורה להתחיל הפעילות, כשהתכנון הוא למאה ילדים במחזור, 4,200 ילדים לשנה. כרגע מגייסים את הצוות: מנהל כפר, מנהל מטבח, כל הצוות הניהולי, רופאים ואחיות. יהיו שם 150 עובדים ועוד 100 מתנדבים. וזה למעשה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים".

ת"ז

חיים טופול

יליד 9 בספטמבר 1935. נולד בתל-אביב, למד בבית ספר תחכמוני, היה חבר הנוער העובד, עבר הכשרה בגבע. היה מפקד להקת הנח"ל במחזור השלישי שלה.

1957 - מקים עם אורי זוהר את להקת "בצל ירוק" שהתקיימה עד 1961.

1960 - בין המייסדים של תיאטרון חיפה בראשותו של יוסף מילוא.

1962 - מגלם את דמותו של השופט אזדק ב"מעגל הגיר הקווקזי".

1965 - מגלם את טוביה במחזמר "טוביה החולב".

1998 - מגלם את טוביה בעוד הפקה ישראלית של "כנר על הגג".

2001 - "השטן במוסקבה" תיאטרון גשר.

סרטים:

1961 - "איי לייק מייק", בבימויו של פיטר פריי.

1963 - "אלדורדו".

1964 - "סלאח שבתי", בבימויו של אפרים קישון.

1967 - משחק את ארבינקה בסרט "ארבינקה", בבימויו של קישון.

1985 - משחק את דמות הגיבור בסרט "רומן בהמשכים" של יצחק בן-נר.

קריירה בינלאומית:

1966 - מגלם את טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג" בלונדון.

1966 - משחק ב"הטל צל ענק" לצידם של קירק דאגלאס, ג'ון ווין ופרנק סינטרה.

1971 - מגלם את טוביה החולב בסרט ההוליוודי "כנר על הגג".

1975 - מגלם את גליליאו גליליי בסרט "גליליאו".

1979 - "הבית ברחוב גריבלדי".

1980 - משתתף בסרט "פלאש גורדון".

1981 - משתתף ב"לעינייך בלבד" של ג'ימס בונד.

1983 - משתתף במיני סדרה האמריקנית "רוחות מלחמה" על-פי ספרו של הרמן ווק.

1988 - במיני הסדרה "מלחמה וזיכרון" גם לפי הרמן ווק.

כיכב בסדרות של ה-BBC "זה טופול" ו"ישראל על-פי טופול".

פרסים:

1964 - פרס גולדן גייט בפסטיבל סן פרנסיסקו על תפקידו ב"סלאח שבתי".

1965 - גלובוס הזהב - לשחקן המבטיח ביותר (סלאח שבתי).

1965 - גלובוס הזהב - לשחקן הטוב ביותר (סלאח שבתי).

1965 - מועמדות לאוסקר על סלאח שבתי.

1972 - השחקן הטוב ביותר בפסטיבל סן סבסטיאן על תפקידו בסרט "Follow Me".

1972 - גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר ("כנר על הגג").

1972 - פרס דויד די דונטלו לשחקן הזר הטוב ביותר ("כנר על הגג").

1972 - מועמד לאוסקר על "כנר על הגג".

1991 - פרס טוני לשחקן הטוב ביותר בקטגוריית מיוזיקל על הפקה מחודשת של "כנר על הגג".

תקליטים:

"סאלח שבתי" - EP הכולל את השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן".

"ארבינקא" - EP הכולל את שיר הנושא ואת השיר "מי בנה את תל-אביב".

"טופול 68" - שירים עבריים שתורגמו כולם לאנגלית.

"טופול" - במתכונת דומה לטופול 68.

"טופול שר שירי מלחמה" - שירי מלחמה משל חנוך לוין, ברכט, נעמי שמר ועוד.

"זהו טופול" - מיטב השירים שביצע טופול בתוכניתו ב-BBC.