לא פינוי ולא פיצוי

עד לאחרונה האמינו משכירי הדירות כי המזל משחק לידיהם, וכי הדירה שהם משכירים היא הצעד הכי חכם שעשו זה מכבר. גם הם קראו בעיתונים את הכתבות על מחירי הנדל"ן ההולכים ועולים, ועל הביקוש בענף העולה על ההיצע. וכבעל נכס, מה יכול להיות טוב מזה? חלקם לקחו את העניין צעד אחד קדימה ואף הציבו תנאים מוגזמים בחוזי ההשכרה, כגון: אי תיקון מוצרים חשמליים שמתקלקלים, חוסר הסכמה לאירוח בדירה מעל מספר אנשים מסוים או הגבלה לשעה מסוימת, קביעה כי השוכר יצבע את כל הדירה טרם עזיבתו ועוד.

אך לעתים הגלגל מתהפך, ומשכירים רבים מגלים כי בפועל דווקא השוכר הוא זה השולט במצב, וכי הם נמצאים בבעיה. שלומי כהן (שם בדוי), גילה באיחור כי שוכר הדירה שלו פשוט נעלם מבלי לשלם את החשבונות: "היתה לי דירה בת שלושה חדרים בקרית אונו, והשכרתי אותה למשפחה נחמדה", מספר כהן, "הבעל היה רואה חשבון בחברה ידועה, שניהם קיבוצניקים לשעבר עם שני ילדים. הם נראו לי אנשים מן היישוב, אמינים, כאלו שאפשר לסמוך עליהם".

להפתעתו של כהן, לאחר שנה, צלצלה אליו בחורה וביקשה לשכור את הדירה: "הסברתי לה שהדירה כבר מושכרת", אומר כהן, "אולם היא אמרה שהדירה ריקה לגמרי, אין שם אף אחד והדלת פתוחה".

מבוהל עד עמקי נשמתו נסע כהן לקרית אונו, וגילה שהבחורה צודקת: "לא האמנתי למראה עיני", אומר כהן, "הדירה היתה ריקה לחלוטין, כאילו מעולם לא גרו בה. התחלתי לחפש היכן נמצאים האנשים שהשכרתי להם את הדירה, אך ללא הצלחה".

למזלו של כהן, בדיוק אז יצרה עמו קשר אמה של האישה: "מסתבר שהבעל, רואה החשבון, מעל בכספי החברה וישב בכלא", אומר כהן, "אשתו הכינה מסמכים מתאימים וארזה הכל, ובחופשה הראשונה שלו הם ברחו מהארץ".

בשלב הזה בירר כהן מה מצבם של חשבונות העירייה והמיסים, וגילה שמצבו בכי רע: "נשארו חובות גדולים", אומר כהן, "שיחות טלפון לחו"ל שעלו הון עתק, ארנונה וחשבונות נוספים, ומכיוון שהחשבונות רשומים על שמי נאלצתי לשלם הכל. למזלי אמה של האישה שילמה חלק מהתשלומים, ועדיין נשארו סכומים גבוהים שנאלצתי לכסות".

לא מתפנים

ואם חשבתם שסיפורו של כהן מדאיג, הרי תופעה נפוצה וחמורה יותר בה נתקלים לאחרונה משכירי הדירות הינה שוכר שנשאר בדירה, אך אינו משלם שכ"ד ותשלומים נוספים. "מדובר בתופעה ארצית קשה ופוגעת, שהולכת וגוברת", אומר עו"ד אלי פיטרו, שותף ומייסד משרד פיטרו בן-עמי, "ובה משכירי הדירות מוצאים עצמם מול שוכרים שמסרבים לשלם שכ"ד, ובמקביל מסרבים לפנות את הדירה. לאחרונה נראה כאילו מדובר במגיפה של ממש, בה יותר ויותר שוכרים מבינים שהם יכולים לצפצף על זכויות המשכיר ולא יקרה להם כלום".

אורלי בוקובזה, עולה חדשה מצרפת, רכשה דירה בארץ עבור אחותה שגרה בצרפת. העסק נראה פשוט. בוקובזה תגבה שכר דירה, ותשלח אותו מדי חודש לאחותה. "בהתחלה הדיירים שילמו את השכירות והכל היה בסדר", מספרת בוקובזה, "אולם אז החלו לחזור צ'קים. בכל פעם שהגענו כדי לבקש את הכסף הם התחמקו מאיתנו, כשביקשנו שיצאו מהדירה הם סיפרו לנו שהילד שלהם חלה בסרטן, ואין להם כסף. ביררנו את הסיפור וגילינו שזה לא נכון, דרשנו שיצאו מהדירה, אבל הם זלזלו בנו".

לאחר שנה בה הסיפור נמשך, פנתה בוקובזה למשטרה: "הלכנו למשטרה והם אמרו לנו שהם לא מתערבים, ואין מה לעשות", אומרת בוקובזה, "בסופו של דבר, לאחר שנה וחצי השוכרים מצאו דירה אחרת, ועזבו את הדירה".

