מהדקים את החגורה: 4 טיפים לא שגרתיים לחיסכון משפחתי בהוצאות על המכוניות

המיתון שבפתח יחייב משפחות רבות לצמצם את ההוצאות על המכונית * דובי בן-גדליהו, כתב הרכב של "גלובס", מסביר איך לעשות את זה - ולהישאר עם עודף

השבוע קיבלתי טלפון מחבר לספסל הלימודים שגר בניו יורק. הבחור נחשב לגאוות המחזור שלנו, איש שהגשים את החלום האמריקאי על כל הניואנסים ההוליוודיים. הוא הצליח לפלס את דרכו מתפקיד זוטר בבנק השקעות יוקרתי לתפקיד ניהולי נחשק; עובד במשרד עם נוף פנורמי של מנהטן; גר בקונדו מרווח באפר איסט-סייד, ומחזיק בבית נופש באזור שמורות הטבע של מדינת ניו יורק.

בשיחה הוא נשמע כמו באותו בוקר שבו בישר לי על נפילת מגדלי התאומים. "אנשים אפילו לא מתחילים להבין מה המשמעות ארוכת הטווח של מה שקורה כאן", הוא אמר, "הנזק יתפשט במעגלים לכל העולם, גם לישראל".

מעבר לקיטורים ולחששות שבישראל, כך נדמה עדיין, הם בעיקר נחלתם של קוראי העיתונים הכלכליים, אין ספק שלמשבר הפיננסי יהיו השפעות לוואי לטווח הארוך. אחת מהן תהיה קיצוץ בצריכה הפרטית ובהוצאות של כל בית אב או עסק. וכמעט תמיד בתקופות מיתון, הרכב הוא מהסעיפים הראשונים לצמצום.

הסיבות מובנות: זוהי לא רק הוצאה ההונית הגדולה ביותר של משק הבית (אחרי דיור), אלא גם אחת ההוצאות השוטפות הגדולות ביותר.

כיוון שויתור על רכב לטובת תחבורה ציבורית שפועלת חמישה וחצי ימים בשבוע (ולא ביעילות מדהימה) אינו פתרון ריאלי לרוב האוכלוסייה, מובאות כאן כמה שיטות וקומבינות שאולי יוכלו לעזור לכם לחסוך קצת בתחום ההנעה האישית. **

רכישה פרטית בהנחה מוסדית

עם קצת ידע במכניזם של שוק הרכב הישראלי אפשר להוריד את עלויות הרכישה של מכונית חדשה, עם אפס קילומטרים, ב-10% עד 15%. הדרך היא למצוא קשרים ישירים או עקיפים לחברת ליסינג או לחברת השכרה, ולשכנע אותה לרכוש בעבורך מהיבואן רכב חדש (רמז: קצין הרכב בחברה שמעסיקה אותך יכול להיות קצה חוט טוב לקשרים כאלה).

חברות הליסינג וההשכרה מחזיקות במפתח זהב למאגר אדיר של הנחות קיבוציות, שהלקוח הפרטי יכול רק לחלום עליהן. הדבר נכון במיוחד בסיטואציה הנוכחית, שבה שערי מטבעות החוץ נחלשו מאוד, אך מחירי המחירון הרשמיים נותרו קבועים בחסות קבוצות המחיר. אחד ממכריי רכש בדרך זו בפברואר השנה מכונית מנהלים שני ליטר יפנית, שמחירה לצרכן היה 147 אלף שקל. המכונית מוצעת כיום ללקוח המוסדי ב-131 אלף שקל בלבד. היבואן שמוכר למוסדיים מאסות של מכוניות כאלה, לא ממש מתעניין לאן כל מכונית מגיעה בסופו של דבר. החבר הזמין את הרכב, כולל הצבע שבו הוא חפץ, וקיבל אותה דרך חברת הליסינג כעבור פחות מעשרה ימים. חברת הליסינג אמנם גבתה דמי טיפול של כ-3,000 שקל (חברים אמיתיים יש רק באגד), והמכונית נרשמה בתור יד ראשונה מליסינג - מה שמפחית כמה אחוזים מערכה, אך בחישוב הכולל עדיין מדובר בהנחה גדולה משמעותית מכל מה שניתן להשיג באולם התצוגה.

לבחון מחדש את כדאיות הליסינג

ל-180 וכמה אלף בעלי רכבי הליסינג בישראל לא צריך לספר על היתרונות המסורתיים של הליסינג התפעולי. שווי השימוש הנמוך מעניק לעובד הטבת מס לא מבוטלת. הבוס משלם את הדלק, והנהג מקבל "חיסון" מפני תקלות, תאונות וירידת הערך בעת המכירה, פלוס שירות חמישה כוכבים (רכב חלופי וכו'). אבל המצב משתנה כיום.

שווי השימוש צפוי לעלות בשלוש השנים הקרובות בקפיצות ולנגוס נתח גדל והולך מהנטו. בנוסף, תנאי חוזה ההעסקה הנוגעים לרכב צמוד אינם זהים בין המעסיקים. יש כיום מעבידים, חלקם גדולים, שמגלגלים חלק גדול מהוצאות הרכב אל העובד, במיוחד כאשר מדובר בחידוש חוזיי ליסינג. לא מעט חברות קובעות מכסות דלק וקילומטרים, שמעבר להן נדרש העובד לממן את הדלק. המכסות האלה צפויות להתהדק ככל שיעלו מחירי הדלק. יש מעבידים שמטילים על העובדים גם את ההשתתפות העצמית ועלויות חריגות במקרה של נזק לרכב, ורבים נוטים להטיל קנס על יציאה מוקדמת מהחוזה.

בנוסף, המחיר החודשי של הליסינג נותר קבוע, על אף שמחירי המכוניות הריאליים (והלא רשמיים) נמצאים בקו ירידה לאור ירידת שערי המטבע. במקרה כזה שווה לבחון כלכלית את האלטרנטיבה של קבלת פיצוי במשכורת במקום רכב ליסינג, וכתחליף - רכישה עצמית של מכונית קטנה במימון חודשי, בשילוב קומבינות להשגת הנחות משמעותיות מהמחירון בעת הרכישה (ע"ע). בחירה הגיונית במכונית הנכונה (כמו שעושה כל בעל רכב בעולם), יכולה להקטין את מרכיב האי-ודאות של הוצאות הבעלות ולהקטין משמעותית את פער העלויות בין האלטרנטיבות.

להחליף גדולה בקטנה

אמרה ידועה בשוק הרכב הישראלי קובעת כי "הצרכן הישראלי לא חוזר לאחור". אם יש לו משפחתית 1.6 ליטר, הוא לא יחליף אותה בסופר-מיני 1.4 ליטר, אלא במשפחתית זהה או במכונית גדולה או משודרגת יותר.

לכך מצטרפת התופעה הייחודית של קבוצות שווי השימוש שמביאה לכך שמחיר מכוניות הסופר-מיני מתקרב מאוד לזה של המשפחתיות הגדולות, ומפחית מהמוטיבציה לרכישתן. למרות כל אלה, מעבר למכונית קטנה יותר הוא פתרון נכון יותר, הגיוני וחסכוני בטווח הארוך, למי שלא באמת צריך לאכלס שלושה מבוגרים מאחור. מכונית מודרנית קטנה, עם מנוע 1.2-1.4 ליטרים, קלה יותר בעשרות עד מאות קילוגרמים ממכונית משפחתית, צורכת פחות דלק, מתאימה יותר לתמרון בערים עם מעט חניה ולעתים קרובות, גם זריזה יותר. רבות מהמכוניות הקטנות של הדור האחרון גם מציעות מרווח פנים סביר בהחלט. הישראלים נרתעים באופן מסורתי ממכוניות קטנות בנימוק של "קטן זה לא בטוח", אבל בעידן הטכנולוגיה המודרנית זהו מיתוס. טבלאות הדירוג של NCAP מלאות בדגמי מיני וסופר-מיני עם ציון של חמישה כוכבים.

מי שבאמת לא משתמש במושב האחורי לעתים תכופות, יכול להסתפק גם במכונית קטנה עם שלוש דלתות, שהיא קלה, חסכונית וזולה עוד יותר. הטרחה של קיפול המושב הקדמי פעם ביובל באמת לא כל-כך מכבידה.

רכישת משומשת מליסינג, לפני יציאתה לשוק

רכישת מכונית משומשת קטנה או משפחתית, בת שלוש עד חמש שנים, היא צעד הגיוני מאוד - במיוחד למי, שאין לו נגישות לקומבינות המחיר המוסדיות של שוק הרכב. רכישה כזו יכולה לחסוך לבעלים את ירידת הערך האגרסיבית של השנים הראשונות ומאפשרת מיקוח. הבעיה היא, שרכב משומש הוא תמיד בגדר חתול בשק וגם בדיקה במכון או קבלת האחריות שמעניקים מגרשי רכב, אינה מעניקה חסינות מהוצאות לא צפויות. מפני שהרוב המוחלט של המשומשות המבוקשות "הטריות" נמכרות כיום דרך חברות הליסינג וההשכרה, הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכונים היא להבין איך המערכת עובדת. כלי הרכב שיוצאים למכירה בתום תקופת הליסינג שלהם, עוברים לפני צאתם לשוק כמה סינונים ואלה שנמצאים במצב הטוב ביותר - קילומטרז' נמוך במיוחד, מצב מכאני מושלם ואפס תאונות - נגישים רק לעתים נדירות לקהל הרחב.

לפיכך, הדרך הטובה להפחית סיכונים היא להגיע למכוניות האלה לפני הסינון. כדי לעשות זאת צריך לפתח נט-וורקינג יעיל של בני משפחה, של חברים, של שכנים, של מכרים וכו', העובדים בחברות עם ציי רכב גדולים. אלה יודעים (או יכולים לברר) מתי מתפנה מכונית טובה במיוחד, ולעתים אפילו לשמור לכם אצל מנהל צי הרכב מקום ברשימת ההמתנה לרכב כזה. חברות הליסינג שמחות להיפטר מרכב מיד בתום תקופת הליסינג, והמעסיקים מאפשרים לעתים לבני משפחה של עובדים לרכוש מכוניות שמשתחררות. לא נעים להגיד, אבל הזדמנויות רבות כאלה מופיעות דווקא בתקופות של קיצוצים בכוח האדם.