אך למרבה הצער לא כל השוכרים עוזבים את הדירה מרצונם, וברוב המקרים מגלה בעל הדירה כי אין לו הרבה מה לעשות כדי להתמודד עם התופעה. במשטרה אומרים שכל עוד מדובר בהליך אזרחי ולא פלילי הם לא מתערבים, ואף אם המשכיר החליט לפעול לבדו בעניין, לדוגמה להחליף מנעול בבית או לנתק את אספקת החשמל, הוא מגלה כי על-פי החוק אסור לו לנהוג כך, וכי אם יעשה זאת יהיה בבעיה.

"לפני שנתיים עזבתי את הדירה שגרתי בה בפ"ת, ועברתי לגור אצל בני על מנת לחסוך כסף לתשלום המשכנתא", מספרת רחל סבץ, "מצאתי זוג דיירים שנתן לי צ'קים לחצי שנה מראש, ולאחר חצי שנה חזר הצ'ק, הבן אדם נעלם, וחברתו לא ידעה להגיד לי היכן הוא. חודש לאחר מכן הוא הופיע, ורק לאחר מספר חודשים שילם לי. הוא נתן לי כסף מזומן, כשהוא זורק לי אותו בצורה מזלזלת ואומר: "הנה אני משלם, מה את רוצה?"

"ככה זה המשיך מספר חודשים. ביקשתי שיעזבו את הדירה והם לא הסכימו, ובכל פעם שניסיתי לדבר איתו הוא קילל וצעק. בסופו של דבר רציתי ללכת לבית ולזרוק את כל החפצים שלהם, אולם אז הסתבר לי שלפי החוק אסור לי לעשות דבר כזה, כי אז אני אגיע לבית משפט".

הבסיס לכל הבעייתיות הזו הוא החוק כפי שהוא קיים כיום: "באופן עקרוני, מבחינה משפטית, כששוכר נכנס לדירה וחותם על חוזה שכירות, יש לו זכות קניינית על הנכס", אומר עו"ד פיטרו, "למעשה המשכיר אינו יכול לפנות אותו או לזרוק אותו מהדירה, ואינו יכול לעשות לו שום דבר. שוכרים כאלו מנצלים את הזכות הזאת".

לא צריך להפעיל הרבה את הדמיון כדי להבין את מידת התסכול, חוסר האונים ואזלת היד שחשים המשכירים המגלים שאין להם כיצד להגן על עצמם: "אם נפלת על מישהו כזה שהוא קשה ורע, אתה לא יכול לעשות כלום", אומר כהן, "זוהי תחושה של לחץ ודאגה, חוסר נעימות גדול בהחלט".

גם סבץ מעידה על תחושות קשות: "לאחר כל הצעקות והיחס הפוגע, הלכתי לברר מה קורה עם חשבונות הדירה, ונהיה לי שחור בעיניים", אומרת סבץ, "התברר לי שלא רק שהם לא משלמים לי שכ"ד, הם היו חייבים 5,000 שקל לארנונה, והיו חובות בסכומים גבוהים גם בחשמל ובמים, והכל רשום על שמי, כשאני בכלל עברתי דירה כדי להצליח לשלם את הארנונה, ולא להיכנס למינוס בבנק".

לעומת זאת, עו"ד פיטרו כלל אינו מופתע: "לא קשה לחשוב מה קורה לאדם שמישהו מצפצף עליו ועושה בקניינו מה שהוא רוצה", אומר עו"ד פיטרו, "הוא פונה למשטרה ולא עוזרים לו, השוכר עצמו לא משלם לו, והחובות הולכים ומצטברים. הם מגיעים לכאן כשהם נבוכים, כועסים, חסרי אונים ובעיקר מרוששים".

ובעצם, האפשרות היחידה הקיימת היום עבור משכיר שנמצא בבעיה כזו היא להגיש תביעה בבית המשפט, וזוהי בעיה הן מבחינה כלכלית והן בשל העובדה שטחנות הצדק טוחנות לאט: "פניתי לבית משפט ביולי, וקיבלתי זימון לאוקטובר", אומרת סבץ, "כשבינתיים השוכר נמצא בדירה בלי לשלם, ובלי שאף אחד יוציא אותו משם. לבית המשפט הוא בכלל לא טרח להגיע, ולכן השופט אמר שהמשפט נדחה בשבועיים. כך הוא גם נשאר שבועיים נוספים בדירה, וגם היתי צריכה לשלם שוב הוצאות בית משפט".

ובכל מקרה, גם אם השוכר מגיע למשפט, הרי שמדובר בהליך בעייתי: "כשפונים לבית המשפט ומבקשים להוציא את השוכר מהדירה, בית המשפט לא יוציא אותו סתם כך", אומר עו"ד פיטרו, "כדי להכריע בית המשפט צריך לנהל הליך הכולל עדויות, תצהירים וכו'. זה לוקח זמן. מה עוד שבשלב הזה השוכרים מנסים להוכיח שהם לא היו אלו שהפרו את ההסכם, אלא המשכיר הפר אותו. זוהי התנהלות שבמקרה הטוב מסתיימת תוך חצי שנה, ובמקרה הגרוע מסתיימת בתוך שנה או יותר. לכן ברוב המקרים המשכיר מגיע לפשרה, כי הוא לא מעוניין לנהל הליך ארוך, מתיש ויקר, ובאותו זמן השוכר ממשיך לגור בנכס. בסופו של דבר הצדק אמנם יוצא לאור והמשכיר זוכה. הוא פונה להוצאה לפועל ומוציא את השוכר מהדירה, אך הוא עדיין נשאר עם חובות".

סבץ מאשרת: "השופט גזר על השוכר לפנות את הדירה ולשלם את המיסים ואת הוצאות בית המשפט", אומרת סבץ, "אני מבחינתי שילמתי את כל החשבונות כבר מזמן, אולם רק עכשיו קיבלתי שני תשלומים ראשונים".

יש הצעת חוק

כפי הנראה כיום האפשרות היחידה לשיפור המצב תהיה רק באמצעות שינוי חקיקתי. הצעת חוק בנושא הוגשה בשנת 2007 ע"י ח"כ אסתרינה טרטמן, והצעת חוק דומה בעיקרה הוגשה גם ע"י ח"כ מנחם בן-ששון, כשעיקרן הינו לאפשר למשכיר להגן על עצמו: "מוצע לאפשר למשכיר, במקרה של הפרה יסודית של החוזה או סיומו, בנוסף להליך בבית משפט לנקוט במספר דרכים שתאפשרנה לו לממש ביעילות ובמהירות את צו הפינוי", כך נכתב בהצעתה של טרטמן. "פנייה לגורמים המספקים למושכר שירותי חשמל, מים, טלפון, כבלים וגז - אשר יהיו מחויבים לנתק את המושכר מזרם החשמל ומשירותים כאמור, אף אם מי שרשום כבעל הזכות לקבל שירותים אלה הוא השוכר, אם המשכיר הציג בפניהם מסמכים המעידים על זכותו במושכר".

בינתיים, עדיין לא ברור אם החוק ייצא לפועל, ולכן עד שתהיה התקדמות בנושא מומלץ לבעלי הדירות המעוניינים למנוע את התופעה להגן על עצמם: "המשכיר צריך לנהוג בזהירות רבה יותר", אומר עו"ד פיטרו, "הם צריכים להכיר את השוכר טוב יותר, לברר את ההיסטוריה שלו עם משכירים קודמים, לנהל עימו משא ומתן ולהיזהר מהפיתוי של שוכרים שמוכנים לשלם מחיר מלא ללא בעיה, לעומת אלו שמתווכחים על המחיר, כי לעיתים עדיף להשכיר את הדירה בסכום נמוך יותר לבן אדם הגון, מאשר להיקלע לבעיה".

כמובן שחשוב גם לעגן את העניין בחוזה השכירות: "מומלץ להכין חוזה שכירות לתקופה של שנה אחת בלבד", אומרת עו"ד גילת שילוח-דר, מומחית בתחום המקרקעין במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות', "ולדאוג שככל שניתנת לשוכר אופציה לשכירת הנכס לתקופה או תקופות נוספות, הדבר יותנה במסגרת ההסכם בכך שהשוכר מילא את מלוא תנאי ההסכם, ושהנכס לא דרוש למשכיר לצרכיו האישיים או לצורך מכירתו. לעניין זה ישנה חשיבות, וזאת בין היתר מאחר שבמקרה בו השוכר מסרב לפנות את הנכס בתום תקופת השכירות, ובהתאם לתנאי ההסכם השוכר לא רשאי להאריך את תקופת השכירות, אזי הסיכוי לקבלת פסק דין אשר יורה לשוכר לפנות את הנכס הינו גבוה יותר.

"בנוסף, מומלץ ביותר, כחלק מתנאי ההסכם, לקבל מהשוכר בטחונות להבטחת התחייבויותיו, כגון: שטר חוב ושני ערבים. חשוב לבדוק תלושי שכר של הערבים על מנת לוודא שיש להם יכולת כלכלית לעמוד בערבותם. מניסיוני, ברוב המקרים בהם היו ערבים חתומים על החוזה היה פשוט יותר לסיים את המחלוקת ללא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות. בנוסף, יש להעביר את החשבונות השוטפים (מים, חשמל ארנונה וכיו"ב) על שם השוכר ברשויות הרלוונטיות, מכיוון שבמקרה כזה הרשויות פונות ישירות לשוכרים ומחייבות אותם.

"כמו כן חשוב לבדוק היטב מיהו השוכר עצמו, ולברר האם יש לו יכולת כלכלית לעמוד בתשלומים, כשבכלל עדיף לבקש את דמי השכירות מראש. כמו כן, כדאי להוסיף סעיף בחוזה האומר שאם השוכר לא יפנה את הדירה במועד שנקבע, הוא ישלם קנס עבור כל יום נוסף בו הוא נשאר בדירה. זהו סעיף המגדיל את חבות השוכר במקרה של אי פינוי הנכס, ועשוי להרתיע אותו מלעשות כן".

משטרת ישראל מסרה בתגובה, כי זהו הליך אזרחי ולא פלילי, והם מתערבים רק כשיש חשד פלילי.*